שבוע הלימודים ה 13 בבית החינוך באונ' בר אילן מאחורינו. יוצאים לחופשת החנוכה עם תחושה של התרוממות רוח ועם אבקת סוכר מרוחה סביב הפה 😊:
במגמת הספרות:
בכיתה יא' של יעל איזנברג:
בעודנו חוגגים את החגים החורפיים, על רקע שמים אפורים קודרים, שבנו אל היער האתונאי המדומיין של המחזה "חלום ליל קיץ". התלמידים חילקו ביניהם את תפקידי הקריאה, התחפשו והתקשטו, וקראנו יחד בעליזות רבה את כל המחזה עד סופו.
ערימת התחפושות האקראית שהבאתי לכיתה חייבה מידה רבה של יצירתיות באפיון הדמויות, וכך ניווטנו בסבך הדמויות והעלילות בהובלתם של הרמיה ישנונית, הלנה משופמת, פק שהוא חיפושית ואוברון מלך הפיות שהוא מין סנטה-קלאוס רסטהפארי. האווירה הקרנבלית הזאת הלמה את המחזה, וכמו בעלי המלאכה במעמד החגיגי של העלאת פירמוס ותסבי, גם אנחנו ניצלנו את ההזדמנות התיאטרלית הרצינית שלפנינו כדי להשתטות קצת. ברוח זו יצאנו לחופש חנוכה, שהתלמידים ייחלו לו כל כך, ונמשיך לעסוק במחזה כשנחזור ממנו בכוחות מחודשים.
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה יא' של ד"ר אושי שהם קראוס:
אתמול המשכנו, טליה ואני בשני ראשים. בזמן שטליה המשיכה ללמד את הכיתה את משל הקו המחולק ומשל השמש של אפלטון, המשכתי אני בשיחות אישיות עם התלמידים.
למדתי המון. השיחות היו רעיון מוצלח שמחזק את הקשר איתם ואת ההבנה שלי של מה מתרחש בכיתה.
אחרי ההפסקה חזרנו לכיתה ולכבוד חנוכה החלטתי שנעשה משהו שונה.
התחלקנו לקבוצות של שלושה ארבעה (בקבוצה). כל קבוצה בחרה רעיון והיתה צריכה לבנות בעשרים דקות גרעין של תפיסה פילוסופית, כדי להסביר אותו או כדי לדון בו.
התכנסנו והיה ממש חשמל באוויר.
כל קבוצה הציגה בחמש דקות ונולדו ויכוחים ללא סוף שבמהלכם עלו רעיונות מאוד מעניינים.
בין יתר השאלות שבחרו התלמידים: האם חובה להיות מוסרי, האם המדע הוא ערך בפני עצמו, מה גורם לילדים לשחק מחבואים, האם לימוד עולה מגירוי חיצוני או שמקורו פנימי ספונטאני ועוד ועוד.
בכיתה י' של ד"ר רמי גודוביץ:
האדם הטוב הוא האדם המאושר, טוען אריסטו. כיצד עלינו להבין טענה זו כך שלא תצוייר כאבסורדית כפי שהיא עשויה להשמע? מיהו האדם הטוב? במה הוא טוב? מיהו המאושר? מהו אושר אמיתי?
ואיך אפשר להגיע אליו, או לפחות להשתפר? בשיעור השבוע סגרנו קצוות, או התחלנו לסגור קצוות, לקראת הבנה מקיפה של האתיקה האריסטטלית. המשכנו לתרגיל הכתיבה הראשון שלנו אותו יסיימו התלמידים בבית.
בשיעור השני התארחה בכיתה נגה וולף והפגישה את התלמידים עם הציווי הקטגורי הקאנטיאני, עליו היא הגנה מפני ההאשמה כי הוא מציע נוסחה פורמלית ומנוכרת למעשה המוסרי. הציווי הקטגורי הקאנטיאני, טענה נגה, דורש מכולנו כי בכל פעילויותינו נראה באדם תכלית, ולעולם לא אמצעי בלבד.
Comentarios