שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח באונ' בר אילן. לא פשוט כלל ועיקר. הצורך לנטוש את המסכים ולהמשיך ולהיפגש פנים אל פנים עז.
אבל אנחנו לא מוותרים:
במגמת הספרות:
בכיתה יב' של יעל איזנברג:
אחרי שסופסוף פגשנו את טליה שהכיתה מאוד מאוד התגעגעה אליה, המשכנו בקריאת הנובלה ״סיפורו של מר זומר״. ראינו איך סיפור שטותי על סמרק שניתז מאפה של המורה לפסנתר הישר אל הקליד של הפה דיאז הוביל את הגיבור שלנו למשבר קיומי שאין בו טיפת רוח שטות, רגע של זעם אמיתי על העולם הטיפשי והלא-הוגן, על השקר של ״כשתגדלו תבינו״, על חוסר הסדר והצדק והמשמעות ואפילו על הסתר פניו של אלוהים!
מסיפור מתוק ומצחיק על הכניסה לשלביו הראשונים של גיל ההתבגרות הוטחנו אל עין הסערה של הגיל הזה, ורמת ההזדהות הרגשית שהקטע הזה עורר בתלמידים לא נפלה מהגועל של פרשת הסמרק.
את מי לא הזכירו התלמידות בהקשר של המשבר הזה: קהלת, איוב, יונה (המוכרים משיעורי תנ״ך בביה״ס), הולדן קולדפליד (דמות די שנואה משיעורי ספרות בביה״ס), ביאליק... שמים, בקשו רחמים עלינו! השיחה גלשה מסיפורו של מר זומר לשיחה על דיכאון, כעס וייאוש בעקבות משבר הקורונה, שהגיע דווקא בגיל ההתבגרות, כאילו הוא לא קשה מספיק גם ככה, וגם על הדרכים האקזיסטנציאליסטיות שהתלמידות מוצאות להתמודד עם התקופה.
ברבע השעה האחרונה המשכנו עם ״אגדת שלושה וארבעה״ לביאליק, וגם שם חוסר הצדק בכך שנערה צריכה לשלם מחיר כבד על התערבויות טיפשיות בין גברים - עורר זעם.
בכיתה יא' של ד"ר מורן בנית:
המשכנו בקריאה של דון קיחוטה. את השיעור פתחנו ברעיונות המרכזיים שבהם עוסקת היצירה - דיברנו על הז'אנר הספרותי של האבירים, על פרודיה, על ייצוגי נשיות וייצוגי גבריות.
הישוונו בין הגיבור המסורתי לבין הגיבור הארצי, זה המצוי בפער התמידי בין המציאות הפנימית, לבין זו הקונקרטית, גיבור שאיננו אל או חצי אל, וגם אינו יורד לשאול, או הורג מפלצות ומציל נסיכות.
ראינו את הייצוג המורכב הזה בציור של אוקטביו אוקמפו, הצייר הסוריאליסטי המקסיקני, שצייר את קיחוטה ואת סיפורו. צללנו לציור המהמם, העשוי שכבות שכבות, ודיברנו על האופן שבו הציור משקף עבורנו את מבטנו הסובייקטיבי, ואם נשנה את נקודת המבט, אנו עשויים לראות בציור דבר אחר לגמרי.
השלמנו את הקריאה בפרק ב', ועברנו לקריאה של פרק ו', שבו הגלב והכומר זוממים לשרוף את ספריו של דון קיחוטה. התעמקנו במיון הדקדקני שהשניים עושים, וניסינו להבין את המניעים של השניים - מתי הם בוחרים לשמור ספר מסוים, ומתי הם גוזרים את דינו. צחקנו כשהבנו שהשניים בקיאים בספרות האבירים לא פחות מקיחוטה, ושוחחנו על הביקורת שעולה מתוך הפרק הזה ביחס לממסד הכנסייתי.
בשיעור הבא נצלול לתוך פרק ח', הלא הוא הפרק שבו נלחם קיחוטה בטחנות הרוח!
בכיתה י' של ד"ר אודליה חיטרון:
כתף-אל-כתף, פנים-אל-פנים: את שיעורי אתמול המרנו, אור ואני, במסע קצר בין שכונות המגורים של התלמידים. פגשנו אותם בזה אחר זה, טיילנו מעט, דיברנו וקראנו. שמענו דברים חשובים על למידה בזום ועל למידה בכלל. ולסיום, מסרנו לכל אחת ואחד את העותק שלו של מר ורטיגו, שנמשיך בקריאתו החל מהשבוע הבא, וקיבלנו מהם פנינים ספרותיות שאני עוד לא יכולה לגלות מה נעשה בהן. עוד על כך בשבוע הבא.
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה יב' של ד"ר אושי שהם קראוס:
אתמול היתה לנו חוויה יפה בשיעור הפילוסופיה. השיעור התחיל בווריאציית זום על מסיבות הפתעה. עשינו מסיבונת הפתעה קטנה לטליה ברמן, שעזבה את ניהול בית החינוך השנה וכולנו קשורים אליה. התכנסנו כל תלמידי י' יא' ספרות ופילוסופיה בחדר זום וטליה שלא ציפתה לזה הוכנסה פנימה.
כמו בכל מסיבות הפתעה, היה טיפה מביך, ועל חתן (כאן כלת) השמחה הוטלה המשימה להתמודד עם המבוכה של כולם. אבל היתה לנו הזדמנות להיפרד מטליה. וזה חשוב.
אבל בעצם, לא נפרדנו... כי ההרצאה אתמול ניתנה על ידי טליה ועסקה בשיגעון, בטיפול במצבי נפש, מחלות נפש, בטרמינולוגיה הנ"ל, במוסדות טיפול וכליה. דיברנו על פוקו והיה מרתק.
טליה הבטיחה לחזור מדי פעם וללמד אותנו.
בכיתה יא' של ד"ר רמי גודוביץ:
את השיעור פתחנו במסיבת הפתעה לטליה, שנפרדה מאיתנו. למרות הזום, היה מאוד מרגש. משם, המשכנו, ואולי סיימנו עם אפלטון. חזרנו לנקודה שהפתיעה רבים בשיעור הקודם, ההסכמה הקיימת בפועל בין מינון ואפלטון לבין האמפריציטים (או לפחות, דוד יום) שהניסיון אינו יכול לספק לנו ידע. ביקשתי להמחיש את הסוגייה הזו תוך התייחסות לאופן בו ראה אותה קאנט, כמו גם הוגים שאחרי קאנט, כולל פילוסופים החיים בינינו עד היום (טוב, לא בדיוק בינינו, וכמובן, תוך ריחוק חברתי ושימוש במסיכות).
הזכרתי את ווילפריד סלרס ומיתוס הנתון ואת ג׳ון מקדוול, דוגמאות שהמחישו את כוחה של הבעיה אותה העלה מנון.
בהמשך, חזרנו לדבר על אידאת הטוב. מה היה חסר בעולם האידאות כדי שהוא יספק לנו את המענה שאפלטון מבקש לספק, עם תורת ההזכרות? השאלה בה התמקדנו היא איך המשיכה המקורית לאידאות לא מעלה שוב את אותה בעיה עצמה אותה העלה מנון? פנינו לקרוא את משל השמש קריאה זהירה ודקדקנית והיה רושם שהתלמידים מצליחים לזהות היטב את המשל והנמשל ואת תפקידם במהלך הטיעון האפלטוני.
בכיתה י' של אדם לויד אלפיה:
פתחנו את המפגש בהמשך דיון בנוגע ליכולת שלנו לענות על השאלה ׳מה היא אמת?׳. התלמידים העלו את כל עניין הקורונה ותעשיית חדשות הכזב שסובבת את התפשטות הנגיף.
השאלה האקטואלית הייתה, האם וכיצד אפשר להגיד משהו שהוא בהכרח בגדר אמת בנוגע לקורונה. תלמידה אחת הביאה פוסט מן הפייסבוק שמעלה ספק בנוגע לקורונה. קיימנו קריאה ביקורתית בפוסט בניסיון להבין האם יש לנו הכלים לבחון אם הדברים הם אמת או שקר רק דרך העיון הטקסטואלי והיכולות התבוניות שלנו. הנושא הביא לדיון ער מאוד בין התלמידים.
בחלק השני של המפגש שלנו התחלנו לקרוא מעט רקע ל׳אפולוגיה׳ ואז התחלנו לקרוא את הטקסט תוך דגש וערנות לטכניקות שאותן נוקט סוקרטס בניסיון להגן על עצמו.
התלמידים הפיקו הנאה רבה, הן מהחלק הראשון והן מהחלק השני.
Comments