במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה):
בכיתה י' של יפעל ביסטרי ורוני קליין:
בשיעור אתמול, החלטתי (רוני) , לאחר חודשיים שאנו לומדים את ניטשה, שהגיע זמן לסיכום.
חזרנו על המוטיבים הגדולים אצל ניטשה שפגשנו דרך הטקסטים, וחילקתי את הדברים לשלוש יחידות:
הביקורת על המוסר (מעבר לטוב ולרוע, לגניאלוגיה של המוסר)
הביקורת על הדת המונותאיסטית, ובעיקר על הנצרות (המדע העליז, "אלהים מת").
האתיקה החלופית של ניטשה, כפי שלמדנו עליה מתוך "כה אמר זרתוסטרה").
הסברתי שללא ספק, שלושת היחידות האלה שזורות זו בזו, אך שחשוב גם לדעת להבחין ביניהן על-פי ההדגשים בכל אחת מהן. למשל, ברור שיש קשר בין "מוסר האדונים" כפי שהוא מוצב ב"מעבר לטוב ולרוע", ובין האתיקה של ה"על-אדם" בפרולוג של זרתוסטרה. הפן הביקורתי תמיד נשזר אצל ניטשה בהצעה של רעיון חדש, כפי שהסברתי כבר מספר פעמים.
הביקורת עומדת בשירות רעיונות חדשים.
לאחר מכן, כתבתי על הלוח מספר רב של שאלות, הקשורות כולן לניטשה: האם באמת אין טוב ורע מוחלטים? כיצד להבין את הטיעונים של ניטשה בביקורת שלו על המוסר? מה דעתכם על רעיון מות האלוהים? האם אתם מסכימים עם הטיעונים של ניטשה? והאם האדם הפך למוסרי יותר, לחופשי יותר או ליצירתי יותר בעקבות "מות האלוהים", בהנחה שניטשה צודק?
ומה דעתכם על האתיקה החדשה של ניטשה: נאמנות לארץ, לחיים עלי-אדמות, התגברות עצמית, קביעת ערכים?
ביקשתי מהתלמידים לכתוב מספר שורות, פסקה אחת, על אחת מהשאלות.
כמה עבדו יפה וכתבו לי, ואחרים התקשו. נראה שהכתיבה אינה קלה עבורם, ואף התרגיל עצמו אינו שגור עבורם. חלק ניכר דיברו אחד עם השני על השאלות, ודנו עליהן, אבל לא עברו לשלב הכתיבה. צריך לעבוד עוד הרבה על הכתיבה בפילוסופיה. זוהי המסקנה שלי מהניסיון.
בינתיים, נתתי להם את השאלות כמטלה לשבוע הבא...
בשיעור השני, הראיתי להם את הסרט הדוקומנטארי הנפלא על שפינוזה – "המוחרם" - בסדרת "העברים", שהופקה עבור ערוץ כאן 11.
פחדתי שיהיה להם קשה להתרכז במשך שעה שלמה על פילוסוף שהם פוגשים בפעם הראשונה, אבל הייתה לי הפתעה טובה: הם היו קשובים ומרוכזים! מאוד אהבו את הסרט, כפי שהם העידו בעצמם לאחר ההקרנה.
בסוף השיעור, נשארנו עוד כעשרים דקות לדון על שפינוזה: הוגה יהודי שהוחרם על-ידי קהילתו באמסטרדם במאה ה-17.
הם התעניינו במושג האלוהים של שפינוזה, שמוסבר בסרט. הסברתי שוב את המשפט "אלוהים או הטבע", ומדוע הוא הכעיס כל כך את נציגי המסורת הדתית, עד שגם הכנסייה החרימה את ספריו של שפינוזה.
הסברתי בקצרה מהי משנתו של שפינוזה, וביקורתו על הדת, ועל היהדות, המופיעה גם היא בסרט. לאור ההתעניינות שלהם, נדמה שעוד נדבר על שפינוזה בהמשך...
בכיתה יא' של מורן בנית ושי אטר:
השבוע התרעננו מהמתכונת שלנו עד סוף השנה עם קריאה חדשה.
בחלקו הראשון של השיעור הקדשנו חלק נכבד לקריאה ב"העין הכי כחולה", וראינו כיצד מ"המשתה" ועד ימינו, אנשים שואלים מהי אהבה. ב"העין הכי כחולה" השאלה תמימה אך התשובה איננה בעליל. המפגש עם הזנות בגיל צעיר הציף שאלות על אפשרות הבחירה, ומה מצמצם אותה, ובפרט כיצד ניתן לענות על השאלה מהי אהבה לאחר מפגש כזה.
בשיעור הקודם קראנו את נאומו של אריסטופנס במשתה. לכן, אך מתאים שנקרא משהו שאריסטופנס האיש - ולא אריסטופנס הדמות - כתב. תלמידות מגמות תיאטרון מוכשרות התנדבו לקרוא ולשחק את הפתיחה של "הצפרדעים"/אריסטופנס.
חזינו בדיוניסוס וקסנתיאס דנים בבעיות המחזאות בזמנם, ובפגישתם עם הרקולס והרצון להשיב מן המתים מחזאי טוב - מישהו שיודע לכתוב, ולא יכולנו שלא להזדהות.
עברנו לעבודות החקר, ולצערנו, מאחר שהתלמידים לא הגישו במייל כפי שהיו אמורים איזושהי התקדמות בכתיבה לה נדרשו, ביצענו את הטקס המשמים בו כל אחד מספר היכן הוא נמצא ואנו מנסים לעזור לו לעשות צעד נוסף. התלמידים השתעממו ובצדק - זה מרתק כמו להקשיב למישהו אחר מדבר עם הרופא בקופת חולים.
כדי לסיים באנרגיה גבוהה יותר - חזרנו לקרוא במחזה הצפרדעים וצפינו בחציית הביצה לצליל שירן של הצפרדעים, שוב באדיבות תלמידות מגמות התיאטרון.
בכיתה יב' של יעל איזנברג ואושי שהם קראוס
שיעורים אחרונים ואנחנו מתחילים להתרגש, אבל ההתרגשות והצער המתגנב פתאום; צער של פרידה, נבלעים בהכנות לבגרות, למתכונת ועוד.
אנחנו יושבים עם תלמידים ועוברים על בחינת הכנה עם חומר פתוח מהשבוע שעבר.
התלמידים האחרים עובדים על פרויקט הפודקאסט ובין לבין מפטפטים. אולי גם הם מתחילים להרגיש שתקופה עוברת.
הבחינות משמחות לקריאה, הרמה גבוהה והדיוק טוב ברוב העבודות. חלק מהתלמידים יצירתיים מאוד ואנחנו גאים בהם (וגם בעצמנו). קשה להיפרד אחרי שלוש שנים.
Comments