שבוע 24 בבית החינוך באונ' בר אילן. אם הכל יילך כשורה מתכוננים לחזור לקמפוס בר אילן בראשון הבא 😊:
במגמת הספרות:
בכיתה יב' של יעל איזנברג:
את חציו הראשון של המפגש הקדשנו לעבודה על ספר המחזור. בחצי השני גמרנו לצפות בסרט ״בלוז לחופש הגדול״ שריגש מאוד את התלמידים. התחילה שיחה ספונטנית על הצבא ועל ההתלבטות של הדמויות מה הבחירה ה״אמיצה״ לעשות עם צו הגיוס, אבל לא הספקנו לפתח אותה, רק להעלות רשמים ומחשבות. נמשיך בשבוע הבא.
בכיתה יא' של ד"ר מורן בנית:
הקדשנו את השיעור לשירה של אלזה לסקר שילר "פרידה". את השיעור העבירו אופיר, שני ויואב, ולמרות הידלדלות השורות, בעקבות מתכונות למיניהן, רוחם לא נפלה.
את השיעור פתחו התלמידים בפרטים ביוגרפיים על לסקר שילר: מקום הולדתה, כתיבתה, סגנונה והגירתה לישראל.כחלק מהמבוא הביוגרפי הביאו התלמידים מדבריה של המשוררת לאה גולדברג, שסיפרה על מפגש מקרי עם לסקר שילר, מפגש שנתן לנו הצצה לבדידותה, וזרותה בישראל, אך גם להערכה ואף להערצה שזכתה לה מצדה של גולדברג הצעירה.
אופיר שני ויואב הוליכו אותנו בקריאה של השיר צעד צעד, והשתמשו במצגת יפיפייה ובשאלות מנחות: נתבקשנו לשחזר רגע של פרידה בחיינו, כאשר רוב הזכרונות שעלו היו קשורים במערכות יחסים ראשוניות. השאלות המנחות הכינו אותנו למפגש עם השיר. עלתה השאלה ממה או מי נפרדת הדוברת? התלמידים דיברו על ההמתנה והציפיה של הדוברת לאהוב, המתנה שהיא חלק מתסריט של אגדה, ממנו מתפכחת הדוברת. יתכן כי מדובר גם באהוב קונקרטי, אך עם האהוב הזה, הסתבר, היא לא נפגשה כלל.
בסוף השיעור השווינו בין התרגום של יהודה עמיחי לבין התרגום של נתן זך לשיר. התלמידים ראו בשיר של זך שיר רומנטי יותר, וזורם יותר, בשעה שהשיר של עמיחי הדגיש את הפסיביות, וה"כלא" שבהמתנה. עלתה השאלה האם במקור בגרמנית אכן כתבה לסקר שילר "מזוזה", ורק זך בחר לתרגם זאת אחרת. התשובה בשיעור הבא!
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה יב' של ד"ר אושי שהם קראוס:
עברו שלוש שנים. טוב, לא בדיוק שלוש שנים מלאות. אולי יותר נכון שלוש עונות של לימוד. אבל בכל זאת. התחלנו בתחילת כיתה י' והנה סוף השנה השלישית.
התלמידים עסוקים עד מעל לראש בסיום בחינות הבגרות שלהם. אנחנו, את הבגרות שלנו, סיממנו, ואנחנו עובדים במרץ על השלמות אחרונות לציון. האם יש אווירה לימודית? האם יש סקרנות אינטלקטואלית באוויר? לא ממש. תחושה של עומס, לחץ והתרגשות של סיום באוויר, ביחד עם סוג של עייפות.
אתמול הקדשנו את השיעור הראשון לצילומים לקראת ספר המחזור שלנו. ישבנו בחצר בית הספר בקבוצות והצטלמנו. אחר כך ישבנו קצת על הדשא הסינטטי ודיברנו על מאפייני עבודות הסיום שצריך להגיש. נתתי הנחיות מדויקות בכיתה ומבנה מדויק והתחלנו לעבוד.
בכיתה יא' של ד"ר רמי גודוביץ:
אמש קיבלו התלמידים בחינה. קטעים מכתבי פילוסופים שונים אותם למדו, כולל אריסטו, דקארט ויום, ונדרשו לזהות את הטיעונים בקטע הטקסט ולשחזר איך היו מגיבים פילוסופים שונים לטיעונים אלה.
ניכר היה כי התלמידים היו בשיא הריכוז שלהם וממה שכבר זכיתי לקרוא, התשובות מצוינות.
בכיתה י' של אדם לויד אלפיה:
נפגשנו בהרכב (כמעט) מלא עם כוונות גדולות להמשיך ולהעמיק בפילוסופיה של ניטשה ולקרוא טקסטים נוספים, אך רצה הגורל ולקראת השיעור איבדתי את קולי כמעט לחלוטין.
בשארית היכולת שוחחנו מעט על האסון במירון. כוונתי הייתה לבחון זאת לאור מושג ׳אהבת הגורל׳ (Amor Fati) שניטשה עושה בו שימוש נרחב, אך קולי אבד לחלוטין ובסופו של דבר צפינו בסרט ׳שמש נצחית בראש צלול׳ שהכנתי מבעוד מועד למקרה חירום. הצפייה בסרט הייתה בצמוד לעיקרון ׳השיבה הנצחית׳ שמופיע גם הוא בכתבי ניטשה. ניטשה אף מצוטט בסרט עצמו על ידי אחת הדמויות ("Blessed are the forgetful, for they get the better even of their blunders.”
מתוך ׳מעבר לטוב ולרוע׳, 217). התלמידים התפעלו מאוד מהסרט ולא הפסיקו לשוחח על אודותיו, גם כאשר שוחררו לביתם מעט לפני הזמן. במפגש הקרוב נמשיך לקרוא את ניטשה ונסכם את העיון בו.
Comentarios