השבוע ה 25 בקמפוס בר אילן:
במגמת הספרות:
בכיתה י' המשותפת של יעל איזנברג וד"ר אושי שהם קראוס:
עצרנו להפסקה בקריאה של המשתה. הרגשנו שאנחנו מגיעים לשיא; לדברים של סוקרטס ואנחנו עייפים כבר. עדיף, כך חשבנו, ללמוד עכשיו משהו אחר, להתרענן ואז – אחרי פסח – בחגיגיות ועם עבודת סיום מתאימה ויצירתית – לסיים את המשתה.
אז מה עשינו בפועל?
אושי העביר שיעור מבוא לקראת לימוד של האתיקה של קאנט.
הנושא הראשון היה אתיקה טלאולוגית ואתיקה דאונטולוגית.
תכננתי להקדשי לזה כ-40 דקות, אבל כרגיל, התגובות, ההתייחסויות של התלמידים היו מרתקות ומלאות במרץ, ואי אפשר (וגם לא צריך היה) להפסיק.
דיברנו ודיברנו וגם כתבנו דברים לקראת יב' והבגרות (עוד שנתיים).
בזנב השיעור האחרון שנשאר התחלתי לדבר אל אפיסטמולוגיה, כדי להכין את הקרקע לתפיסה האפיסטמית – אונטולוגית של קאנט.
מעין מבוא למבוא למבוא.
היה עמוס ומעניין.
התגובה המרתקת במיוחד של אחד התלמידים היתה יצירה של קונסטרוקציה של אתיקה עם תורת משחקים, והטענה שאין טעם לפרקטיקה אתית, בלי התיחסות למערכת הזו.
בשביל מה צריך מורים, אם אלה התלמידים.
בחלק השני חברנו ליא' של אדם, צפינו יחד בפרק ב"מראה שחורה" ועברנו לדיון סוכר בסוף הפרק.
בשבוע הבא: קאנט.
בכיתה יב' של ד"ר מורן בנית:
נפגשנו הפעם בזום, והתחלנו בקריאה של הסיפור הקצר "מול היערות". הסיפור של יהושע חותם את הלמידה שלנו השנה בנושא שהתלמידים בחרו: "להיות יהודי, להיות ישראלי".
עם הקריאה של הסיפור החלו כל הקשרים שקשרנו קודם במהלך השנה לעלות על פני השטח: יחסי אבות ובנים, שאלת האידיאולוגיה הציונית עם קום המדינה, שאלת הבעלות על הקרקע, התשוקה לילידיות ולחיבור לקרקע, שאלת הגבריות הישראלית המקווה והקונקרטית, הופעתו של האחר הערבי, ועוד.
באופן מפתיע הסיפור של יהושע עורר בתלמידים אהדה. הם הצביעו על העמדה הביקורתית שעולה מן הסיפור, ואף על הגיחוך שחשנו בו כולם. בשבוע הבא נשלים את קריאתו של הסיפור, ונתפנה ללמידה משותפת לבחינת הבגרות.
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה יא' של אדם לויד אלפיה:
התחלנו במעבר בין חדרים כדי להתמקם בחדר נוח יותר. את השיעור פתחנו בסבב מה נשמע. שיתפתי בך שרכשתי אופנוע בשבוע שעבר ובמצעד הפאדיחות שעשיתי במוסכים ובכבישים. צחקנו הרבה. לאחר מכן עודד שיתף אותנו בפרזנטציה מאלפת על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. עודד הצליח להעביר בצורה מדויקת וברורה את הגורמים שהביאו לקונפליקט ואפשרות לסיומו.
לאחר מכן המשכנו עם ריצ'ארד טיילור על דטרמיניזם ומוסר. התלמידים נהנים מאוד מהקריאה שמביאה לשאילת שאלות רבות וחשק לעוד.
בחלק השני של השיעור, חברנו לכיתה י לצפייה משותפת בפרק של מראה שחורה (עונה א, פרק ב). הצפייה הייתה מטלטלת ולא קלה, אך הולידה דיון מעניין על קפיטליזם, רשתות חברתיות, פורנו ואהבה. טום, תלמיד מכיתה י, הפליא לעשות ומצא נקודות דמיון רבות בין הפרק לבין משל המערה.
בכיתה יב' של ד"ר רמי גודוביץ:
שיתפתי את התלמידים בשאיפה שהיתה לי בשבוע שעבר לציין את יום הולדתו ה 80 של הפילוסוף החשוב, ג׳ון מקדוול, בפוסט ברשתות החברתיות בתקווה שקהל משכיל שמורגל בקריאת טקסטים של פילוסופים מהזרם הקונטיננטלי יכיר גם דמות חשובה כמו מקדוול.
ההצלחה היתה מסחררת. מספר זעום של אנשים טרחו לקרוא את הפוסט האינסופי ורובם כבר ממילא מכירים את הפילוסוף בעצמם. התלמידים, בכל מקרה, ביקשו שנקרא את הפוסט יחד וכך עשינו וזה לקח לנו את השיעור מתחילתו ועד סופו (הפוסט הוא של 2700 מילים). הצגתי את מקדוול בהקשר הפילוסופיות של יום, קאנט, סלרס, גודמן, ויטגנשטיין ובעיקר- פרגה, כולם פילוסופים עליהם שמעו אותי התלמידים מדבר לא מעט (כולם מלבד סלרס, למען האמת). למרות הכישלון של הפוסט המקורי, הקריאה והדיון לכל אורכה הוכיחו לי כי ניתן להנגיש את פילוסוף כמו מקדוול וכי כל מה שצריך לעשות לשם כך הוא להציג מספיק ידע כללי ולא ליצור רתיעה מסוג הדיון.
השיעור היה בהחלט שיעור מוצלח ואני מניח שהתלמידים/ות חשו גאווה בכך שעתה, משסיימו את הבגרות, הם זכו בידע ויכולת המאפשרת להם להעמיק בעבודות פילוסופיות בנות זמננו.
Comments