שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור טוב, פעיל ומגוון . מתחילים בסדנה שלישית של כתיבת מסות אישיות. אור נותנת הנחיות מדויקות, מסבירה איך עורך ספרותי עובד ומכינה את התלמידים להתמודדות עם הערות המורה על החומר שיגישו; כל הערה היא בגדר הצעה, לא להיבהל, אבל כן להפנים וללמוד. התלמידים עובדים עוד שעה ואת יתר העבודה יגישו כבר מהבית. בחלק השני אנחנו לומדים על "תשתיות שונות של הכרה"; הכרה ריאליסטית והכרה אנטי ריאליסטית.

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו בשמחת התחדשות המפגש וכל אחת סיפרה איזה מקרר היא היום, שאלתה של סשה שנעשתה למסורת. אחר כך הכרנו את כתב העת של דרך רוח המאוורר, ועוד קודם - מה זה בכלל כתב עת. קראנו יחד את הקול הקורא והקדשנו זמן לכתיבה לגיליון (רעיון מעולה שגנבתי מדניאל וענבל! - תודה). הכתיבה נענתה ברצון נלהב אפילו מהמצופה, ויש כבר כמה וכמה טקסטים שעומדים להישלח. אחרי ההפסקה התכנסנו ללמוד קאנט, אבל ההיענות ל

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס התלמידים בבן גוריון מחכים לנו. הם מבקשים את הזום. הם מתגעגעים, כך הם אומרים, וזה מחמיא ומחמם לב. כנראה שאנחנו עושים משהו נכון ומתאים ונותן. מקווים. בחרנו לדבר על קדושת החיים. בימים של מלחמה; של טילים והפצצות ומוות מסביב ופציעות. אבל בפילוסופיה כמו בפילוסופיה, אנחנו בודקים את המושג מכל הכיוונים. מתחילים מדיון בהבדלים בין דאונטולוגיה וטלאולוגיה, וזאת מבלי להגדיר את המושגים. אנחנו

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס התאספנו בזום בנוכחות מספקת ומוערכת של 15 תלמידות ותלמידים. אמנם בזום אבל התאספנו בשמחה, ובעיקר שמחנו שהתלמידים חיכו לפגישה ושאלו וביקשו אותה מיוזמתםן, ובכלל על המעורבות הערה שלהם בקבוצת הוואטסאפ לאורך השבועיים האחרונים. פתחנו בסבב מה נשמע, שהשיבו עליו התלמידים בין השאר גם דרך הצגת פריט אחד ייחודי שהם רוצים לחלוק מחדרם וזה היה מקרב וחמוד (שיתפנו גם אנחנו - אושי שיתף בסמובר ואורלו

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס דיויד יום. כן, שוב דיויד יום. וזה לא פשוט. מתחילים חלק. אמפיריציזם ורציונליזם. ואז רשמים ומושגים. והכרה פסיבית. ואז "איך זה שאי אפשר לראות את הטוב" ואז כשל נטורליסטי ואז.. הכוכבת...הסיבתיות. ושוב תסכול ודוגמאות של משקפיים ורודים מקדימות עיניים שמביטות על לוח לבן שנראה בעצם ורוד, אבל לא בגללו, אלא בגלל ההשקפה או הפסיכולוגיה או ההרגל של השופט המוסרי הכל מתערבב להם? חלק כבר מבינים

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס בשיעור היום התכבדנו לארח את יונית נעמן לשיחה עם הכיתה, לאחר שבשבועיים האחרונים קראנו את המסה "ידוע שתימניות חמות במיטה" שעוררה עניין גדול אצל התלמידות והתלמידים. הצטרפו אלינו גם יעל ותלמידות מכיתת י"ב. התלמידות שאלו הרבה שאלות מעולות ומעניינות, ויונית שיתפה וסיפרה בתהליכי כתיבה, השראה, תפיסות פוליטיות ותפיסת עצמי בחברה הישראלית. היה מאוד מוצלח. בחלק השני למדנו פילוסופיה של הדלת

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס אנחנו שבוע אחרי קריאה משותפת של המסה של יונית נעמן על "ידוע שהתימניות חמות במיטה", שכולל בתוכו שיר לא פשוט של ויזלטיר. במהלך השבוע תלמידות פנו אל רותם, מנהלת בית החינוך, ובקשו מאיתנו, דרכה, לסנן בעתיד תכנים ובקשו לבטא את הקושי בחומר טעון, מיני וסקסיסטי. המחשבה היתה, בזום שערכנו, איך להביא את התועלת המירבית לתלמידות ולתלמידים. ההחלטה היתה לפתוח דיון על המסה שיהיה מעין דיון מטה. נ

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור חצי ספונטני. החצי המתוכנן כלל עבודה על האפיסטמולוגיה של דיויד יום. כאן השיערו נחלק לשניים. חלק ראשון על אמפיריציזם ורציונליזם, ומשם לידע מולד ומשם לשאלות בפילוסופיה של המתמטיקה ולמקורן של הוודאויות הלוגיות ולדקדוק גנרטיבי ולהדגמה של כללי דקדוק בשפה הבינלאומית אספרנטו. חלק שני: לימוד מוקפד של דיויד יום. רשמים, אידיאות, שאלת הטוב: האם הטוב הוא מושג שנרכש בצורה אמפירית דרך הח

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס הכיתה שלנו חברותית מאוד ומגובשת (כמו שאומרים) מהחודש הראשון. הם יושבים יחד בארומה ובספריה, מדברים הרבה בווטסאפ הקבוצתי והאווירה בכיתה טובה ומכילה. החלק הראשון בעבודה על המסות חיזק את המגמה הזו. ישבנו, זה שבוע שני, מול שולחן אחד. כמו בליל סדר עמוס תלמידים (ושני מורים), והמשכנו בהקראה של הסיפורים האישיים. על גזענות שנתקלה בה תלמידה; גזענות מעליבה, על תחושות של בדידות, על התלבטויות

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס השיעור כולו הוקדש אתמול לקריאת החיבורים ומטר שאלות. התלמידות התכנסו מסביב לשולחן אחד ונוצרה אווירה קרובה וגם מעט מתוחה, שהשתחררה לאט עם כל סבב קריאה ושאלות נוסף. כל סבב דרש כחצי שעה, כך שבסך הכל כמחצית התלמידים הספיקו לקרוא ולשתף, אך כולם נרתמו לכתיבת חיבורים ולהעלאת שאלות. ונמשיך בשבוע הבא. בכיתה יא' עדי חבין ותמר חנה נקש רות הגעתי ( תמר ) עם לחישה באוזני רוחי, שאולי זה דווקא נ

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס בשיעור האחרון הכרזנו על יציאה למסע בעקבות ז'אנר המסה, ופתחנו את סדנת הכתיבה הראשונה שלנו. תחילה הצגנו את מקורותיו של הז'אנר, והדגשנו את האמת של ההתנסות (על פני הבדיון ו/או האובייקטיביות, או וואלה - הבדיון של האובייקטיביות). ביקשנו מהתלמידות, אליבא דקזין, לנסח סוגיה אישית ואמיתית שמטרידה אותן מאוד ומושכת אותן לחקירה פנימית. לאחר מכן ערכנו סבב שבו הציגו התלמידות את השאלות והסוגיו

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעורים מלאים גדושים ולימודיים השבוע בבן גוריון. אנחנו מתחילים בסיכום מלא ודחוס של דקרט. חצי שעה ממוקדת וחדה הופכת לשעה ורבע ממוקדות וחדות במהלך של דקרט. התחושה: האסימונים נפלו, הביטים התישבו במקומם והחומר הובן. החיסרון עד עכשיו היה פרגמנטריות יתר. פה שעה שבוע אחר כך שעה כאן דקרט כדיון ושם כקריאה והנה, נוצר המסגור והשמחה עלתה כיוון ששאלות בתלמידים הראו שלא אבדו כיוונים. אחר כך,

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס את השיעור אמש פתחנו בדיון בפרק ממראה שחורה שעסק בדירוגים. תהינו עד כמה הייצוג שונה קטגורית מעולמנו או שמא רק מציג נקודת קיצון של מה שכבר ישנו: באילו אופנים אנחנו מדרגים ומדורגים בחיינו? עד כמה הסוכנות שלנו מושפעת מכך? אושי הציע לכנות את צורת השליטה בעולם של מראה שחורה כ"אנרכיה של מוניטין", כאיזה המשך מדומיין לציר שמתח בשבוע שעבר בין אנרכו קומוניזם לאנרכו קפיטליזם. מן הייצוג ה

שבוע תשיעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס טוב. (או לא טוב?) את השיעור הקודם איתי סיימנו אחרי שעה וחצי של דיון במהפכה התעשייתית, ובתחילתה של הכלכלה המודרנית, ברכוש ובקפיטליזם. ההחלטה של אור ושלי: דקרט יחכה ונסיים עם הנושא הזה. אחרי שעה וחצי של מרקנטיליזם, אדם סמית והכלכלה ברוח ניוטון, תפיסות רכוש שונות, אנרכו קפיטליזם לעומת אנרכו קולקטיביזם ואנרכו קומוניזם, חצי מהתלמידים מאירים בהתלהבות, וכולם מותשים. חלקם עייפים אך מ

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס ברביעי האחרון חזרנו אל המספר האוקטורלי והמספר הפרסונלי. פתחנו עם תרגילי הכתיבה של התלמידות מן השיעור שעבר: אז, הן קיבלו בהגרלה כל אחת פתיחה או קטע מסיפור או רומן, התבקשו לאפיין את סוג המספר ולשכתב את הקטע בחילוף סוג המספר. הן גם כתבו רפלקסיה על העבודה. בשיעור האחרון הן התחלקו לשתי קבוצות לפי סוג המספר שקיבלו בקטעים ההם – קבוצת מספר אוקטורלי וקבוצת מספר פרסונלי. כתרגיל חימום,

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס את השיעור האחרון פתחנו חגיגית בביקור משמח של ד"ר תמר אברמוב, היועצת לנשיא קרן מנדל ומרצה מהחוג לשפה וספרות גרמנית מהאוניברסיטה העברית, ליאור פרלמן, מקים ומנהל שותף בדרך רוח, עינת ורצקי חברת הנהלה, ורותם אלבז מנהלת בית החינוך. בעיקר, הביקור החגיגי יצר הזדמנות מאוחרת לערוך סבב היכרות רשמי בין התלמידות, מה שלא עשינו עד כה. למה? לא לגמרי מנומק, כנראה שלא ראינו צורך. אולי העדפנו ל

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס הכרנו מקרוב את המספר האוקטורלי והמספר הפרסונלי. פתחנו בקריאה משותפת של שתי פתיחות של סיפורים - מדוע אני אוהבת לישון של מאיה קגנסקייה ודבר קטן וטוב של ריימונד קארבר. בדקנו מה סוג המספר בכל אחד מהם, ולאחר מכן שכתבנו בעל פה את הסיפור בחילוף סוג המספר. שאלנו מה אבד? מה השתנה? האם הנימה? האם המהימנות? הסצנה הפותחת של דבר קטן וטוב נדדה בין נקודות מבט - זו של הלקוחה, זו של בעל המאפיי

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס אנחנו ממשיכים בתנופה את מה שהפך להיות המבוא שלנו לשנה כולה. החיבור בין הנרטולוגיה לבין המטפיזיקה. נדבר על הוויה ועל הוויה בדיונית. על חוקים שפועלים על ההוויה על היקום ו"היקום" וגם על המקבילה הספרותית. (היא מקבילה? היא חופפת? היא קיימת?). והפעם התלמידים מתבקשים לגבֵּר סיפור, להיות גיבורי סיפור חיב מציאות. הקמפוס הופך להיות עולם הסיפור שלהם והם מתבקשים להסתובב בתוכו ולייצר אירו

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו את השיעור בשיתוף תרגילי הכתיבה שכתבו התלמידות בבית. בשיעור הקודם, לאחר שקראנו את הפרק השני בהרפתקאות אליס, שבו מתנשאת אליס לגובה רם של שלושה מטרים לפחות ומשתעשעת ברעיון של לכתוב לרגלה הימנית מכתב, ביקשתי מהתלמידות (בהשראת ענבל ודניאל – תודה!) להשתעשע גם הן בכתיבת מכתב לאיבר מגופן. חלק מהמכתבים היו אישיים וכנים, חלקם משעשעים והיתוליים – וכולם סייעו לנו להכיר את התלמידות

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס את השעה וחצי הראשונות שלנו בשיעור מעביר צוות י'; אור ואושי ביחד עם יעל (יא) ועדי (יב') בתחנת הרכבת בלוד. שריפה על המסילה במזכרת בתיה חוסמת את תנועת הרכבות ואנחנו מנסים להעביר את הזמן בבית קפה חצי ממוזג בתחנה. מה שתינו? מה אכלנו? על מה דיברנו? פחות מעניין בדוח הזה, אבל אנחנו מגיעים לבן גוריון בארבע ורבע עייפים ולא מרוצים. השיעור מתחיל בחמש וחצי ושנינו; אור ואני מתעוררים למראה