השבוע ה 18 של הלימודים בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באונ' בר אילן, ממשיכים במלוא הקיטור:
בכיתת הפילוסופיה של ד"ר אושי שהם קראוס:
אתמול בכיתת הפילוסופיה עשינו אתנחתא. בין התועלתנות של מיל למוסר הדאונטולוגי של קאנט עצרנו לרגע.
בשבוע שעבר צפינו בפרק מ'מראה שחורה' שעסק בחברה עתידית שבה השליטה נוצרת באמצעות דירוג הדדי בלייקים.
השתמשנו בפרק כדי לייצר מהלל לימודי שיוצא מהמערה של אפלטון, אל מושג של אח גדול טוב, משם אל הפאן אופטיקון ומשם לעולם הביג דאטה והפרדיקטיב אנליטיקס.
עצרנו כאן בהתלבטות על שליטה היררכית טובה וזה איפשר לנו לדבר על סוגי אנרכיזם. בשבוע הבא נגיע לפאנץ' ונגדיר את החברה שתוארה במראה שחורה כווריאציה
מוזרה של אנרכיזם דספוטי.
ואז....שלום קאנט...מתחילים ללמוד את הצו הקטגורי.
בכיתת הספרות של יעל איזנברג:
פתחנו את השיעור בקריאת כמה תרגילי כתיבה בנושא "מספר לא מהימן" – משימה לא קלה שהתלמידות לקחו למקומות מפתיעים.
שמחתי לראות תלמידות שמרגישות בנוח להקריא דברים שכתבו ולקבל עליהם משוב, ואני שואפת לפתח ולהעמיק יותר את סוג הדיון הזה בכיתה. זה לוקח זמן, וכרגע אני המגיבה העיקרית, אך אני מקווה שזה ישתנה בהמשך.
בשיעור שעבר טליה מילאה את מקומי ולימדה את הכיתה על תפיסתו של פרויד את החלום. לאור ההצלחה של השיעור החלטתי להמשיך באותו עניין, דרך קריאה בטקסט שונה מאוד מזה של פרויד: שניים וחצי דפים מתוך מסכת ברכות בתלמוד הבבלי, העוסקים באופן מרתק בנושא החלום. קובץ זה, שמכונה לעתים באופן לא רשמי "מסכת חלומות", מכנס אמירות מגוונות של חכמים בנוגע למהות החלום, מגולל סיפורים על חולמים, על פותרי חלומות ועל חלומות שהתגשמו, ומציג טכניקות שונות לפירוש ול"הטבה" של תכני החלום, הנשענות על ההנחה כי "כל החלומות הולכים אחר הפה" – שפרשנות החלום היא שקובעת את אופן התממשותו במציאות. עבור כל התלמידים הייתה זו ההיתקלות הראשונה בדף גמרא, וחלק משמעותי מהשיעור הוקדש לשאלות כלליות על התלמוד ולהיכרות עם מבנה הדף. הקטע שהקדשנו לו את רוב הזמן והמאמץ הוא סיפורו של פותר החלומות בר-הדיא, שעובד על פי שיטה מפוקפקת מבחינת אתית: מי שמשלם לו כסף זוכה לפתרון-חלום חיובי ומבשר-טוב, ומי שלא משלם זוכה לפתרון קודר ומבשר-רע.
רוב הזמן והמאמץ – ראשית כי הסיפור כתוב ארמית, ונדרש זמן לקרוא ולתרגם אותו, ושנית כי מדובר בסיפור עשיר ומורכב, המביע בעת ובעונה אחת את החשדנות הבסיסית כלפי פותרי חלומות מקצועיים, שהם תמיד מעין שרלטנים, ואת כוחו הבלתי מוגבל כמעט של פותר החלומות, החורץ גורלות מכוח הווירטואוזיות הפרשנית שלו, ומשלם לבסוף מחיר.
דיברנו על הכוח שהטקסט מניח בידיו של הפרשן, וחשבנו עליו בזיקה למהותו של התלמוד כמפעל פרשני, ולמלאכתנו שלנו כתלמידי/ות ספרות.
ולסיום אני חייבת להמליץ על ספרו המצוין של פרופ' חיים וייס, "ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה", שנעזרתי בו מאוד בבניית השיעור
Comments