אוניברסיטת בר אילן 27.12.2020

שבוע עשירי. הסגר חזר והפציע ואנחנו חזרנו ל'זום':

במגמת הספרות:

בכיתה יב' של יעל איזנברג:

היה לנו שיעור נחמד אך קצת עייף. גמרנו לקרוא את הסיפור ״קולנוע״, שסופו איכזב את הכיתה. החלטנו לקפיץ ראש לתוך האכזבה ולנסות להבין על מה היא בנויה - איך גורמים בתוך ומחוץ ליצירה יוצרים אצלנו ציפייה ל״סיפור כהלכתו״, שבו הגיבור מתמודד עם אתגרים ועובר תהליך משמעותי, ואיך אנחנו כל כך ממוקדים בציפייה שהדוד יזיז את עצמו כבר שאנחנו שוכחים שמי שעובר כאן חניכה לבגרות הוא הנער המספר (תלמידה אחת קראה לזה אנטי-חניכה, וחשבנו מחדש על הסיפור דרך ההגדרה הזאת). שאלנו גם כיצד הציפיות והאכזבות קשורות להיקסמות מקולנוע שמלווה את הסיפור לכל אורכו.

אחר כך התפזרנו למשימות כתיבה אישיות: כל תלמיד/ה בחר/ה קריטריון להשוות דרכו בין שתי היצירות שקראנו השנה, ״קולנוע״ ו״סיפורו של מר זומר״, וכתבה על כך מיני-חיבור. עוד לא מצאתי פטנט להפיכת כתיבת חיבורים להרפתקה כיפית, והתלמידים ניגשו למשימה במירמור מסוים, אבל בסוף הסכמנו שזה אמצעי טוב לסיכום החומרים. אקרא את החיבורים השבוע.

בכיתה יא' של ד"ר מורן בנית:

המשכנו בקריאה של "חלום ליל קיץ". למרות התיווך של הזום, ההנאה, והצחוק של התלמידים הורגשו היטב. קראנו את המערכה השנייה של המחזה, המתרחשת ביער הסמוך לאתונה. אט אט החלה התסבוכת להתגלות בפנינו: שני זוגות הנאהבים החלו מסתבכים בשל כישוף שהוטל עליהם.

יחד עם יצורי היער נכנסו למרחב על טבעי, שבו גילינו כי יש סדר. בהקשר זה השווינו בין התערבותם של יצורי היער לבין זו של האלים במיתולוגיה היוונית בחייהם של בני התמותה. הם עשויים לשבש את הסדר האנושי, ואת הבחירות האנושיות, אך גם לתקן את המעוות, להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.

השאלות שעסקנו בהן נגעו לאהבת אמת ויחסה לסבל, מקומן של נשים וחירותן לבחור את מהלך חייהן בתוך חברות שמרניות, והיכולת שלנו כיצורים חברתיים, החיים בתוך מערכת החוק החברתית, לפעול לפי צו הלב שלנו.

 בכיתה י' של ד"ר אודליה חיטרון:

האגדה מספרת על הקיסר סיגיסמונד, אשר משעה שהשתמש שלא כדין בשם עצם יווני, השיב למבקריו שהוא מלך רומי, ומכאן גם ׳למעלה מן הדקדוק.׳ סביר שזהו אחד המקורות לפתגם הלטיני - Caesar non supra grammaticos (״אין הקיסר עליון על המדקדקים״), שברוחו הזכיר גם מולייר כי הדקדוק ׳יודע למשול אף במלכים.׳ 

במוקד השיעור שלנו אמש עמדו כמה מושגי מפתח של הדקדוק (המבנה, החלל) הספרותי,   והפרוזאי בפרט — ובראשם הנרטיב. הוא שאב השראה רבה משעור נפלא ובלתי נשכח שננה לימדה פעם בבית-החינוך בתל-אביב, ועסק באפשרות לספר סיפור מעשה אחד בכמה נרטיבים שונים. פתחנו במדרש תמונה קצר: שני צילומים מליל הבחירות של 2019, בכל אחד מהם אחד המועמדים לראשות הממשלה, אשתו לצדו, מרים את ידו לעבר הקהל בתנועת ניצחון.

יחד עם צילום של רובי ריבלין (בהבעה שאחת התלמידות דימתה ל״אדם החושב״ של רודן, ואחרת (אני) לאמוג׳י הנואש), הצילומים הללו שימשו אותנו כדי להתחיל לברר את ההבחנה בין סיפור-מעשה לנרטיב, פבולה לסוז׳ט, histoire ו-récit. התלמידים חיברו יחד סיפור-מעשה קצר: עליה לאוטובוס, האוטובוס נתקע, ירידה מהאוטובוס. על המצע הזה כתבו סיפורים נהדרים (!) שדרכם הלכו והתבחנו מיני מבנים, מניפולציות שונות של זמן, סגנון, ז׳אנר, הקשר ונקודת מבט.

תלמידה אחת (אנה) מיקמה את סיפורה בהקשר אקטואלי וקורוניאלי לעילא - והפכה את נקודת ה׳תקיעה׳ בנוסח המקורי לרגע החילוץ מאוטובוס מחניק, מאיים ומדבק; אצל תלמיד אחר (אורי) נוסף יסוד פנטסטי שגרם לדמויות להופיע ולהיעלם, ואחרת (נינה) יצרה הקבלה מעניינת בין ׳היתקעות׳ האוטובוס ל׳תקיעות׳ פנימית והסתגרות נפשית. אבל מרגשת לא פחות היתה יהלי, שבעצמה לא היתה בטוחה שכתבה סיפור, וחששה כל כך להפר את החוק.

את האפוריזם-הייקו-סיפור שלה אני מצרפת למטה לעיונכם.

בשעה השנייה ביקשתי מהתלמידים לתת כותרות לסיפורים שלהם, ורובם התלבטו בין יותר מאפשרות אחת. זה היה שער כניסה נפלא להסיפור החמישי של קלריס ליספקטור, שמציג כמה גרסאות לסיפור מעשה אחד: אשה מתלוננת על ג׳וקים בביתה ורוקחת משחה להריגתם. הפלגנו בפרשנויות של כל גרסא וכן של הסיפור ה״חמישי״, הכולל, שאותו התלמידים דימו למבנה רב-קומות ומרובה נדבכים. חתמנו בחזרה למר ורטיגו, שכבר עורר לא מעט געגועים.

הטקסט של יהלי:

לכל אחד יש שגרה.

אתה עולה על האוטובוס

ואתה  נמצא בשגרה,

אתה יורד מהאוטובוס

ואתה נמצא בשגרה,

אבל מה היה קורה אם האוטובוס נתקע?

במגמת הפילוסופיה:

בכיתה יב' של ד"ר אושי שהם קראוס:

אנחנו ממשיכים ללמוד קשה. אתמול העברתי לתלמידים את מבחן הדמה השלישי. היה לא קל, אבל התלמידים עובדים לאט לאט וביסודיות רבה. חלקם סיימו רק את מול את מבחן 2 משבוע שעבר, אחרים כבר סיימו את השלישי. מקווה שנצליח לשמור על רמת ריכוז כזו בחודשיים הבאים של ההכנות.

בכיתה יא' של ד"ר רמי גודוביץ:

פתחנו את שיעור הפילוסופיה בשיחה על פרקי הבחירה וההרחבה שלנו: הנושא של היחידה החמישית, שיהווה גם מטריה לנושאי עבודות החקר של התלמידים/ות ופרק הבחירה הנוסף מלבד הלוגיקה, נושא בו אנו עומדים להתחיל כבר בשבוע הבא. שרטטתי מפה עם מספר אפשרויות והקשרים ביניהן. התלמידים גילו סקרנות ויצא שהצגתי מפה של העמדות השונות בבעיית הגוף והנפש.

אחד המושגים שעוררו את הקושי הרב ביותר היה מושג ה״רדוקציה״ ולכן פנינו להבהרת המושג באמצעות מספר דוגמאות מתוך הנושא של בעיית הגוף והנפש כמו גם מנושאים אחרים. דיברנו על התמורות שחלו באופן בו פילוסופים מבינים את הבעיה במאה ה-17, באמצע המאה העשרים ובראשית המאה ה 21. ההצגה הספיקה כדי שהנושא זכה לניצחון בהצבעה שערכנו, מול האלטרנטיבה, ולאכזבת מצביעי המיעוט- פילוסופיה פוליטית.

בשעה השנייה חזרנו לסיים את הריאיון של בריאן מגי עם ברנרד וויליאמס על תורתו של דקארט.

בכיתה י' של אדם לויד אלפיה:

שום סגר, שוב זום. החלטנו להפסיק להתלונן ולהוציא מזה את המיטב, מתוך הבנה שזו המציאות שלנו עכשיו וככל הנראה שגם בזמן הקרוב. לבשנו חיוך וצללנו בקפיצת ראש לתוך לב ליבה של תורת האידאות האפלטונית, יחד עם סרטון באנגלית שתרם להבנה, בעיקר בשל האיורים מאירי העיניים שבו. התלמידים הפיקו הרבה מן הצפייה ושאלו שאלות רבות עד כי לפתע שמנו לב שהשיעור הראשון עומד להסתיים, לא לפני ששניים פצחו בוויכוח סוער (אבל בקטע טוב) שמהר מאוד כלל איזכורים היסטוריים לימי הנאצים. שלחתי אותם להפסקה עם חומר קריאה על חוק גודווין.

בחלק השני התחלנו לקרוא את האתיקה הניקומאכית לאריסטו, משפט אחרי משפט, עבודת נמלים שכזו. כשהתעייפו לחלוטין, התפנו להמשך עבודה על מטלת הכתיבה שלהם.