מחזור ד' (יב')
פילוסופיה (רמי גודוביץ) - קראנו בצוותא קטע מספרו של הסוציולוג באומן על הגלובליזציה. באומן טוען בקטע טענה פולמוסית: שלא רק שהבנתנו את המושג ״המרחב החברתי״ אינה מושאלת מהבנה קודמת של המרחב החומרי, ההיפך הוא הנכון. הקטע דרש ריכוז רב גם בגלל הלשון, גם בגלל התרגום אולם בעיקר בגלל התוכן, שעל פניו הוא שנוי במחלוקת. במשך כשעה וחצי קראנו שתי פיסקאות, משימה לא פשוטה, והתלמידים גילו קושי רב בזיהוי מטרות הכותב והאמצעים בהם הוא משתמש. מעניין שלעומת התמודדות עם טקסטים פילוסופיים, בין התלמידים היו שהעלו תחושות תיסכול ואף חוסר עניין.
בהמשך השיעור ביקשו התלמידים לשמוע על ביקור שערכתי השבוע בפרויקט חינוכי אותו אני מנהל באוגנדה ובקניה.
ספרות (עידו פלד) - התחלנו בהפתעה עם "קח" של מאיר ויזלטיר. הפתעה כי לא תכננתי שנדבר עליו, וכי לא ציפיתי שיהיה דיון מעניין סביבו - אבל כולם הפתיעו. התלמידות העלו נקודות חכמות ומסקרנות לגבי השיר, וזיהו בו פתחים שונים למחשבה על יצירה והיחסים בין הכותב לקהל.
בחצי השני המשכנו וסיימנו את טוניו קריגר, שהצליח להתיש היטב את כולם. במפגש הבא נסכם את הדיון במאן ונתחיל יצירה חדשה.
מחזור ה' (יא')
ספרות - (עדי חבין) - התמה של השיעור: תמה.
מה זה? ביקשתי מהתלמידות לחפש ולהסביר. אחת לשנייה, למאחרות, למאחרים. נעזרנו ביצירות קודמות שלמדנו, כדי לנסות להבין מה הן תמות מרכזיות ביצירה, איך מחפשים אותן ואיך מנסחים אותן באופן פורה.
את המשך ״חלום ליל קיץ״ קראנו מתוך הקשבה ערנית לנושאי העומק שהמחזה דן בהם. איך הם באים לידי ביטוי? באילו אופנים הם מתגלמים במחזה?
כשסימנו כמה מהנושאים האלה, יכולנו גם לבדוק איך הטריטוריות השונות של קומדיה/טרגדיה עשויות לעסוק ממש באותם נושאים - אבל עם מימוש שונה של הפוטנציאל הגלום בהם. בביצועם של בעלי המלאכה, סיפור האהבה הטרגי של פירמוס ותסבי הופך למחזה מצחיק. דו קרב שכמעט מתרחש בין ליסנדר ודמטריוס לא מתלקח לאלימות הרסנית של ממש, וייסורי אהבה, חוקי אב נוקשים וטעויות בזיהוי לא גוררים מוות אלא שעשוע ומשחק. אבל מה היה קורה אם כל ההתרחשויות האלה היו קורות בעולם הטרגדיה?
תיאטרון ומציאות, ערות וחלום, דיברנו על הניגודים השונים שהמחזה מציב ועל האופן ששקספיר מקשה על ההבחנה ביניהם. ואגב חלומות: תרגיל כתיבה. ביקשתי מהתלמידות לכתוב חלום שהן זוכרות. המשימה לבית: להתבונן בסיפור החלום בעיניים רעננות, ולנסות לזהות ״תמות״ אפשריות שקיימות בו או שנרמזות בו. את אלה, לפתח לסיפור או שיר או טקסט יצירתי כלשהו.
פילוסופיה – שי זילבר - אם מישהו מבחוץ היה נכנס לכיתה בלי שהוא מכיר את הנפשות הפועלות הוא היה חושב שהוא הגיע להפגנה, לשוק או אולי לפרלמנט. קשה להאמין שמאחורי המקהלה, הצעקות, בליל המילים שלא מאפשרים לשמוע זה את זו, השיחות הפנימיות, התנועה בתוך הכיתה והחוצה, מאחורי כל אלו, עומדות שאלות מטאפיזיות: מדוע דקארט קופץ להוכיח את הנפש בלי שהוכיח את הגוף? האם דימוי אינו מחשבה? האם אפשר לחשוב שלא במילים? האם תינוקות יכולים לחשוב? מה ההבדל בין אינסטינקטים למחשבה? חרש ואילם, כלום אינם חושבים? האם יש קול פנימי? האם אפשר להשתיק אותו? האם נכון שהשתקתו מחייבת התפתחות קלוקלת של הצד האנושי? כיצד הגיע דקארט למסקנה שביסוד ה"אני" עומד אדם חושב? שפע שאלות, ויכוחים נוקבים והרבה תשוקה בכיתה, איש זר לא יבין.
מחזור ו' (י')
הכיתה המשולבת (פילוסופיה וספרות) – ד"ר חן שטרס ואילן בר דוד:
אנחנו באמצע השנה ולפעמים נראה שהתלמידים היו שמחים להחליף אותנו וללמד בעצמם! 15 הדקות המסורתיות שלנו של שאלה פילוסופית מציקה תפחו והפכו לכמעט שעה, שהנחה ראי, שהעלה שאלה מורכבת להפליא – האם יש כזה דבר פוטנציאל, האם הוא ממשי [או מופשט], ואם כן – האם עלינו לממש אותו? הדיון היה ערני ולעתים אפילו סוער, כיף גדול.
משאלה נכבדה זו חזרנו לקריאה שלנו ב"אסם מבוער", שנקטעה בשבוע שעבר בשל ההדרכה בספריה והפעם מינינו שתי תורניות סיכום שיהיו אחראיות על סיכום הדברים העיקריים שנדבר עליהם. התעכבנו על המושגים של מספר וסוגי מספרים ועל ההבדל ביניהם לבין נקודת מבט [מיקוד]. עקבנו אחרי נקודת המבט של סארטי והתחלנו לנסות להבין את דמותו של האב - דמות מלאה בניגודים, שנוהגת באלימות ובקשיחות אך ללא להט, כמו דמות עשויה מפח. הגענו לקטע שבו סארטי מגיע לאחוזה היפה של המייג'ור ספיין ודיברנו על ההתגלות האסתטית והמוסרית שהוא חווה שם. נמשיך בשיעור הבא.
החלק האחרון של השיעור הוקדש למשימת כתיבה, שבה התבקשו התלמידות לכתוב על אינטרקציה או ריב של הורה וילד ולכתוב אותה מבעד לנקודת המבט של הבת/הבן ואחר כך של האם/האב. בסיום השיעור, שוב הוחלפנו: מיקה קראה טקסט נפלא על היחסים בין אם ובת דרך שתי נקודות מבט. מחיאות כפיים סוערות חתמו את השיעור המצוין שהיה לנו.
Comments