את השבוע ה 18 בבית החינוך בקמפוס בר אילן קינחנו שוב במפגש מליאה סביב סוגיית המהפיכה המשפטית. הפעם הוביל אותה אדם לויד המורה לפילוסופיה של כיתה יב' וזה בדיוק מה שהוא סיפר על כך: "דיברתי על הרפורמה המשפטית במבט קצת יותר מעשי. עברנו על מושגי יסוד בסיסיים כמו בג"צ, פסקת ההתגברות, עילת הסבירות, הוועדה לבחירת שופטים, שיטת הסניוריטי ועוד.
באמצע התלמידים יצאו למשימה: היה עליהם להמציא את החוק המטורף ביותר שהם היו רוצים לחוקק אך לתת לו גם נימוקים הגיוניים. דרך הדוגמה הזו ראינו שבלי רשות שבולמת חקיקת חוקים כאלה, אפשר להעביר חוק ביטול המגדר הגברי, חוק הגבלת ילודה, חוק הפיכת כל הזוגות לשלישיות ועוד (אלה רעיונות של התלמידים). סיימנו כמה דקות אחרי שמונה לאחר שהספקנו לשמוע את כל הקבוצות."
בשיעור הראשון למדנו בכיתות:
במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה):
בכיתה י' של מורן בנית ורוני קליין:
אנחנו ממשיכים עם תורתו המוסרית של קאנט.
לאחר הקריאה בקטע מתוך הנפילה מאת קאמי, אנו מנסים להבין שוב את טיבה של החוויה המוסרית. מדובר בבחירה. שהרי הגיבור של קאמי יודע שהוא נמצא בניסיון: הוא יכול לעזור לאישה הצעירה שנפלה לנהר, ויכול גם להמשיך בדרכו, מה שהוא בוחר לעשות.
מכאן אנו למדים, יחד עם קאנט, שהמוסר מניח את חופש הבחירה. על-פי קאנט, איננו יכולים להוכיח את היותו בעלי רצון חופשי, אך אנו מניחים אותו בכל פעם שאנו חווים דילמה מוסרית. אנו מניחים שאנו יכולים ללכת בעקבות הנטיות הטבעיות שלנו, או לעשות את חובתנו, כלומר משהו הנוגד את הנטייה הראשונה שלנו, את הדחפים ואת התשוקות שלנו.
מכאן שהחופש, עבור קאנט, טמון במוסר: כל פעם שאדם עושה את חובתו, הוא "מוכיח" כביכול את החירות שלו, שכן הוא לא הלך על-פי הטבע, אלא על-פי החוק המוסרי הקורא לו לעשות את חובתו.
ניסינו לתת דוגמאות קונקרטיות לדילמות מוסריות. דוגמאות הלקוחות מסדרות ("בטיפול") או מספרים. דוגמא אחת מדגימה עד כמה קשה ליישם את תורתו של קאנט. סארטר מספר על אדם צעיר, צרפתי, שרצה להתגייס במלחמה נגד הנאצים, אך שאימו החולה ביקשה ממנו להישאר עימה. מה עליו לעשות? האם יש בחירה קלה? מהו המעשה המוסרי? לא ברור כלל... בשני המקרים, הוא עושה את המעשה המוסרי.
יש כאן "נקודה עיוורת" בתורתו המוסרית של קאנט...
אך אולי לכל תיאוריה יש נקודות עיוורות כאלה...
בשעה השנייה התכנסנו שוב למליאה יחד עם אדם, המורה לפילוסופיה של כיתה י"ב, שהעביר שיעור על ה"רפורמה" המשפטית של יריב לוין.
לאחר מכן, התלמידים התחלקו לקבוצות וביקשו לחוקק חוק מופרך ולהגן עליו בנימוקים רציונליים... התוצאות היו מפתיעות ומעניינות במיוחד!
בכיתה יא' של יעל איזנברג ואושי קראוס:
שיעור שלישי של קריאה במחזה "חלום ליל קיץ" של שייקספיר. אנחנו יושבים סביב שולחן. קצת כמו בליל הסדר.
יעל מחלקת תפקידים לכל משתתף, ואנחנו מעלים את המחזה. אנחנו כבר מתקרבים לסיום, ואני מתפלא (אולי זה עוול שאני עושה לעצמי ולתלמידים) שלתלמידים לא נמאס. שהמתח בשיאו ושכולם רוצים לדעת מה קורה בסוף.
אז רגע?
מי יתחתן עם מי?
ומי יאהב את מי?
והאם כולם יהיו מרוצים?
חלק מהתלמידים לא מתאפקים ושואלים את יעל על הסוף.
יעל עומדת בפרץ בגבורה ומסרבת לענות. היא אוסרת על הסקרנים לחטט בוויקיפדיה ולברר מה הסוף.
תלמידה שואלת על מארש החתונה של פליקס מנדלסון ברתולדי (הפתיחה לחלום ליל קיץ).
כן, כנראה שאנחנו מדברים על אותו דבר.
התחושה היא של יופי בלימוד. קצת "פילוסופיה" במובן המילולי; אהבת החכמה, או אהבת הלימוד או אוהבת האומנות.
ואנחנו כל כך שמחים על השילוב של שיעורים לא פשוטים על דיויד יום ובעיית הסיבתיות, על קאנט והסינתטי א פריורי שלו, ועל היכולת שלנו לשלב את הכל.
אחרי ההפסקה, מליאה נוספת ואנחנו לומדים בצורה בהירה וחדה מושגים שקשורים לרפורמה/ הפיכה המשפטית. אדם מוביל אותנו צעד אחרי צדע והדיון עשיר, וחד ומדויק.
במגמת פילוסופיה:
בכיתה יב' של אדם לויד:
חזרנו שוב אל סמית וביררנו לעומק את השאלה האם מסחר ותחרות הם מאפיינים טבעיים לאדם או שמא התניה תרבותית. קראנו את המשל הקצרצר על אודות שני הכלבים הרודפים אחרי הארנבת. ראינו שכמו תחרות, גם שוויון הוא לא רעיון מובנה באדם.
Comments