אוניברסיטת חיפה 17.03.2025

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה.

בכיתה י' של עומר בן דוד ועופר שור:

במחצית הראשונה של המפגש המשכנו להתמודד עם שאלת התועלתנות. ניסינו ביחד לענות על השאלה האם התועלתנות מוסרית, ואילו טיעונים אפשר להעלות נגדה. התלמידים התחלקו לקבוצות ודנו בשאלה. בנוסף, קראנו את הסיפור הנהדר "המפנים את גבם לאומלאס" של אורסולה לה גויין, וניסינו לראות כיצד הסיפור מאתגר את תפיסת התועלתנות, והאם אפשר לענות לאתגר זה. 

בחצי השני התחלנו לקרוא את "מקבת" של שייקספיר. הכרנו חלק מהדמויות הראשיות, ובראשן כמובן ליידי מקבת הנוראה והנפלאה. דנקן עדיין חי, אבל סופו קרוב. את האנרגיות של המחזה אפשר היה להרגיש גם בשעה המאוחר. נפרדנו לשלום מחברינו הסקוטים עם הגערה של ליידי מקבת במקבת כי הוא אינו גבר, עד שבוע הבא.

בכיתה י' של עדי חבין וקובי אסולין:

בשבוע שעבר לא הספקנו לשמוע את כל הטקסטים שכתבו התלמידות, אז המשכנו היום. גם הפעם היה משמח לראות איך משימת הכתיבה ב״סגנון״ או מתוך עיקרון צורני כלשהו מארגנת את הטקסט ומביאה איתה טכניקות ובחירות מעניינות. דרך הטקסטים למשל דיברנו על סיפורי ילדים, ואיזה סוג מספר נצפה למצוא בהם, איזו נקודת מבט כל מספר מציע, מה מגבלותיו והאפשרויות שלו, ולמה לבחור כך ולא אחרת. נדמה לי (עדי) שדרך ההתנסות בכתיבה ודרך השיקוף שהכיתה עשתה לבחירות שונות שהכותבים בחרו, לעתים לא במכוון או במודע, אולי קל ומוחשי יותר להבין עקרונות ספרותיים מסוימים. מכאן חזרנו אל ״האחים קרמזוב״, שאת הדיבור עליו התחלנו לפני שבועיים, בדיוק דרך אפיון המספר כפי שהוא מוצג בפנינו בפסקה הראשונה בספר. הקטע שנודע בשם ״האינקוויזיטור הגדול״ הוא סיפור בתוך סיפור, ובמסגרת הדיבור שלנו על סוגי המספרים, גם העובדה הזאת עוררה… החלק המסיים של השיעור עסק בקריאת הקינה של ניטשה על מותו של האל. עסקנו באופן שבו ניטשה מציע מפנה פילוסופי שפונה אל ההיסטוריה של הרעיונות כדי להבין רצית ובכלל את התרבות המערבית.  דיברנו על הסכנה הניהיליסטית שבמותו של האל שעולה בחומרתה על האמונה באל ועל ההכרח הקיומי למצוא או להמציא משמעות.

בכיתה יב' של ענבל המאירי ואושי שהם קראוס:

נניח שאנחנו רוצים לקבוע חוקי צדק חלוקתי.

איך נעשה את זה?

הרי אם אקבע חלוקה שווה, אולי אני מושפע מהיותי גבר לבן, ואם אקבע חלוקה אחרת, תהיה גם היא מושפעת מגורמים מסוימים.

אז מה, מוותרים?

לא בהכרח.

בואו נדמיין שאנחנו קבוצה של אנשים מופשטים שיושבים לפגישת חשיבה מחוץ לזמן במעין מצב התחלתי.

נכיר את כל התיאוריות שיש בעולם, יעמוד לרשותנו כל הידע. אבל.

אבל.

לא נדע מי אנחנו. לא מדע שום פרט על החיים שיהיו לנו בעולם האמיתי כשנזרק אליו.

איך נחשוב?

ניסוי חשיבה כזה עשינו בכיתה.

הדיון היה מעניין

ומעניין עוד יותר היה לגלות שגם תיא וגם עברי הגיעו לאותן מסקנות שאליהן הגיע ג'ון רולס, הפילוסוף שהשתמש בניסוי החשיבה הזה בחפשו אחר תיאוריות צדק.

בחלק השני היה פחות מעניין.

פחות מעניין אבל יותר קשה וחשוב לא פחות.

התלמידים שוב קיבלו שאלות בגרות והתבקשו לענות עליהן.

במקביל, ענבל יושבת עם תלמידים, במעין תור, ועובדת עם כל אחד מהם על החומרים ועל הפעולות שעליו לבצע בעבודות החקר שלו.