שנה חמישית (!) קיבלנו בשמחה רבה את תלמידי מחזור ה' הצעירים ושמחנו לשוב ולהיפגש עם התלמידים ה'ותיקים' שחזרו נרגשים לקמפוס. הנה מה שהתרחש אצלנו אמש:
במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה):
בכיתה י' של מורן בנית ורוני קליין
בכיתה י' המשולבת של ספרות ופילוסופיה התרגשנו להכיר את התלמידות והתלמיד החדשים שלנו. לאחר סבב היכרות קצר, ניגשנו לנושא שאיתו בחרנו לפתוח את השנה: תפקיד הסופר והפילוסוף בחברה.
את הדלת לנושא פתחנו עם המסה של ג'ורג' אורוול "לירות בפיל". קראנו את הטקסט באופן צמוד, ועצרנו לשוחח עליו. דיברנו על מהו המצב האימפריאלי, שנמצא בתשתית הטקסט, מהם יחסי הכוחות שעליהם מדבר אורוול, ולמעשה על התעתוע שמוביל אליו המצב האימפריאלי: היחיד הלבן מוצא עצמו עונה לתפקיד החברתי שמצופה ממנו דווקא על ידי אלה הנמצאים תחתיו.
ככל שהתקדמנו לעבר השיא של הסיפור, הורגש המתח בכיתה. כששאלנו את התלמידים האם אורוול ירה בפיל, רובם השיבו שלא, ואף מצאו לכך הצדקות, בעיקר בטיעונים המוסריים ובביקורת שהוא מציג בפתיחת המסה. אחרי ההפסקה חזרו התלמידים בסקרנות גדולה לגלות כי אורוול אכן ירה בפיל, ואף מודה כי עשה זאת אך ורק מכיוון שלא רצה להיתפס כאידיוט בפני ההמונים.
הטקסט של אורוול הוביל אותנו לשאלת המעשה של הספרות בעולם. שאלנו האם כתיבת הטקסט ופרסמו אינם למעשה מהלך של לקיחת אחריות? האם הפעם אורוול יוצא כנגד האימפריה הבריטית, ומסרב למעשה לירות בפיל? ובמילים אחרות, מהו התפקיד של הסופר ביחס לקהילה אליה הוא שייך?
שיעור ראשון בפילוסופיה, כיתה י' בבית-חינוך בר אילן. התחלה לא קלה, כמו כל ההתחלות. בחרתי לדבר על טקסט מאת הפילוסוף הצרפתי מוריס מרלו-פונטי, הוגה בן המאה ה-20, שמבדר על סוקרטס.
הרעיון היה הן להתחבר לטקסט של אורוול והן להרחיב על לידת הפילוסופיה באתונה.
מרלו-פונטי מדבר על ה"חברה", על הקושי של הפילוסוף עם החברה. הוא נלחם ב"דעה הרווחת" טוען מרלו-פונטי, והסברתי שהדעה הרווחת היא בעצם החברה, הדעה החברתית, שמתגבשת לדעה אחת. ביקשתי להגדיר "דעה", וכל אחד ואחת מהתלמידים נתן את "דעתו" על ה"דעה". הסברתי מדוע המושג חשוב עבור אפלטון.
הסברתי כיצד סוקרטס מנפץ את הדעות כולן, ולכן הוא נתפס כמאיים על החברה. מכאן המשפט שלו, והעובדה שהוא הוצא-להורג.
בפסקה אחרת מהטקסט, מרלו פונטי מדגיש את הפער בין סוקרטס, שאינו כותב, ובין הפילוסופים שבאו לאחריו, שכתבו, ולעיתים בנו שיטות שלמות של מחשבה. הדיבור של סוקרטס "מטלטל" את האדם, בעוד הפילוסופיה שהפכה ל"ספרים" כבר אינה מטלטלת, היא הפכה לאקדמית, מהוגנת, מכובדת. עלינו לחזור לפילוסופיה בעל-פה, לדעת ליצור דיונים פילוסופיים סוערים ומטלטלים כמו סוקרטס, שדיבר עם בני האדם ברחוב, ולא באקדמיה.
בכיתה יא' של יעל איזנברג ואושי קראוס:
התרגשות, שמחה, תחושה של חברות, תנופה. המון פעלים חיוביים כל כך אמיתיים וכל כך משמחים בפגישה הראשונה שלנו. תחושה של סיפוק; עשינו כנראה משהו נכון בשנה שעברה. יש כיתה וטוב.
התחלנו בסבב של משפט אחד על מה עשינו בחופש. כולנו סיפרנו כולל יעל ואני.
אח"כ הגדרתי את הנושא השנתי; מטפיזיקה, אפיסטמולוגיה ואונטולוגיה.
התחלנו לצלול לאפיסטמולוגיה כהכנה לדקרט, אבל מהר מאוד ברח הדיון לאפיסטמולוגיה ואונטולוגיה של המתמטיקה. ממש יפה לראות תלמידי ותלמידות יא' מתווכחים בלהט מטורף על נושא אבסטרקטי כל כך.
בהמשך, תרגיל על הטקסטים במקראה. יעל הכינה עמוד עם המשפטים הראשונים מכל טקסט והתלמידים התבקשו לבחור ולהמשיך את הטקסט כרצונם. תוצרים מקסימים ודפנה, כתבה, למעשה, את הגלגול של קפקא בלי שהכירה את הטקסט. איך זה?
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה יב' של אדם לויד אלפיה:
התחלנו את המפגש בהתכנסות נעימה על הדשא יחד עם שאר הכיתות ושמענו את סיגל. לאחר מכן נכנסנו לכיתה. התלמידים שמחו מאוד להתראות שוב במסגרת בית החינוך אף שנודע לי אתמול שהם מרבים להפגש גם מחוץ למסגרת זו במהלך החופשים! שמחתי על כך מאוד.
את מה שנשאר מהחלק הראשון של השיעור הקדשנו לבירור של חובותינו לתכנית הלימודים השנה. התלמידים שמעו על המבחן שיהיה ועל עבודת החקר שיצטרכו לכתוב. יחד סקרנו מקורות שונים ואפשרויות שונות ליחידת ההערכה החלופית. בחלק השני של השיעור עשינו תרגיל שבו התלמידים נדרשו לספר מה עשו בחופש ולהעלות שאלה או תהיה פילוסופית אחת שעלתה במהלכו. היו דיונים מרתקים סביב מקומו של האדם בעולם המודרני, מצב צבירה של חופשה לעומת שגרה, משמעות החיים כפי שהם מוגשים לנו לעומת צורות חיים אחרות ועוד ועוד. בתום המפגש התלמידים הלכו יחד להופעת ג'אז בנמל תל אביב לכבוד יום הולדתה של הדס.
ความคิดเห็น