ספרות (עדי חבין) – אחרי שבשיעור שעבר, רגע לפני בחינת הבגרות, קראנו קטעים מתוך "תרגילים בסגנון" מאת רמון קנו, היה לנו סופסוף את הפנאי להתנסות בתרגילים משלנו. ישבנו מחוץ לבניין, בגינת הפרא הפלאית של מנדל, וכל אחת כתבה פסקת תרשומת משלה, אירוע שמתואר בתמצות וששימש בסיס להתנסויות הסגנוניות. ערכנו רשימה של סגנונות שאליהם אפשר לעבד את התרשומות: אימה, רומנטי, כל החושים מלבד אחד, דחוף, מעיניו של זבוב, אפור, מפי קריין ספורט, בלי סימני פיסוק, מייגע. כל אחת בחרה סגנון וכתבה בו את הסיפור מחדש, ואז שוב. הטקסטים שיצאו היו מעניינים מאוד: מונולוג בזבובית שכתבה לי־בת (שבוצע היטב על ידי קמילה), שהיה שונה מאוד מהזבובית המתורגמת של רימון. עורב שחור נתעב בסיפור האבירים של ישי הפך לדמות אחרת לגמרי כשהסיפור סופר מפי קריין ספורט, וה"מייגע" של לייל (כמו אצל קנו) היה במיוחד לא מייגע.
בחצי השני של השיעור הקשבנו להרצאות של תלמידות הכיתה של שי שהגישו עבודות גמר תובעניות ורציניות מאוד. התלמידות הציגו את הנושאים בצורה מיומנת ומוצלחת, ולשמחתי סקרנו את חברותיהן לשכבה, שכבר נכנסו לאתר לעיין בעבודות. שי הנחה את התוכנית למופת, ואפילו הספיק לערוך לכולנו מבחן על החומר.
שי זילבר (פילוסופיה) – את השיעור הרשמי האחרון ניצלנו לדבר על נושא שלא נגענו בו בשלוש השנים שחלפו, פילוסופיה של הלשון. קראנו, בשילוב יכולות המשחק של התלמידות, דיאלוג הנוגע לשפה ולהיבטיה. על משמעות המילים, כיצד הוא מתקבל והאם הוא נשמר או משתנה ברבות הזמן. טעמנו מויטגינשטיין והיה נחמד לסיים בלדבר על הדיבור.
על חלקו השני של הערב נצחו עדן, אגם, מישל, איילה והדס, שהרצו, בשיחות קצרות מול יתר הכיתות ומול הוריהם, על עבודות הגמר שלהן. אקורד הסיום התנגן בנעימים לקראת השבוע הבא, אז נפגש בפעם האחרונה
מחזור ו' (יא')
הכיתה המשולבת (פילוסופיה וספרות) – אור פיינר ואילן בר דוד:
מרבית תלמידי הכיתה נאלצו להיעדר אמש מן השיעור, רובם בשל בחינת הבגרות במתמטיקה. ובכל זאת הזמנו את הבודדים שיכלו להגיע לאירוע "טד רוח" שהתקיים אתמול.
שוהם וראי, שכותבים גם הם עבודת גמר, שמחו להצטרף ולשמוע על עבודות הגמר המעולות שכתבו תלמידותיו של שי. ראי כבר ראה עצמו על הבמה בשנה הבאה ושוהם הביעה את חששה מהמעמד.
היה משמח ומרגש לשמוע את חמשת התלמידות חולקות את נושא עבודתן ואת התהליך המורכב והמשמעותי שכל אחת מהן עברה. הן היו משכנעות, אינטליגנטיות ואותנטיות. האירוע נחתם בקהוט ובאווירה ערה ותחרותית. כל הכבוד לשי, אורי ורותם.
מחזור ז' ( י' )
הכיתה המשולבת (פילוסופיה וספרות) – יעל איזנברג ונוריאל פריגל:
(נוריאל) - למעשה, זהו השיעור האחרון של השנה, והיו לנו שעה וחצי מכיוון שבשיעור השני נקבע אירוע הטד-רוח. את השיעור אני העברתי, כאשר יעל נתנה את לי מלוא הזמן וסיכמנו שיעל תהיה חלק ער ומשמעותי בנושא השיעור והדיון בו (וכך היה).
זה היה שיעור ונושא מיוחדים, ואני חושב שכולם יצאו ממנו בתחושה הזו. בשיעור אחרון זה ביקשתי למעשה להסביר מה אני מכוון לעשות כאשר אני מלמד בדרך רוח ואיך אני מתחבר לגישה של העמותה והתוכנית: החיבור בין רוח לחינוך ולחיים עצמם. הבאתי מספר פסקאות מהמסה הנהדרת של ליאו שטראוס "מהו חינוך ליברלי", וקראנו בו ועצרנו כל כמה משפטים ודנו בנקרא. תכלית החינוך הליברלי היא להפוך אדם לבן תרבות, וזאת עושים על ידי צניעות ותעוזה, ובפרקטיקה קריאת ספרי ההגות המופתיים של הגדולים באמת, והפיכת כל ספר או חיבור שכזה, שהינו למעשה מונולוג רעיוני, לכדי דיאלוג ביניהם ובין הרעיונות. כך אדם הופך לבן תרבות. בין השאר שטראוס מסביר מהו מורה ומהו תלמיד ומי הם המורים האמיתיים (רמז, לא אלה שיש להם התואר "מורה"). מעבר לטקסט שכתוב יפהפה ומהלך קסם על הקורא, התוכן כה מרשים שמעניין שטקסט שמדבר על חינוך ורוח, הביא גם להתרוממות הרוח.
ומה היה בין לבין ביחס לטקסט והדיונים בו? כמעט חצי שעה דיון על זנות וזכות האישה על גופה ואיך בתוך שיח ליברלי אפשרי לומר על משהו שהוא טעות למרות שהוא מבוסס על הצדקות ליברליות (ליברליזם קלאסי), דיון מרתק שהוציא המון יושר אינטלקטואלי מן הכיתה וגם פתח את הראש למורכבות של רעיונות ומורכבות החיים עצמם, לשמחתי הרבה. ובכלל, הצורך שלנו "לעבוד ולהרוויח" את החינוך הזה, את העבודה שצריך לעשות כדי להפוך לבן תרבות, לנקיטת היוזמה ומצד שני להיות עם אוזן קשבת וצנועה.
ביקשתי לומר לכיתה שזה מה שניסיתי לעשות לאורך השנה (ומסביר את יחס הפאסיב-אגרסיב שלי לכיתה, מחד לדחוף ולעודד אותם לביקורתיות, ומאידך לקבוע שאינם מיוחדים ויודעים הכול סתם כי הם נולדו, אלא שרוכשים את זה). לשמחתי זה אושר על ידי הכיתה, ובכלל היה מקסים שפה ושם תלמידה או שתיים זרקו מה עבר עליהם מבחינה אינטלקטואלית במהלך השנה.
היה באמת כיף ומרומם רוח, ואין זו גוזמה או האדרה. אחת ההמחשות לכך הוא שתלמידות מגיעות ומספרות דברים אישיים ומבקשות עצה, או דעה בנושא כלשהי או לספר סתם על ההשפעה של הלימוד בתוכנית על חייהם ואירועים ופעולות בחייהן שלהן (כולל אתמול לאחר המפגש ואף בשעות המאוחרות יותר). חינוך שהופך לבן או בת תרבות כבר אמרתי?
Comments