ראשית מתנצל על העיכוב שחל בהפצת הסיכום השבועי שלנו על הנעשה בבית החינוך באונ' בר אילן.
תודה על הדאגה, הכל בסדר והנה אנחנו שוב כאן עם השבוע ה 17 של הלימודים:
בכיתת הפילוסופיה של ד"ר אושי שהם קראוס:
השבוע חיפשנו לעשות משהו שונה. מצד אחד, לסכם ולהמשיך את הלימוד הקשור לתועלתנות, ומצד שני...משהו אחר...משהו שקשה להגדיר.
ובכן, החלק הראשון הוקדש לסיפור אמיתי מימי מלחמת יום כיפור. סיפור שאליו נחשפתי בילדותי.
הסיפור העלה בעיה אתית יוצאת דופן שעזרה לנו להבחין בין אתיקה טלאולוגית (למשל, תועלתנות), לאתיקה דאונטולוגית (ברוח עמנואל קאנט, שאת הטקסט שלו נקרא בפעמים הבאות).
הדיון בכיתה היה סוער, לפעמים סוער מדי, והמורה (אני) התקשה לשר על סדר הדוברים.
בהמשך השיעור צפינו ב"מראה שחורה" בפרק שעוסק בעולם עתידי דמיוני שבו המערכת הסוציו אקונומית בנויה על דירוגי לייקים (בסגנון פייסבוק וכו'). סרט מרתק (ודי מזעזע, בעצם).
התחלנו לדון בו, אבל לא הגענו עדיין לתובנות עמוקות מספיק. מזל שיום ראשון כבר בפתח.
בכיתת הספרות של יעל איזנברג:
טליה ברמן הרכזת הנפלאה שלנו החליפה השבוע את יעל וזה בדיוק מה שהיא ספרה - מהו חומר החלום? גלי דלתא? ונטליציה של הגוף? מאיפה בכלל הגיעה ההנחה שהחלום הוא פנימי ואישי, פעילות נפש שיוצאת מתוכנו - אולי בכלל הקדמונים צדקו, ויש בחלומות דבר נבואה שהוחדר? איך ייראה הספר הנכון לפירוש חלומות, מה יהיה באינדקס שלו?
זאת סדרת השאלות שהצגתי בפני הכיתה של יעל, לאחר שסיימנו לצפות בקטע הפתיחה של "ואלס עם באשיר". דרך הסיוט הטראומטי הצגתי להם את ההנחה של פרויד איתה נלך בשיעור: כל חלום באשר הוא נוצר במטרה אחת - מילוי של משאלה. דיברנו על שלל הרעיונות שפרויד מנסח ב״פירוש החלום״ לקראת הבנה של כתב הסתרים, והרי האינוונטר: שומרי הסף הבריוניים של הצנזורה, תוכן החלום הגלוי (אך עם זאת חידתי ומעוות) שנוצר בעקבות הקרב עם השומרים; הכלים שיוצרים את העיוות - היכולת של מחשבה להיות מוצגת כדימוי, הסטה ועיבוי; טריגר אירועי היום שחלף והחוט הנמשך משם אל העבר; האפקט, הרגש, שיש להתאימו מחדש למחשבה הלא מעוותת.
כל זה היה בעצם כדי להציג בפניהם את השאלה הבאה - מה דעתם על הפרקטיקה הזו? האם הם משוכנעים? האם היא מזכירה להם מלאכה אחרת אולי? גם הספקנים של תחילת השיעור הסכימו, שכן, זה מזכיר ממש את עבודת פירוש הספרות.
דיברנו על החלום עכשיו במושגים קצת אחרים - בתור צומת מחשבות צפוף ביותר שיוצר טקסט אינטרטקסטואלי לא פחות מגאוני. דרך חלום הילד הבוער אצל פרויד, הובלתי אותם לאינטרטקסט שירי, ״הבגד״ של דליה רביקוביץ. הקדשנו את סוף השיעור ליישום כל המושגים שלמדו, בשיעור ולאורך השנה, בכדי לנסח לנו את התחושות וצמתי המחשבה שמציע לנו השיר - איפה יש היסטים, עיבויים, המחזות של רעיונות, מי הדוברת, עם מי היא מדברת, מהן תבניות הדיבור?
יצאנו מלאים ותשושים מן המלאכה, מוכנים לחלום טוב בלילה. ואפילו, עם בקשה לקרוא את מדיאה ואת החלום על אירמה של פרויד.
מודה ליעל על האירוח בכיתה המקסימה שלה!
Comments