השבוע ה 23 בקמפוס בית החינוך באונ' חיפה:
יום פתוח ראשון לתשפ"ד – פגשנו אמש כ 40 מתלמידי שכבות ט' מרחבי חיפה שחלקם הגיע עם הוריהם ואלה שמעו שיעור משולב קצר ומאלף של ד"ר קובי אסולין (פילוסופיה) וחיה גלמן (ספרות) - קובי הציג את תפיסת העולם שלו ביחס לנחיצות של מדעי הרוח מבחינת פיתוח של העצמי במונחים של דמיון, פרשנות, נתינת עומק ומשמעות וכן לאופן בו ספרות לפילוסופיה נפגשות ומפרות אחת את השנייה.
חיה הציגה סיפור קצר בשם 'סיפור אסור' של אלכס אפשטיין וביחד עם התלמידים ניגשנו לניתוח שלו. היה מאוד מרגש ומעורר התפעלות לראות את התלמידים והתלמידות מתעוררות ומציבים שאלות מקסימות וגם אפילו מתנגדים לפרשנויות אפשריות שהעלינו, אפילו נאלצנו להפסיק את הדיון כי נגמר הזמן. מבחינת הכיתה האורגנית שלי בו בזמן אלו עסקו בחזרה לבגרות ע"פ מבחן הכנה ששלחתי .
אחרי השיעור התקיימה שיחה פתוחה ומרוממת רוח עם כמה מהתלמידים ה'ותיקים' שלנו.
מחכים ומצפים לפגוש את מרביתם בשנה הבאה 😊
במגמת ספרות:
בכיתה יב' של נגה וייס/יא' של רותם וגנר:
המפגש כולו הוקדש לחזרה לקראת מבחן הבגרות ביחידה החמישית שיתקיים עוד שבועיים.
פתחנו בחזרה על הנחות היסוד וטענות היסוד של הפמיניזם ושל ביקורת הספרות הפמיניסטית, שאמורה הייתה להיות תזכורת קצרה והסתעפה לדיון ארוך.
לאחר מכן הקצנו זמן לשאלות שהכינו התלמידות.ם ועברנו על כל אחת מהשאלות. בדרך כלל הן התייחסו לאי בהירות ביחס ליצירה מסוימת שלמדנו, או ביחס לפרשנות הפמיניסטית אודות מרכיב מסוים ביצירה. דנו בכל השאלות ברצינות רבה והיה מעניין וטוב.
בשלב הבא, רשמנו שאלת בגרות על הלוח וניסינו לחשוב יחד איך עונים עליה. משום מה זה לא עבד ובמקום לענות היה דיון ארוך ומתיש שעסק בשאלה למה קשה מאד לענות על שאלה שכזו. מכיוון שכך הבנו, נגה ואני, שמוטב לעבור לשאלה אחרת ולמבנה אחר של שאלה. רשמנו שאלה אחרת על הלוח. התלמידות.ים התבוננו בה ואמרו שעל זו אפשר לענות, אבל משום מה הדיון המשיך ללכת סחור סחור סביב השאלה ולבסוף לא ענינו ולו על שאלה אחת.
אז אחרי דיון מייגע על איך בכלל אפשר לענות על שאלה גדולה וכללית ואיך בוחרים יצירות ואיך ממקדים את התשובה סביב השאלה וכיוצא באלה, דיון שבמהלכו חזרנו אל מספר יצירות שניכר היה שיש להן.ם הרבה דברים מעניינים לומר עליהן, סיכמנו שבשבוע הבא הן.ם יתישבו ויענו על שאלת בגרות אחת.
אלו שאינם ניגשים לבגרות, שזה למעשה הרוב, ניסו בתחילה להשתתף בדיון והתייאשו, ונשרו אחד אחד ובאין רואה.
ולי יש ספקות כבדים על כל העניין הזה, והאם זו הדרך הנכונה לבחון את המחשבה והידע וההתבוננות שרכשנו בעמל ובהנאה כל השנה.
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה יא' של עומר בן דוד:
תקופת הבגרויות האכזרית והדוחקת! חלק נבחנו במתמטיקה רגע לפני השיעור, חלק יבחנו ביום למחרת, מספרי יחידות ואסימפטוטות נורים לכל עבר והחיסורים רבים! בכל זאת, אספנו את רוחנו והתיישבנו לעבוד בספרייה, מתקדמים עצמאית בכתיבת העבודות המסכמות.
בחלק השני שבנו לכיתה לדיון מבואי בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית. שוחחנו על כמה ממושגי היסוד של התורה, בעקבות כמה פסקאות אחדות מתוך 'האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם', ועברנו לקריאה צמודה במיתוס של סיזיפוס. נשוב לחפש אחר טעם לחיות, ואפילו לנוכח אימת הבגרויות, גם בשבוע הבא.
בכיתה י' המשולבת של ענבל המאירי ויואב רונאל:
בחלק הראשון של השיעור המשכנו לדבר על הצו הקטגורי של קאנט. התווכחנו בנוגע למושגי החופש שלו, וניסינו למצוא מקומות בהם הצו הקטגורי עוזר לנו - ומקומות בהם הוא דווקא לא.
בחלק השני עשינו סדרה של תרגילי כתיבה העוסקים במפגש אינטימי עם זר. התוצאות היו מצחיקות, מפחידות ומרגשות.
Comentários