המגמה המשולבת
בכיתה י' של עדי חבין וקובי אסולין:
אחרי כמה שיעורים שבהם קראנו יחד בכיתה את "חבר מושבעות כמותה", את המשך הסיפור רציתי שהכיתה תקרא בקבוצות קטנות, גם כדי להתקדם מהר יותר מהקצב שאני מכתיבה וגם כדי לתת, אולי, הזדמנות לשקטות יותר להתבטא בקבוצות מצומצמות יותר ופחות מאיימות מהכיתה במלואה. ביקשתי מהם שבתום הקריאה ידונו יחד בקבוצות על כמה נקודות, שישמשו בסיס לדיון הכיתתי שאליו נתכנס אחר כך. המשימה הראשונה היתה לבחור קטע, שורה או היבט בסיפור שמשך את תשומת ליבם – עניין אותם, היה יפה בעיניהם, אולי לא מובן, מקומם – ולהסביר מדוע חשו ככה. השאלה השנייה היתה האם בסיפור יש גיבור/ה, ואם כן מי. או, לחילופין, לדבר על האופן שבו הסיפור מתעסק בנושא "צדק". חששתי שהחלוקה לשלשות תוביל לבלגאן מוחלט ושבסופו של דבר אף אחד לא יקרא, אבל החששות האלו התבדו מהר מאוד. בתוך הכיתה ובמסדרונות התלמידות והתלמידים ישבו בשקט, ממש בשקט, וקראו. חלקם קראו קריאה אישית וחלקם בקול לחברות הקבוצה, ועזרו ככה לאלו שמתקשים בריכוז.
הקריאה והעבודה התארכו מעל המצופה, והדיון הכיתתי גלש לעומק המחצית השנייה של המפגש. אבל כל קבוצה הביאה דברים יפים כל כך, מעמיקים מאוד, וחלקם ממש התרגשו להציג את הממצאים שלהם לכיתה. אור אמר דבר שנהניתי לשמוע: הוא דיבר על הקושי להתרכז בקריאה, אבל גם על תחושת הפלא כשאמצעים פשוטים כמו דיו ודף יוצרים עולם, דמויות והתרחשות. ילי, נויה ודנה הציגו את הציפור כמטאפורה מרכזית בסיפור, ודיברו על זה שבהתחלה, בקריאה בכיתה, הסיפור לא עניין אותן כל כך, אבל כשנדרשו לבחור קטע מתוכו זה עזר להן לקרוא באופן פעיל יותר וכך גם להתעניין. נוי הצביעה על בסיסי ההזדהות בין הדמויות כאמצעי לשיתוף פעולה, ובין אדם, ים ואליען התקיים דיון מעניין סביב שאלת גיבורת הסיפור. הקושי להכריע בשאלה כיוון אותנו יפה לרעיון "הקשר" כסמל מרכזי, רב־רובדי בסיפור, ובכך נפרדנו ממנו.
בקרוב התלמידים יקבלו משימת כתיבה לבית ובה הם יתבקשו לנסות לדון בטקסט מנקודת מבט פילוסופית, קאנטיאנית. כבר בשיעור היו שהרימו ידיים ואמרו שהקשר ברור להם.
בכיתה יא' של ענבל המאירי ויואב רונאל:
בתחילת השיעור השלמנו את הצפייה ב״מר גאגא״, ואחרי דיון קצר על הקשר בין היצירה של אוהד נהרין לניטשה, שחררנו את הכיתה לתרגיל כתיבה קבוצתי. לאחר מכן הצגנו את התרגילים היפים שנכתבו, שדנו בשאלת ההקרבה שהאמן צריך לעשות כדי להפוך לאמן טוטאלי, והאם הקרבה זו טובה בכלל.
בסיום השיעור התחלנו קצת לדבר על אהבה - דרך צפיה בסרטון קומי על פנטזיות רומנטיות.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של עומר בן דוד:
בהמשך החזרה לבגרות, שוחחנו על אתיקה חוזית: הזכרנו את 'לויתן' של הובס, ואת הניסוי שהוא מציע באמצעות מצב הטבע, כבסיס להיגיון של התורות החוזיות. משם המשכנו וסקרנו כמה דיונים עם רעיונותיו של הובס, אחורה וקדימה בזמן: שאלנו מה עושה את החוזה למחייב וחזרנו על הטיעון של סוקרטס, כי הישארות במסגרת החוזה כמוה כהסכמה שבשתיקה, ודילגנו קדימה אל רולס ולהצעותיו לקביעת אופיו של החוזה ההוגן.
לאחר החזרה המשכנו במסורת הרפרטים, והפעם הציגו ניצן ואוריון. ניצן הציג ניתוח של יצירתו של קאמי, 'הזר', וקרא בה לצד דיון במשנתו האקזיסטנציאליסטית של קאמי. ניצן עסק בשאלת המוטיבציה של מרסו, גיבור היצירה, בתוך עולמו שנדמה כמרוקן מערכים ומשמעות.
אוריון הציגה שאלות אסתטיות מתחום האופנה: היא ניסתה להבין מהם העקרונות האסתטיים שמנחים בחירות אופנתיות, שאלה האם הן תוצר של דעת קהל או של מעצבים, וסקרה את אופיין של כמה מגמות אופנה אלטרנטיביות וכיצד הן מתנגדות במודע לנורמות אופנתיות.
במגמת הספרות הערבית
בכיתה י' של איאד ברגותי וגלי עגנון:
תרגלנו מיומנויות שיח, עשינו סבב הכרות מעמיק בעברית ולמדנו להציג את עצמנו, לספר על המשפחה והתחביבים.
לאחר מכן המשכנו לנתח את הסיפור מאויב לאוהב, שוחחנו על האלגוריה ונתנו פרשנויות, פתחנו לדיון על הפרשנויות השונות והתחלקנו לקבוצות כאשר ניתנה בחירה לעבודה בקבוצות בין האפשרויות הבאות:
1. המשך תרגום הסיפר לערבית.
2. תרגיל כתיבה אלגורית על הבית כסמל לנפש
3. תרגיל כתיבה- חלק מהסיפור מנקודת מבטה של הרוח
התלמידים והתלמידות הפתיעו אותי ביצירתיות ואיכות התשובות. היה מרתק
Comments