במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)
בכיתה י' של עדי חבין וקובי אסולין:
עדי: מה קורה בעולם שבו אין אל אחד חיצוני לבריאה, אלא שנים־עשר אלים ויותר שמעורבבים בעולם, נבראו בתוכו, ומגבלותיו חלות גם עליהם? איך עולם תלת ממדי כזה משפיע על התהוות המושג "אגון", ואיזו מין תבנית תפיסתית נוצרת בו? מהו "היבריס", מה הוא לא, ואיפה אפשר לזהות אותו גם בעולמנו, כתכונה אישית וקולקטיבית? שאלנו את השאלות האלה וניסינו לגשר על הפערים המהותיים בינינו של היום לבין היוונים של פעם. קראנו יחד את מיתוס הבריאה היווני, צעד נוסף בהיכרות עם החברה שהולידה, בין היתר, את התיאטרון ואת הטרגדיה היוונית.
קובי: בחלק השני של השיעור עמדנו בקצרה על המתח בין הווקטור הדתי-נרטיבי כפי שהוא מגולם לדוגמה במיתולוגיה היוונית, לבין הווקטור הפילוסופי שמחפש להישען על התבונה כבסיס להסבר וריכוך חרדת אי הידיעה. חזרנו גם על על מה שהספקנו בנושא הדיאלוג הסוקרטי בשיעור הקודם, מיד לאחר מכן פנינו לתרגיל בו הכיתה פוצלה לקבוצות קטנות, כל קבוצה התבקשה לנסח מעין מידות טובות שנדרשות לאתיקה מקצועית ספציפית (מורה, חיל, רופאה, עיתונאי, תלמיד, פוליטיקאית). התלמידים התחילו בתרגיל ואנו מקווים לסיימו במליאה הכיתתית שבוע הבא.
בכיתה יא' של ענבל המאירי ויואב רונאל:
נפגשנו שוב בזום - והפעם התחלנו את המפגש בתרגיל כתיבה. ביקשנו מהתלמידות/ים לכתוב על תיק רפואי קסום, בו הם יכולים לקחת איתם לכל מקום עד שבעה דברים. מה הם שבעת הדברים הללו? בין הדברים שעלו היו אושר בבקבוק, יד לאחוז בה וגם מטריה שבורה. לאחר מכן הם התבקשו לכתוב ברכת דרך לחבר או חברה.
בחצי השני של השיעור המשכנו לקרוא ב״שירת הכוח״ של סימון וייל. ניסינו להבין כיצד, עבור וייל, הכוח לא שייך לאף אחד - גם לא לאלו שמשתמשים בו. והתעכבנו גם על בעיית המתינות בשימוש בכוח, וכיצד כוח קשור, במהותו, גם ליוקרה. נתראה בשבוע הבא!
במגמת הספרות הערבית
בכיתה י' של איאד ברגותי וגלי עגנון
נפגשנו ב'מרחב השלישי' בבית הגפן וזו היתה הפגישה הפרונטלית הראשונה של הכיתה איתנו. בפגישה נכחו גם ליאור ונויה, ששיתפו בדברי ברכה קצרים.
החלק הראשון של השיעור היה סבב היכרות, במהלכו ענו התלמידים.ות על השאלה "למה אני פה?", כאשר רובם דיברו על הרצון שלהם לשפר בעיקר את השפה העברית ולהוסיף עוד יחידות בגרות, חלק גם רוצה לחזק את השפה הערבית. בחלק השני הם פגשו נציג מבית הגפן שהסביר להם על המרחב השלישי כמרחב מפגש יהודי-ערבי, ועל התערוכה שישבו בתוכה.
בסוף המפגש התחלנו לדבר על הסופרת הפלסטינית סמירה עזאם והכתיבה הנשית, שנקרא את הסיפור שלה "עוד שנה" בשבוע הבא.
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה יב' של עומר בן דוד:
חזרנו על עיקרי הדיון שלנו ב'פואטיקה' לאריסטו, מהמפגש הקודם, ואגב כך המשכנו לחשוב על הקתרזיס האריסטוטלי: מהו בדיוק מיצוי רגשי זה? האם זוהי חוויה המוכרת לנו? ומדוע קושר אריסטו את הקתרזיס הטרגי במצבים הנפשיים של חמלה וחרדה? מדוע אנו חפצים בחרדה זו שמציעה הטרגדיה?
הדיון בקתרזיס היווה קישור למושג שהיה ללב עיסוקנו במפגש הנוכחי - הנשגב. בלי הרבה הקדמות, יצאנו לקריאה עצמאית ב'על הנשגב' ללונגינוס, בליווי שאלות מנחות. שבנו מהקריאה וניסינו לחשוב ביחד: מהו אותו נשגב, שמתאר לונגינוס מבלי להגדירו? בפרק העשירי בספרו, מנתח לונגינוס קטע שיר של ספפו, אותו הוא מעלה כדוגמה לביטוי מוצלח של הנשגב. מדוע?
לצערי, הדיון בזום היה עייף שוב, ורק אחדים השתתפו באופן פעיל. ניסיתי וניסיתי, אבל לא הצלחנו למצוא רגעי שגב של ממש. לקראת סיום, אביב פתח את המיקרופון ושאל אם 'יש סיכוי להיפגש באוניברסיטה בשבוע הבא'. כמה שאנחנו זקוקים לזה.
Comentários