שבוע שני בקמפוס בר אילן. זה בדיוק מה שהתרחש אתמול:
במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה):
בכיתה י' של מורן בנית ורוני קליין
בחלק הראשון של השיעור למדנו פילוסופיה - רוני התחיל עם ההתחלה, כלומר עם סוקרטס ואפלטון. הוא הציג את לידתה של הפילוסופיה בעיר-הקהילה אתונה. אתונה היא דמוקרטיה, ובמרכזה עומד הדיבור. הגיבורים של המדינה הם הסופיסטיים, שמעבירים שיעורים באמנות-הדיבור (רטוריקה) תמורת תשלום.
על רקע פתיחה זו התחלנו בקריאה של הדיאלוג גורגיאס.
סוקרטס מוקף בסופיסטים, אך הוא נאבק איתם. זהו הנושא של הדיאלוג גורגיאס. גורגיאס הוא סופיסט, וסוקרטס שואל אותו: מהי האמנות שלך?
וכל מתפתח המסע האינטלקטואלי של הפילוסופיה, בין שאלות ותשובות, כאשר גורגיאס טוען: הרטוריקה היא הדיבור המסוגל לשכנע את האחרים. וכאן סוקרטס מתחיל "לתקוף": לשכנע במה? האם מדובר בידע? באמונה? ועל מה נושא הדיבור של הרטוריקה? וכאשר גורגיאס טוען: על הצדק ועל העוול, אז סוקרטס שואל באופן טבעי: האם הסופיסט יודע משהוא על הצדק ועל בעוול כשהוא מלמד את הדיבור על אותם נושאים?
בקריאה שלנו הגענו עד למהלך הזה. נמשיך בשבוע הבא...
בחלק השני של השיעור משכה מורן את החוט של הדיבור כדי לחשוב על השאלה: מהי ספרות? מה סוג היחסים שהיא מבנה? ומה מקומה בחיינו?
אל השאלות הללו ניגשנו דרך קריאת הסיפור של קלריס ליספקטור "אושר סמוי". שוחחנו על היחסים שמתארת הגיבורה עם הספר שבו היא חפצה: הציפייה לקריאה, אך גם ההשתהות המסבה לה עונג, המטאפורה של האהוב הבלתי מושג, הקריאה כמעשה של אינטימיות ועוד.
את השיעור חתמנו בכתיבה: כל אחד מהתלמידים כתב על מפגש משמעותי שחווה עם טקסט ספרותי מסוים, והאופן שבו הטקסט השפיע עליו.
בכיתה יא' של יעל איזנברג ואושי קראוס:
שיעור מלא אנרגיה עוצמה אינטלקטואלית, מחשבות, דיונים ואפילו ויכוחים, בכיתה של יעל ושלי בבר אילן.
השיעור מתחיל בסקירה ראשונה של דקארט. מה עובר עליו? מה המוטיבציה שלו?
אני מנסה להסביר ולהמשיל.
לאחר שאנחנו חושפים את המצב ההתחלתי של דקארט: בלגן אפיסטמולוגי (אחד מהמשתתפים אומר), יעל ואני נותנים תרגיל.
על התלמידים למצוא, בזוגות, אלגוריתם שייצא מהמצב שבו נמצא דקארט ויעזור לו להגיע למצב של בטחון וודאות.
במילים אחרות: למצוא עבור דקארט שיטות לעשות סדר בעניינים.
התלמידים חוזרים עם הצעות מקוריות, מעניינות ואז זה מתחיל.
דיונים אינטלקטואלים, ויכוחים והמון אנרגיה.
אחרי ההפסקה יעל קושרת את החלק הראשון לפרנץ קפקא. היא מציגה את הדמות שלו, ומחלקת טקסטים קצרים לקריאה.
אנחנו קוראים והתרגיל של יעל ממש ממש לא פשוט: יעל מבקשת להגדיר עם התלמידים מהם מאפייניו העמוקים של סיפור, למחוק את אחד המאפיינים ולייצר סיפור ללא ישות או אובייקט כלשהו, ללא זווית מספרת או ללא פעולות.
וואו, מה שהולך בכיתה אחרי זמן העבודה בזוגות.
עוצמות אדירות של דיון.
רעיונות מטורפים, ויכוחים על רעיונות, ביקורות.
המון המון אנרגיה בחדר.
Comments