אמש הסתיים בבית החינוך שלנו בדרום פסטיבל 'שושקה' בדרך רוח. האמן והאקטיבסיט זאב אנגלמאייר נפגש אמש עם תלמידי בית החינוך בב"ג. וכמו בכל שאר בתי החינוך שלנו, גם אמש היו 'זיקוקים' (גם במפגש עצמו, גם בישיבת הצוות שהתנהלה אחריו וגם בתגובות התלמידים שממשיכות להגיע אלינו מאז אמש. נשמעו מגוון רחב של דעות, טענות, כעסים, שמחה וששון.
והפעם איגדנו את חלקן כאן לפניכם : בכיתת הפילוסופיה של אילן בר דוד - לקראת המפגש עם שושקה עברנו לדבר מעט על האמן זאב אנגלמאיר וראינו סרטון ביוטיוב שמנסה לתאר את ההתפתחות של הדמות שיצר.
במפגש עצמו שתי תלמידותיי שיתפו את שושקה שדמותה חשובה ומעוררת מחשבה. לאחר המפגש היו תגובות שונות. תלמידה אחת שיתפה שלא הכירה ולא שמעה עליה לפני כן והייתה "בשוק" מהדמות, ואף חשבה לעצמה אם בכלל מותר לשתף תלמידים בעניין הזה. התלמידה חשבה ששושקה מוזרה אך ככל שהתארך המפגש היא הבינה שהיא גם מעניינת ומדהימה – החוויות שעברה וההתמודדות שלה איתן, האומץ וההשראה שלה. תלמיד אחר שיתף שמאוד עניין אותו לפגוש את הדמות שעשתה שינוי חיובי לדעתו בעצם נוכחותה. הביקורת שלו הייתה שחש ניצוץ של התנשאות מצד האמן כשהילל את הפעולות "הצודקות שלו".
תלמידה נוספת ציינה שזה עורר בה רגשות מעורבים. מצד אחד, איך מעכלים ומכילים דמות כזו, ומצד שני עברה מסע שבמהלכו למדה יותר והבינה יותר את המניעים מפרספקטיבה אחרת.
יש בשושקה באמת משהו שמעורר אי נוחות לצד פן קומי. יש שיאמרו קומי לכאורה. הרי בסופו של דבר שושקה היא סוג של בובת מין, שאיבר מינה לא מוצנע כלל אלא "תקוע" לא במקומו ובצורה מתריסה, ודדיה גדולים ונוכחים. אם באמת הייתה דמות נטורליסטית שהמיניות לא חלק מהעניין, התחפושת הייתה נראית בהתאם. אני יכול להבין ביקורת נגד הדמות נוסח "נירמול יחס מחפיץ לנשים" גם אם האמן לא התכוון לכך. כמו כן, הסיפור עם השוברים לנשיקות יכול להיראות מצד אחד פשוט פתוח וליברלי ומצד שני סוג של פיתוי - נשיקות בפה (לא בלחי) תמורת שוברים ואיור. ייתכן עוד שהמעשים הללו פרובוקטיביים למחצה בכוונה תחילה כדי לעורר תשומת לב ודיון על כל מה שלא תמיד עולה לדיון, או שעולה בצורות חד ממדיות. רוב התלמידים הבינו את הדמות בסופו של דבר כדמות קומית וקלילה (שאינה מעודנת), שרוצה להוסיף צבע ולמחות על דברים קשים בצורה מבדרת, גם אם מעלה במקביל סוגיות מטרידות אחרות.
אצל אבירם בכיתת ההיסטוריה - לפני ההרצאה ניסינו לחשוב על המשמעות הפוליטית של הדמות האמנותית שושקה, מה תורם הייצוג הזה בתוך הפגנות, במה היא אקטיביסטית ומה הבעיות הפוליטיות והאתיות במהלך האמנותי הזה.
ההרצאה עצמה שיקפה הרבה מן הבעיות האלה - מההתעלמות מהעובדה ששושקה איננה משלמת ולו רסיס מן המחירים החברתיים שמשלמות נשים, טרנסים וטרנסיות, מהא-פוליטיות שמשתקפת בהעדר היכולת לסמן מהלך שהוא מעבר לעמדה ליברלית שטוחה, שעוברת רדוקציה לשאלת הנראות וההצהרתיות, ומהייצוג הגזעני של מזרחים בעבודות שלה. העובדה שאצלנו היה רק משתתף אחד ושההרצאה הסתיימה מאוחר לא איפשרה כל כך איסוף מחדש ודיון רפלקטיבי בהרצאה.
בכיתת הפילוסופיה של רמי - ההרצאה ריתקה את התלמידים ובפרט, הבחירה באקטיביזם חברתי אולם גם הותירה אחדים עם שאלות על הבחירה בדמות הנשית, היצוג הקומי של גוף האישה ועוד.
אצל ענבל המאירי בכיתת הספרות הדעות היו חלוקות אבל לכולן היה ברור כי המפגש יצר הזדמנות מעולה לדבר על המון דברים וגרם לכל מיני טלטלות חשובות.
ובכיתת הספרות של עידו פלד הייתה השתתפות יפה בדיון. תלמידותיו שאלו את שושקה איך האופן שבו התייחסו אליה במעצר השפיע עליה, וזו מצידה עודדה אותם לכתוב לה ולפנות אליה אם יש להם רעיונות לשיתוף פעולה.
Comments