שתי חגיגות ביום אחד! בנוסף על פתיחתו של בית החינוך במכללת אורנים פתחנו אמש באופן חגיגי את השנה הרביעית של בית החינוך שלנו באונ' בר אילן.
קיבלנו בשמחה רבה את תלמידי מחזור ד' הצעירים ושמחנו לשוב ולהיפגש עם התלמידים ה'ותיקים' שחזרו נרגשים לקמפוס.
הנה מה שהתרחש אצלנו אמש:
במגמת הספרות:
בכיתה י' של יעל איזנברג:
כיף ומרגש מאוד לפתוח את השנה, אבל גם מלחיץ - אני ואושי העברנו אמש שיעורי ניסיון בספרות ובפילוסופיה, שבהם התחרינו ראש בראש על לבם של תלמידי ותלמידות י׳ החדשים שעוד לא בחרו מגמות.
בשיעור שלי ניסיתי להדגיש שלוש תכונות מפתות במיוחד (בעיני) של מגמת הספרות שלנו: א) החל מהשנה היא מוגדרת באופן רשמי גם כמגמת כתיבה יוצרת, כלומר שיהיה בה מקום מרכזי ליצירה מקורית, השראה ודמיון; ב) שללימודים בה יש אופי אינטרדיסציפלינרי, ונשוטט בין תחומים כמו קולנוע, אמנות חזותית, היסטוריה ומה לא; ג) שככיתת ספרות החומרים שלנו יהיו לא רק מעניינים, חכמים, מרחיבי אופקים, אלא גם, פשוט, הכי הכי הכי יפים.
שתהיה לנו הזדמנות, פעם בשבוע, להתענג על יופי.
לכן פתחתי את השיעור ביפה מכל - ונוס. התבוננו בציור האיקוני של ולסקז, ״ונוס מסתכלת במראה״ (בו מופיע גם גיבור אחר של שיעורי ספרות השנה - קופידון) ודיברנו עליו.
שאלנו מה בחירותיו האמנותיות של ולסקז - נקודת המבט, ההעמדה, האור והצל, הבהירות והטישטוש - מלמדים אותנו על הדמות הזאת, על היופי הנשי ועל נשיות בכלל. אחר כך סיפרתי לכיתה על המאורע ההיסטורי של השחתת הציור בשנת 1914, בידי הפעילה הסופרג׳יסטית מרי ריצ׳רדסון, ותהינו על הפרובוקציה המרתקת, האמנותית מאוד והאלימה הזאת (אם כי פחות אלימה מהאלימות הממשית כלפי הסופרג׳יסטיות, כפי שהדגישה ריצ׳רדסון עצמה).
לאחר הפתיחה הזאת פנינו לסיפור שכולם מכירים ומכירות - שלגיה ושבעת הגמדים, בגרסתם האכזרית של האחים גרים. הכיתה מצאה דרכים יפות ומעניינות לקשר בין אלמנטים שונים בסיפור לבין הפתיחה שלנו עם ונוס, ולסקז וריצ׳רדסון, בעיקר סביב שאלת המבט, ותשומת לב למסגרות הזכוכית שהדמויות הנשיות שלנו מוצבות בתוכן. מסגרת החלון מעץ הובנה (שמלווה את שלגיה גם בצורת שיערה השחור כהובנה, הממסגר את פניה המושלמים), הראי, ארון הזכוכית - כל אלה התחברו בהחלט לדמותה של ונוס המסתכלת במראה. בעקבות הטקסט של חוקרות הספרות גילברט וגובאר על שלגיה, התחלנו לראות איך שלגיה המלאכית ואמה החורגת המפלצתית מעוצבות כניגוד מושלם זו של זו, ובה בעת ככפילות, כהשתקפות, כתמונת מראה. עצרנו באמצע הסיפור, כאשר שלגיה מוצאת מקלט בבית הגמדים. היה מעניין, היה יפה, ונמשיך לפתות, להתחרות על לבבות ולהפיל בפח בשבוע הבא!
בכיתה יא' של ד"ר אודליה חיטרון:
המפגש עם הכתה מעבר להרי החופש היה מיוחד ומרגש. אחרי קצת החלפת חוויות, דא והא, צללנו ישר לעומק הנושאהשנתי שלנו, יצירות מופת בספרות העולם. שני מפתחות ינחו את הקריאה שלנו לאורך השנה. הראשון, החזרה: אילויצירות הן עמידות מעבר למבחן הזמן, ולמה? מה זה אומר ״מופתי״? איך נכתבה ההיסטוריה של הספרות, ומה החסירה? דרך צילומים שהתלמידים שלפו מאלבומיהם המשפחתיים, היישר משנת 2001, הכרנו את החוזר הכביר, אדיפוס ועמדנו על משכן של 20 שנה דיברנו על שיבה מאוחרת ומסורת, שוחחנו גם על הקורפוס כ״בית״, כבסיס, כזה שמאפשר גם פירוק, ביקורת, וגם יציאה למסעות שונים.
בשעה השנייה פנינו להכיר את מאפייני הטקסטים שלנו ״מבפנים״, דרך כתיבה. התחלנו מתרגיל שעניינו תיאור דמות - ביקשתי מהתלמידים לעשות ״ספיד דייטינג״ עם דמות בדיונית (שימציאו), דרך רצף של שאלות לגביה שהתבקשו למצוא להן תשובות כמה שיותר אסוציאטיביות: מין, גיל, וכתובת, וגם מה יש לדמות בשידה ליד המיטה? ובתא המטען? מה לא תגלה לאף אחד? מה המחמאה האחרונה שקיבלה? והעלבון?.. היה כיף נורא, והצטרפו עוד ועוד דמויות (נשים! כולן!) לחלל הכתה.
זה החלק הראשון מסדנת כתיבה בהמשכים שנעשה לאורך השנה.
בכיתה יב' של ד"ר מורן בנית:
פתחנו את השנה בשמחה, והתחלנו ללמוד את הנושא שהתלמידים בחרו: "להיות יהודי, להיות ישראלי - קולות וזהויות".
את השיעור הקדשנו לרומן שהתלמידים קראו בקיץ: "גירושים מאוחרים" של א.ב יהושע. בעקבות הקריאה בקיץ התפתח בכיתה דיון מרתק על העיצוב של הרומן, ועל חלוקת העלילה לממקדים שונים. אחד הדיונים עסק בבחירה של א.ב יהושע לפתוח את הסיפור המשפחתי בנקודת מבטו של הילד. ההסבר היפה שהציעו התלמידים היה שהבחירה בנקודת המבט של הילד היא בחירה לפתוח את הרומן במסירה שיש בה אמפטיה, חמלה ואהבה כלפי הדמות הראשית כדי שבהמשך יהיה אפשר לפורר את נקודת המבט הזו.
בהמשך הדיון התבוננו ברומן ממעוף הסיפור ומיקמנו אותו בהיסטוריוגרפיה של הספרות הישראלית ובהקשר החברתי בישראל. הבחנו בין הדור הספרותי של תש"ח, לבין דור המדינה, ושוחחנו על הקונפליקט הבין דורי בין האבות המייסדים של המדינה, ובין הבנים, המבקשים להחריב את דור האבות, ומציגים את עולמם האידיאולוגי כלא רלוונטי. במסגרת המחשבה הזו הבנו אחרת את הרומן של א.ב יהושע: רומן שבסופו קמינקא האב מת, אחרי שלכל אורכו של הרומן מופנים כלפיו ביקורת וכעס על שהרס את חייהם של הקרובים לו.
בשבוע הבא נמשיך בלימוד הרומן, ובקריאת יומני הקריאה של התלמידים.
שנה מוצלחת לנו.
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה י' של ד"ר אושי שהם קראוס:
מפגש ראשון. התרגשות באוויר והתרגשות אצלי בפנים. סיגל פותחת, ובסיום הדברים שלה אנחנו נשארים עם כיתות י'. אור מסבירה מה קורה ואנחנו מתפצלים. שבעה תלמידים אצלי ושבעה אצל יעל, המורה לספרות.
אני מתרגש, מספר על עצמי, התלמידים שואלים. אנחנו פותחים בקטע מהסדרה "מראה שחורה" שבו מתעללים בתוכנת בינה מלאכותית.
המון שאלות עולות לאוויר. מה זה אדם? מה זה יצור? למי יש זכות לזכות מוסרית?
אנחנו קופצים מתוכנות לעוברים, ליתושים, לחתולים, לשכנים מלמטה. למי בעצם יש זכות שיתייחסו אליו כאל ישות מוסרית?
האווירה מתחממת. התלהבות אינטלקטואלית באוויר. השיעור מסתיים.
החלק השני, עם הקבוצה השנייה, דומה, אבל אני משוחרר כבר הרבה יותר.
מחכה לשבוע הבא.
בכיתה יא' של אדם לויד אלפיה:
התחלנו במליאה על הדשא ושמענו את דבריה של סיגל שהצטרפה ליום הראשון בבית החינוך. לאחר מכן התפזרנו לכיתות. בכיתה יא הצטרפו שתי תלמידות חדשות, הדס וניקי. ערכנו היכרות קצרה שבה כל אחד דיבר קצת על החופשה ועל המטרות להמשך השנה. קיבלנו את המקראות החדשות והשמחה הייתה רבה. ערכנו גם היכרות עם דקארט ועם תורת ההכרה. נתנו לו להצעיד אותנו במהלך הספקני שבתחילת 'הגיונות' צעד אחר צעד.
התווכחנו איתו והתווכחנו בינינו לבין עצמנו, כך עד שנגמר לנו הזמן. התלמידים נהנים מאוד מהמקראות החדשות ומהרענון בחומר הלימודי. כולנו מחכים כבר למפגש הבא.
בכיתה יב' של ד"ר רמי גודוביץ:
בשיעור הראשון שלנו השנה, הפעם בתור כיתת י״ב, דיברנו, כפי שעשינו אינספור פעמים בשנתיים הקרובות, על משבר הקורונה. הפעם השיחה הרגישה בוגרת יותר. דיברנו על הקשר בין אתיקה, פוליטיקה ואפיסטמולוגיה, על הכשלים הנפוצים בדיון הציבורי שמקורם בכישלון להבחין בין אלה ועל האכזבה שחשו רבים בציבור מול ההכרה בעובדה הטריוויאלית שהמדע לעולם לא מציע לנו ודאות, אלא רק השערות מבוססות ככל שניתן נכון לרגע נתון. בקיצור,
משבר הקורונה סיפק לציבור קורס מזורז בפילוסופיה של המדע ורבים יצאו מאוכזבים ממה שלמדו.
בהמשך, עברנו על בחינת בגרות שנתתי לתלמידי מחזור קודם כדי שנכיר במה מדובר ומנינו את הנושאים עליהם נרצה לחזור השנה. משם, פנינו לערוך תכנית מסודרת לקראת כתיבת עבודות החקר.
סיימנו בחזרה על תרגיל שהציעה חיה גלמן תוך קריאה בעמוד מתוך ״המדע העליז״ של ניטשה. ״שווה לגוון ולהביא קול של מורה אחר״, חשבתי. התרגיל לא זכה להצלחה מזהירה. מסתבר שעדיף שאשאר אני. בפעם הבאה אזמין את חיה.
Opmerkingen