אוניברסיטת בר אילן 22.05.2022

השבוע ה 31 בקמפוס הרוח שלנו בבר אילן:

במגמת הספרות:

בכיתה י' המשותפת של יעל איזנברג וד"ר אושי שהם קראוס:

את השיעור פתחה אור פיינר, מנהלת בית החינוך שהציגה לתלמידים את אופציית עבודת הגמר. הנושא משך רבים לשאול ולהבין את היתרונות והקשיים שבמסלול הזה.

היה מעניין, והעלה שאלות מהותיות של מהו לימוד ואיך לומדים. נושא שהיו בו אספקטים טכניים רבים, הפך למורכב יותר.

בהמשך: שיעור קריאה עצמית (קבוצתית) פילוסופית. התלמידים קיבלו עמודים ראשונים מחיבורו של קאנט "הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות". התרגיל הקבוצתי הוא זה:

1. לזהות את המושגים העיקריים במהלך המחשבה של קאנט

2. להסביר אותם

3. ולקשר אותם זה לזה, כלומר לשחזר את המהלך של קאנט

התלמידים עבדו בקבוצות וקראו את הטקסט בצורה יפה. אמנם נדרש מאמץ ואפילו רב, כדי להבין. אבל ההבדל בין הקריאה של עכשיו לקריאה של תחילת השנה בולט ומספק.

בהמשך ניסינו להסביר ביחד את הטקסט וטבענו שוב בשאלות של טלאולוגיה מול דאונטולוגיה.

"טבענו", מפני  שדיברנו על הנושא הזה לא מעט, והביקורות כנגד האבחנה בין השניים חוזרות על עצמן.....

סוף השיעור מגיע ושוב...כבר קשה ללמוד (והאמת, קשה גם ללמד). אני מנסה לנצל את הזמן כדי ללמד תרגיל חשיבה שלקוח מתחום "לימודי העתידים". התרגיל נקרא "אנליזה מורפולוגית". והוא נכשל באופן מפואר 

אין עם מי לדבר והמורה, גם הוא, על הטיפות האחרונות. בשבוע הבא, שיעור אחרון לשנה זו. נתגעגע

בכיתה יב' של ד"ר מורן בנית:

המשכנו בקריאה המשותפת בספרה של עמליה זיו "נערות". התלמידים היו מרותקים לטקסט, ובין פרק לפרק המשיכה השיחה שהתחלנו בה בשבוע שעבר. 

חלק מהתלמידים חשו כי "המלומדות" של זיו פוגעת בחוויית הקריאה בטקסט שלה, ואף מייצרת מרחק מן הקורא. אחרים חשו שדווקא המלומדות, הניכרת בשפה האקדמית הצצה בין השורות, היא חלק ממעשה הסיפור של זיו, העוסק בחניכתה לא רק המינית אלא גם האינטלקטואלית.

מפה לשם החליטו התלמידים ללכת יחד לערב ההשקה של הספר בחודש הבא. 

בחלק השני של השיעור המשכתי בשיחות אישיות עם התלמידים, שיחות מרגשות שבהן סיכמנו יחד את שלוש השנים המשותפות שלנו. 

במגמת הפילוסופיה:

בכיתה יא' של אדם לויד אלפיה

התחלנו בסבב מה נשמע לפי מיטב המסורת שלנו. התלמידים שיתפו קצת בקשיים ובלחץ מהבגרויות. לאחר מכן שמענו שיעור נהדר של דניאל קים שדיברה איתנו על המושג "שלמות". דניאל הציגה שלל תפיסות בנוגע למושג, מן הפילוסופיה היוונית, היהדות, הבודהיזם ועוד. התלמידים השתתפו בדיון הער והייתה אווירת למידה טובה מאוד.

בחלק השני של המפגש, התלמידים התחלקו לקבוצות וקיבלו משימת קריאה וכתיבה. כל קבוצה נדרשה לכתוב על טקסט אחד (של ניטשה וסארטר), לפי שאלות מנחות. לאחר מכן כל קבוצה לימדה את הקבוצה השנייה. 

בכיתה יב' של ד"ר רמי גודוביץ:

המשכנו לקרוא ב״חקירות הפילוסופיות״ של ויטגנשטיין, תחילה, המשכנו את לקרוא את הסעיפים הפותחים את הספר והתחלנו כמעט להתרגל לצורת ההתפלספות של ויטגנשטיין. כדי לתת לדברים הקשר שוב חזרתי לטרקטטוס והפעם המגתי אותו בכעשרה משפטים- תחילה הצגתי את הקשר בין השפה, המחשבה והעולם, באופן המציג את הקשר כממצא את גבולות המובן ואז עברתי לשאלה הטריוויאלית: ״אז מה בדיוק הצגתי עכשיו?״ השתמשנו ברקע זה כדי לבחון את המהלכים של ויטגנשטיין בחקירות המראים איך מה שנראה כהכרחי ו״טרנסנדנטלי״ הוא למעשה לכל היותר בגדר אפשרות אחת, לא הכרח. עברנו לקרוא בסעיפים מאוחרים יותר, אלה העוסקים בסוגיית המשכת הסידרה והציות לכללים. השוונו אותם לשיעור הגאומטריה במנון ופיענחנו את הקולות השונים העולם בהם, ההבדל בין אי הבנה, טעות ומרד. נמשיך מכאן.