המגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)
בכיתה י' של עומר בן דוד ועופר שור
כיף גדול להתראות פנים אל פנים. הגיעה קבוצה גדולה ומלאת מוטיבציה, והמשכנו במסע שלנו אל שורשי התרבות הקלאסית.
פתחנו במבוא היסטורי לעת העתיקה: שוחחנו על הרקע להופעת תרבות האדם ביוון, צפינו יחד במפות ושאלנו אודות הטופוגרפיה היוונית הייחודית וכיצד עשתה את היוונים לעם של יורדי ים, ואף הובילה לגידולי הזית והגפן ולהתפתחותה של תעשיית החרס, שמשמשת כמקור היסטורי וארכיאולוגי חשוב. ניסינו להבין מה בעצם מאחד את כל אותן קבוצות מרובות תחת הכותרת המשותפת 'יוונים', עברנו דרך תולדות הספרות והתיאטרון והגענו עד לכיבושיו של אלכסנדר הגדול. סיימנו את המבוא בשאלת השאלות: למה דווקא אז ושם כל זה קרה? אומנם אין בידינו תשובה חד משמעית לסוד היווני - אבל הצענו הצעות שונות, ובראשן: הפתיחות של היוונים לספוג ולאמץ מקרב תרבויות אחרות.
לאחר המבוא ההיסטורי שבנו לעיסוק במיתולוגיה היוונית: התחלקנו לחמש קבוצות וכל קבוצה קיבלה מיתוס אחר שהיה עליה ללמוד ולהציג בהמשך בפני הכיתה. ציידנו את הקבוצות בשאלות מנחות - אודות גיבורי המיתוס, ההתרחשויות העל טבעיות בו, התופעות שהוא מבקש להסביר והערכים שהוא משקף. אחר כך התאספנו שוב והאזנו לסיפורם של נרקיסוס ואקו, של סיזיפוס, של אורופה וקדמוס ושל המלך מידאס.
הקבוצות עבדו יפה, ההצגות היו מעניינות ומצחיקות, וסיימנו את המפגש העמוס הזה מרוצים. מחכים להמשיך הלאה ולהכיר את הקבוצה המתהווה הזו, בתקווה שתשמור על גודלה ועל האנרגיות הגבוהות.
בכיתה י' של עדי חבין וקובי אסולין:
התחלו בקריאה של אליאן ממה שפרסמה ב'מאוורר', פרשנות על קטע מסונטה של שייקספיר. בצל הפרשנות שלה התפתחה שיחה מרתקת בכיתה על הגלוריפיקציה שאנו עושים למתים, המסחור וההנכחה הציבורית שאנו כופים על המתים, מה תפקידו של הזיכרון בחיינו ועוד. לאחר זאת פנינו לנושא היומי: פרשנות. התחלנו בדוגמה קטנה ממשפט של ניטשה 'היה מה שהינך' וביקשנו לראות בתחילה מה הקושי הלוגי שיש במשפט ,, איך זה מייצר דחף פרשני, ואיך ניתן לפרש את המשפט בדרים שונות. לאחר ההפסקה, בהמשך, לדיון בפרשנות, קובי הציג את תורת הסימנים לפי בארת', את מושג הסימן, מסמן, מסומן, את הדנוטציה והקונוטציה, את היחס הפרדיגמטי והסינטגמטי ובלל מה זו מיתולוגיה לפי בארת'. בשלב זה עדי העלתה את קטע הפתיחה של הסרט מטאל ג'אקט והתחלנו בניתוח סמיוטי. מה הסימנים המרכזיים בו ? מה משמעותם? מה עושה היחס בים המסמנים למשמעות הכללית של הסצינה.
היה דיון מצוין שרבים מהתלמידים הצטרפו אליו, אי אפשר היה שלא לחוש את כוחו ונצחונו של המפגש הבין אישי על הזום, את התשוקה של התלמידים להיפגש ולדבר
בכיתה יב' של ענבל המאירי ואושי שהם קראוס:
סופסוף מחוץ לזום! ובכיתה, אחרי הפתיחה במליאה, התעכבנו על "המאורר" - על הדימוי בשער, ציור שלילך ציירה בעקבות 7 באוקטובר, ועזרא קרא את השיר שכתב - "אל תספרי לאמא שאני בעזה", וסיפר על העיבוד שעשה לשיר שנכתב בעקבות המלחמה באפגניסטן ועבר עיבוד למלחמה באוקראינה, ועכשיו גם אלינו... המשכנו עם המהלך שלנו על הקשר בין ספרות ופילוסופיה, שהתחיל במסתה של מאיה ערד על הספרות בשמונה רסיסים, נמשך עם שמעון זנדבנק ו"מדוע לא נעלם כבר הכול?", והפעם צפינו בריאיון של בריאן מגי עם אייריס מרדוק שנקודת המוצא שלו היא ההבדלים המובהקים בין התחומים בסגנון ובמטרות, ובדמיון ביניהן - כפעולות החותרות לאמת. המשכנו לחבר פרגמנטים, רסיסים משלנו, על היחסים שבין התחומים.
ויטה ועברי כתבו:
הפילוסופיה היא מאוד אבסטרקטית, לכן היא מחפשת תבנית המממשת את הרעיונות הרחוקים והמנוכרים - רעיונות המוצגים כעליונים מהחברה ושמורים רק למשכילים, ובעצם, מצויים בפשטות הקיום ולא בתורות כלליות של מלל.
הספרות והפילוסופיה הן כמו קרח ומים, שתיהן חופפות בשינויי ההקשרים. הפילוסופיה מצליחה להשלים את הספרות, והספרות מספקת את האיוריות והפנטזיה שנדרשת בה. אך גם בשוני יש דמיון, השוני הוא הדמיון שחסר ביניהן. הדחף האנושי והראשוני ביותר לספר את אשר קורה, ומהשתלשלות האירועים שהאדם יציג, תקום הפילוסופיה.
ועזרא וירדן כתבו:
שלשום
זריקת שיניים וקוקה-קולה
פתיחת עיניים סגורות
עור מתוח על הגולגולת
עצור את נשמתי
יש לי שאלה בשבילך!
מחרתיים
טורק מגילה, המגילה, על השולחן ההוא.
שקט! אל תענה לי! אתה לא אמור לענות. יש כל-כך הרבה שאני רוצה ממך. אז תעשה את עצמך בנוח.
אבל אבא שלי לא מסכים. הוא חושב שספרות ופילוסופיה הן רק תוצר של התנאים החומריים שבהן נכתבו. איזה קומוניסט.
ספרות ערבית
בכיתה יא' של עלי קאדרי ויעל אבוקרט
נפגשנו לראשונה יחד כל בית החינוך באוניברסיטה. היתה התרגשות וביישנות. את השיעור שלנו התחלנו בכך שעלי תרגם לערבית את עיקרי הדברים שנאמרו במליאה. בהמשך עלי העלה שוב את נושא המחויבות, וכללים בנוגע לפלאפונים, נוכחות וציפיות, איחורים והברזות.
ואז נתנו תרגיל כתיבה ובקשנו שהתלמידות יכתבו איך הן מרגישות ויאפיינו את מחשבותיהן ותחושותיהן בצבע מסוים.
ניכר שתרגיל הכתיבה אוורר את הרגשות ופתח את התלמידות. תחילה הן לא רצו להקריא וברגע שתלמידה אחת אמיצה שיתפה בכך שהמעמד החדש, עם מורים חדשים ובאוניברסיטה קשה לה, כל השאר שיתפו והקריאו גם.
לאחר מכן חילקנו טקסט של סנקה שכל מה שהספקנו לומר עליו הוא ש"זה טקסט של פילוסוף סטואי מלפני כאלפיים שנה". תלמידה שאלה "איך פילוסוף כתב לפני אלפיים שנה?" שאלתה בדיעבד הסתברה כטכנית, וכוונתה היתה לשאול איך כתבו אם לא היו דפים ועטים, האם למשל על פפירוסים? אך עד שהבנתי את השאלה נכנסנו לכל מיני תשובות שקשורות בלוח זמנים, ועלו עוד שאלות סקרנות מהם, וכך מצאנו עצמנו בשיעור הזה ובזה שיבוא לאחר ההפסקה, לומדים על הולדת הפילוסופיה בסקירה מתומצתת מחד ומפורצת מאידך. נגענו בעיקר בכל מה שקדום לקו האפס של סנקה, אותו לא זכינו להזכיר יותר בשיעור. למדנו קצת על הפרסוקרטים, ששאלו את שאלת הארכיי, המקור, וניסו להסביר את העולם רציונאלית, מדעית למעשה, באופן אחר מכפי שהעולם הוסבר לפניהם. לפני כן הסבירו את העולם באמצעות מיתוסים, סיפורים, אליהם נכנסים גם התנ"ך והקוראן, ללא הוכחות או המחשות, אלא הסברים תלויי אמונה ותרבות. תלמידה העלתה את העניין שגם במצריים היו מתמטיקה ומדע אז למה דווקא ביוון? ואז נכנסנו לנושא של שלטון ריכוזי, אם של פרעה, אם של נצרות קנאית, שבשלטון כזה המדע מוגבל ולא יוכל לפרסם משהו שיקטין את השליט. לעומת זאת, האלים היוונים, על תכונותיהם האנושיות, מלבד נצחיות וכוח מופרז, לא נבדלים מבני האדם ואפילו חולקים איתם לגמרי את הפיסיס- הטבע, גם אם בלתי נצפים כי הם גרים בהר האולימפוס.
עשינו אבחנה בין תפיסת האל הפנתאיסטית לזו המונותאיסטית, שהכניסה את האל כמופשט וכנבדל מן האדם. התלמידות שאלו שאלות נהדרות שכל פעם הביאו אותנו לפתח עוד איזה מסלול שקשור ביוון העתיקה, במיתולוגיה, בהסברים המדעים על העולם ובמושגים בסיסיים מהפילוסופיה. פתאום קלטנו שאחת התלמידות התבלבלה בין יוון ליפן, וזה גרם לנו להדגיש שהמדע והפילוסופיה עליהם אנו מדברים הם שייכים לתרבות המערב. במקביל ובדרך אחרת התפתחה גם פילוסופיה ורפואה במזרח, והם לא מה שאנו לומדים כרגע. הדגשנו את זה שאנו כולנו, בישראל בעצם חלק מתרבות המערב. ואז עשינו סקירה קטנה שכללה גם את ימי הביניים בהם אנשים הרוח המוסלמים דווקא שימרו את כתבי היוונים. דברנו על כך שהמדע והפילוסופיה עדיין עד היום שואלים את אותן השאלות, והרבה מהתשובות גם אם לא מספיקות, לא נכונות או לא רלוונטיות, ניתנו על ידי הפילוסופים היוונים העתיקים. דיברנו על השיח המדעי והפילוסופי בו רעיון מתכתב עם רעיונות קודמים, גם אם מבקר אותם או לא מסכים איתם, יש התפתחות.
היה שיעור מאוד פעיל ומעניין, שיעור דיאלוגי בו יעל מדברת בעברית, עלי מסביר ומחדד בערבית, התלמידות שואלות שאלות, לפעמים בעברית ולפעמים בערבית, פה ושם מילה נכתבת ביוונית עתיקה, כאן נזרק ציטוט של שיר של אום כלת'ום על הדרך, כמה חידודים באנגלית, מעין שקשוקה גדולה והרמונית של שפות, שאלות ורעיונות, שקיימה שיח פורה, מעניין וכנגד כל הסיכויים, בהיר!
Comentarios