במגמה המשולבת
בכיתה י' של עדי חבין וקובי אסולין:
הקדמתי (אני, עדי) את הקריאה בסיפור החדש שלנו בסקירה קצרה של המפגשים שהתקיימו עד כה בשיעורים, בין פילוסופיה וספרות. כל מפגש נעשה במישור קצת אחר – התחלנו עם העולם היווני, שהוליד גם את סוקרטס ואפלטון וגם את התיאטרון והטרגדיה; עברנו לתועלתנות ולצידה קראנו את אורסולה לה גווין, שיצרה סיפור שבין היתר גם מעלה דילמה תועלתנית; הטקסט הבא, אנחנו מוזמנות ומוזמנים לקרוא אותו גם דרך מחשבתו של קאנט, לצד הפרספקטיבות האחרות שנבחן.קובי הדגיש כאן את ההבדל שבין הטקסט הפילוסופי, שה"מה" בו חשוב מאוד, אבל לא תמיד ה"איך", לעומת הטקסט הספרותי שמסב את תשומת הלב אל ערכיו האסתטיים ואל ההפעלה שהם מפעילים אותנו.כך התחלנו לקרוא את "חבר מושבעות כמותה" מאת סוזן גלספל. אחרי מבוא קצר על גלספל ועל ההתגלגלות של הסיפור מפרשייה אקטואלית למחזה, לפרוזה, התעכבנו על הכותרת שלו ועל השיבוש שהיא עושה, באנגלית וגם בתרגום העברי, למונח המוכר לנו מתחום המשפט והחוק. קראנו קריאה צמודה, התעכבנו במיוחד על ביסוס נקודת המבט בסיפור (סוף זיהה מיד איך הסיפור נצמד לתודעה של מרתה הייל), ועל הכינויים הטעונים במשמעות של הדמויות שהולכות ומתגלות לאורך הפסקאות הראשונות של הטקסט (למשל, מה זה אומר שללואיס הייל קוראים "מר הייל"? האם הוא משויך לאשתו באופן שגוזל ממנו עצמיות, או שמא דווקא זוכה למעמד חברתי מכובד משלה?), או האם יש משמעות לשם המשפחה "רייט" (הצביעה רון־לי וציינה)?, ולמה מיני פוסטר נמצאת בבית משפחת רייט?הגענו למטבח, הבנו שמשהו התחולל כאן – ומהנקודה הזאת נמשיך בשבוע הבא.
לאחר הקריאה הצמודה ב"חבר מושבעים שכמותה" שם כבר מהפתיחה ניתן לראות את הבדלי המבט בין הגברי לנשי את האופן בו הסופרת מסמנת לנו ולו ברמזים את וקטור הדיון פנינו לדיון בקאנט , אבל לפני כן התחלנו בדיון קצר בתרגיל שהם התבקשו לעשות בבית. עדן ואור הציגו את הפרשנות שלהם לציווי של אלוקים לאברהם לך לך מארצך, אני (קובי) הצגתי פרשנות חלופית והדגשנו כמה מה שחשוב בפרשנות היא נתינת הדין והחשבון לכלל הטקסט והיכולת להגן עליה מבלי בהכרח להסכים. בתרגיל השני בועז הציג את הפתרון שלו לשאלה מומצאת והזויה לכאורה מבחינה תועלתנית ואז גיליתי להם שבמקרה בבזוי קרה במציאות ועד כמה חשיבה תועלתנית שולטת בחיינו. לאחר מכן פניתי לסכם את השיעור הקודם ומשם לעבור לניסוח של הצו הקטיגורי אבל התלמידים התקשו לקבל את העמדה הקאנטיאנית בדבר מוחלטות המוסר וכן את תפיסת החירות והאוטונומיה שלו. התפתח דיון מרתק , התלמידים השתדלו לצלוב את קאנט בשאלות מעולות שנחשפו גם הבנה וגם יכולות ביקורתיות . חייבים לציין שכמעט כל התלמידים היו שותפים לשיח, הצטרפו גם תלמידם שבדרך כלל היו קצת מאחור בדיון כמו סוף, מעיין, תאיר , אור. צריך לציין הערות חכמות כמו של נוי שעמדה על היסוד הא-היסטורי בדיון של קאנט, בהמשך לכך ציינתי את הביטוי של זה בפסיכולוגיה החינוכית של: קוהלברג איך זה מקבל ביטוי בהתפתחות הילד, ים הפגישה לעומתה את הרעיון של קאנט עם החלוקה לאיד וסופר אגו אצל פרויד, אחרים כמו אורי הדגישו את היכולת המצומצמת של התיאוריה שלו ביחס לשאלות שלא מבטאות חובה מוסרית אלא בחירה מעל החובה. בחלק האחרון התחלנו לנסח ולעבוד על שני הנוסחים לציווי הקטיגורי זה של אוניברסליות וזה של האדם כתכלית. המבחן האולטימטיבי של שיעור טוב הוא שבשעה 20 תלמידים מתעקשים להציק לך בשאלות ולשלוח שאלות המשך בווטסאפ.
בכיתה יא' של ענבל המאירי ויואב רונאל:
בחלק הראשון של השיעור הצגנו ביחד את עבודות החקר. הצענו לתלמידות שיבחרו אחד מהדימויים בהם עסקני בשנה וחצי האחרונות - למשל, כיכר, ג’וק או אילה - ויבנו את עבודת החקר שלהן סביבו.
בחצי השני סיימנו לקרוא את המדריך של ארנה קזין לכתיבת ביקורת, ואז קראנו סיפורים קצרים של אלכס אפשטיין, ואז קראנו ביקורת על יצירתו וניסינו להבין האם היא עומדת בסטנדרטים שקזין מציבה.
במגמת הספרות הערבית
בכיתה י' של איאד ברגותי וגלי עגנון:
בחלק הראשון של השיעור, סיימנו את קריאת הסיפור "מאויב לאוהב" ובחלק השני דיברנו על הביוגרפיה של עגנון בתור דוגמה לכתיבת ביוגרפיה של מחבר. התלמידים קיבלו משימה לכתוב תשובה מלאה לשאלה על המהלך העלילתי בסיפור.
Comentarios