השבוע ה 22 בקמפוס בר אילן.
במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה):
בכיתה י' של מורן בנית ורוני קליין:
חשבנו שעל-מנת להבין יותר טוב את הטקסט של פרויד על ה"תרבות", עלינו לחזור לראשית הדיון אצל רוסו.
אכן. עם ספרו אי-נחת בתרבות, פרויד נכנס לדיון ישן בתולדות הפילוסופיה, דיון על ערך הציביליזציה בכלל שהתחיל במאה ה-18 עם ז'אן-ז'אק רוסו.
נזכיר שמדובר בעידן הנאורות, כלומר בעידן שהאמין באופן מוחלט בציביליזציה, בקידמה של האדם.
האמונה בקדמה התחילה עם הנאורות, עם הרעיון שהאנושות מתקדמת לתקופה יותר טובה, שהיא מתגברת לאט לאט על הקשיים שלה ועל הדעות-הקדומות, והולכת לקראת עידן של תבונה ואושר.
השאלות שעולות מתוך דיון זה הוא: מהו המחיר של הקידמה? של החברה (לעומת הטבע)? האם כשהאדם נכנס למצב החברתי, למצב המדיני, הוא אינו מאבד את האושר הטבעי שלו, את החירות שלו?
קראנו טקסט של רוסו המשווה בין "האדם הפרע" ו"האדם בחברה", ובעקבותיו, יזמנו דיון על יתרונותיה ומגרעותיה של "הקדמה הטכנולוגית". מה פירוש "להתקדם"? האם האדם אכן התקדם עם התפתחות המדעים והטכנולוגיה? וכיצד להבין שההיסטוריה רק הלכה ונהיתה יותר אלימה עם המודרנה? האם המאורעות של המאה ה-20 אינם מחייבים אותנו לחשבון נפש על הקידמה? וכיצד עוד להאמין בקידמה לאחר אושוויץ והירושימה?
ביקשנו מהתלמידים לכתוב על אובייקט טכנולוגי שהם היו רוצים לחיות בלעדיו... ולנמק כמובן את בחירתם.
בשיעור השני, הזמנו מורה-אורח לשיעור לדוגמא. יפתח דיבר על שיר השירים כדוגמא לשירה אלגורית, על פירוש האלגוריה. הוא גם הביא לסיום שיר ארוטי ממסורת אחרת, מאת המשוררת היוונייה ספפו. גם כאן היתה השתתפות פעילה ודיון מעניין בשיעור.
בכיתה יא' של יעל איזנברג ואושי קראוס:
שיעור מיוחד בכיתה של יעל ואושי.
מיוחד לטובה, אבל לא רק....
בגלל בחינת מתכונת (בלשון), חלק משמעותי מהתלמידים שלנו לא מגיעים.
אנחנו מתכוננים לקבל את המרצה האורח שלנו, עילם, ומצרפים לכיתה – בסופו של דבר – את תלמידי כיתה יב' של אדם, כדי להאזין איתנו להרצאה.
עילם מגיע ופותח בהרצאה מרתקת, העוסקת בספקנות.
לאט לאט הוא מציג טיעונים מהפילוסופיה של הלשון, פילוסופיית המיינד והמטפיזיקה (אם אפשר לקרא לתמהיל המיוחד הזה בשם הזה).
מה מקומה של הספקנות?
ומה מקומה של הפילוסופיה בחיים שלנו?
מה אנחנו עושים כדי לייצר משמעות בכלל ואיך השאלה הזו קשורה לשאלות שעלו לפניה.
כל אלה מלווים אותנו בחלק הראשון של השיעור.
אחרי ההפסקה אנחנו מתחילים לדבר על טיילור (המאמר על אלוהים).
אנחנו מתחילים את הטקסט ונתקלים בטענה על אמונה ואמונה מטפיזית.
ושוב אנחנו נזקקים לשאלה החמקמקה: מהי מטפיזיקה?
איך נגדיר ונבין את התחום הייחודי הזה?
אני מנסה להדגים סוגי אמונות שונות: פסיכולוגיות, פונקציונליסטיות, לעומת טענות מטפיזיות ואנחנו מתקדמים לאט.
לקראת הסוף, מחליטים יעל ואני, להפסיק את השיעור מוקדם (אנחנו עם מעט מדי משתתפים) וקובעים שיעורי זום חלופיים לשבוע, שבהם נעבוד על משחקי הקופסה הפילוסופיים של ההגשה וההערכה החלופית
מגמת פילוסופיה:
בכיתה יב' של אדם לויד:
בחלק הראשון של המפגש הצטרפנו לכיתה של יעל ואושי ל'דוגמא לשיעור' של עילם וולמן. התלמידים השתתפו בערנות. בחלק השני של השיעור ערכנו שיעור חזרה רוחבי על החומר לבגרות. זאת נמשיך לעשות עד למועד הבגרות.
Comments