אוניברסיטת חיפה 01.01.2024

במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)

בכיתה י' של עדי חבין וקובי אסולין:

הפגישה אתמול עמדה בסימן שני נושאים דיון בנושא של מקומן של מטפורות. באופן בו אנו חושבים ופועלים ולצד זה דיון בתיאוריה התועלתנית. הדיון בנושא של מטפורות התפתח מתוך דיון בספר חשוב בנושא שנקרא metaphors we live by.

התחלנו אם כך בדיון כיצד רק עצם שם הספר הוא אופציה לדיון פרשני על מקומן, חוזקן ונחיצותן של מטפורות בחיינו , כיצד אפשר ללמוד זאת מהבחירה במילה live, by ו we. לאחר מכן קיימנו דיון בהבדל בין דימוי למטפורה, מה היא מטפורה מתה , כל זאת תוך דוגמאות שונות מהיום יום. לאחר מכן ראינו כיצד אפשר לזהות משפחות של מטפורות תחת פעולה מסוימת  , למשל היחס בין ויכוח למלחמה או בין זמן לכסף. בחלק השני של הדיון עסקנו בתיאוריה התועלתנית, מהו עיקרון המקסימיזציה שלה, איך ניתן להבין את רכיב האושר בתוכו.

ראינו כיצד התיאוריה מסייעת לנו בהכרעות ציבוריות שונות אבל גם כיצד היא מייצרת תחושת חוסר נוחות קשה לאור המסקנות שמגיעים דרכה . זו התחלה של דיון ואנחנו נמשיך אותו שבוע הבא מתוך קריאה ספרותית שממחישה את הנושא.

בכיתה יא' של ענבל המאירי ויואב רונאל:

מסיבות השנה האזרחית החדשה השאירו אותנו במתכונת מצומצמת יחסית וזאת הייתה הזדמנות טובה להתנסות בכתיבת חיבורים פילוסופיים.

נויה הציגה למחצית הקבוצה את התחרות (כולל קריאת קטעים מתוך דברים שכתבו איילה ונעמה ב"המאורר" על התחרות בעברית ובאנגלית של שנה שעברה) ואח"כ לקחנו ציטוט של רוסו מתוך "האמנה החברתית" שהופיע בתחרות באנגלית, תרגמנו אותו ביחד והתלמידות יצאו לכתיבה בעקבותיו - המשימה הייתה לכתוב במילים שלהם את הטענה של רוסו ואת עמדתן לגביה. מי שרצו הקריאו, והתפתח דיון מרתק על החירות כדבר שמגדיר את טבע האדם, על החידוש שבטענה דרך ההקשר שבו נכתבו הדברים - זמן שבו קיימת עדיין עבדות, וגם על אופנים משכנעים של הצגת טיעון. הדר קישרה את הציטוט למושג האחריות של קאנט ואמרה שפעולה מוסרית דורשת כוונה. דוד אמר שמי שמוותר על החופש שלו מוותר על האפשרות שלו להעז, לפרוץ את גבולותיו, כי להחליט לבד זה מעשה שדורש אומץ. לילך אמרה שבעצם הוויתור, שהוא ויתור על עצם האנושיות, אי אפשר לחזור אחורה ואין על זה כפרה. בחלק השני של השיעור המשכנו במסע שלנו בעקבות איילות ספרותיות. קראנו את השיר של אמיר גלבוע "איילה אשלח אותך" (שאיתו סגרנו את השיעור הקודם) וגם את "שיר" של יונה וולך, שתי איילות שונות בתכלית. עמדנו על ההבדלים בין האיילה האורבנית של גלבוע לבין האיילה של וולך שחוויית השיא שלה מתרחשת ברגע של התגלות בתוך הנפש (וביניהן לבית האיילה של שימבורסקה, וגם של לאה גולדברג בשיר "תשובה" - שנחשפנו אליו בשבוע שעבר). התעכבנו על היבטים של צורה ותוכן, ודרך מושג ההזרה המשכנו ל"מבעד למראה" של לואיס קרול וקראנו את השיחה של אליס עם היבחוש ואת הסצנה שבה אליס פוגשת איילה ביער שבו לדברים אין שמות - שתי סצינות שבולטים בהן התהליכים המניפולטיביים שמתחוללים בשפה וההבנה כי הקריאה לדבר בשם מכתיבה את היחס אליו וההימנעות ממנה מסייעת לנו לפורר את הקשר האוטומטי בין הפרטים למסגרת שלהם בעצם חשיפת ההנחות המוקדמות שלנו. סיימנו בקריאת משחקי הכתיבה, שיצאו מפתיעים ומשעשעים מאוד :)

במגמת הפילוסופיה:

בכיתה יב' של עומר בן דוד:

השיעור הוקדש כמעט כולו לרפרטים של התלמידים. ראשון בתור היה שון, שבחר לעסוק בהיבטים האסתטיים של משחק המחשב "Dark Souls". שון סיפר לנו על המשחק, והתמקד במיוחד בעובדה שהמשחק קשה בצורה יוצאת דופן. הוא דורש מהשחקן, שדמותו נידונה למות שוב ושוב, להיכשל בפעם אחר פעם, עד שיביא את מיומנותו לכדי שלמות. מדוע בכל זאת, שאל שון, הוא ממשיך להתמיד במשחק ולסבול? בקישור מבריק, עבר שון לדון בשופנהאואר ובעמדותיו הפסימיות לגבי חיים מלאי סבל.

הרפרט השני היה של יהלי, שפתח בהתייחסות לכתמי רורשך, כדימוי ויזואלי טעון משמעויות. יהלי הציג בפנינו כמה מהכתמים וסיפר לנו על הבדיקה, שמתמקדת בעצם באופן הפרשנות של הסימנים, ולא בפרשנות עצמה. משם המשיך יהלי לדיון על הקשרים בין כמה מעקרונות היסוד של הפסיכואנליזה לבין הדיונים שלנו באסתטיקה, והדגים זאת דרך ניתוח פסיכואנליטי של יצירתה המצולמת של מיכל נאמן, 'העיניים של המדינה'. יהלי הסביר כיצד הדימויים בתמונה יכולים לסמל הצפה של טראומה לאומית, בצורה של חווית נטישה. הרפרט של יהלי היה בנוי למופת והוצג נהדר.

אחרון היה אופיר, שבחר להרצות על הסיפור הקצר של אסימוב, 'היגיון'. אופיר תיאר לנו את עיקרי העלילה, בה שני מדעני אנוש נשלחים לתחנת חלל המנוהלת על-ידי רובוטים, ורובוט אחד מתוחכם במיוחד כופר באמונה שהאדם החלוש שלמולו הוא זה שהמציא אותו, ומפתח דת חדשה משלו, המובילה להישגים יוצאי דופן בתחנה ובהגנה על כדור הארץ. אסימוב הוא דוגמה נהדרת לאופן בו הספרות הספקולטיבית מתכתבת עם הפילוסופיה, ואופיר הדגים זאת היטב, ודן בדילמות המוסריות שמעלה הסיפור.

היה מהנה מאוד לשבת בצד ולהקשיב, לאורך השיעור, גם להרצאות של התלמידים וגם לדיונים בכיתה בעקבותיהם. נמשיך בשתי הצגות נוספות בשבוע הבא.