אוניברסיטת בר אילן 12.05.2019

וזה בדיוק מה שהתרחש אצלנו השבוע:

בכיתת הפילוסופיה של ד"ר אושי שהם קראוס:

אתמול בחלק הראשון של השיעור נחלקנו לשתי קבוצות: קבוצה אחת נשארה בכיתה עם טליה ועשתה את המבחן שעשו חבריה בשבוע הקודם.

מדובר במבחן שעסק בתועלתנות ועמד על הגדרה מדויקת של תועלתנות, הצגת המהלך התועלתני של מיל או בנתאם והמצאת דוגמה לסוגיה אתית, תוך התייחסות לדרך שהתועלתנות מתמודדת איתה.

עם אנשי הקבוצה השנייה ישבתי על הדשא בקמפוס ועסקנו בסוגיה פילוסופית טעונה: הציות לחוק. אנחנו אמורים להתחיל לקרוא את האפולוגיה של סוקרטס בקרוב וזו הייתה שיחה ראשונה מקדימה; כזו שתנסה לעניין, אבל שלא תפגע בתלמידים הנבחנים שמפסידים אותה.

במהלך השיחה הצגתי לתלמידים טיעונים בעד ציות מוחלט לחוק ואז, כדי לסתור את עצמי, את הטיעונים המראים שלא ראוי לציית לחוק. דיברנו על כך שהחובה לציית לחוק אינה חוקית, אלא מוסרית, שהרי אין חוק שאומר "יש לציית לחוק" וכולי. עסקנו בקשר שבין חברה, חוק ומדינה דרך אריסטו שהגדיר אותנו כיצורים חברתיים, ומכאן את מדינתו כטבעית, לעומת הובס והלווייתן. בדקנו את הובס ביחס להצעתה של ענבר, שטענה שהציות לחוק הוא אקט של הישרדות.

בחלק השני של השיעור צפינו בחלק הראשון של הסרט "באזז" שמציג בצורה לא מדויקת את פרשת רצח נהג המונית דארק רוט. המשך בשבוע הבא.

בכיתת הספרות של יעל איזנברג:

הקדשנו את השיעור לעבודה על חיבורי הסיום, בהם התלמידים נדרשים להשוות בין אחד הנאומים ב"משתה" לבין יצירה אחרת לבחירתן/ם. חילקנו את הזמן בין עבודה משותפת, שבה כל תלמידה הציגה בפני הכיתה את נושא החיבור ונעזרה בחבריה כדי לחדד את הקריטריונים להשוואה, לבין עבודה עצמאית של כתיבה. לא קל לשבת ולכתוב, אבל יצאנו מהשיעור בתחושה של התקדמות. נמשיך בשבוע הבא.