אחרי שביתת המחאה בשבוע שעבר, בה השבתנו גם את פעילותו של בית החינוך בחיפה, פתחנו את השבוע ה 16 במפגש מליאה אליו הזמנו את ד״ר מנאל תותרי-ג׳ובראן, שמלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, ולוקחת חלק ב״פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה״.
ההרצאה של מנאל החלה ממש מהבסיס, מהמושג ״דמוקרטיה״ וההבדל בין שלטון העם לבין שלטון רב העם. המשכנו במושגים דמוקרטיה מהותית, אל מול זו הפורמלית והפרוצדורלית. מנאל הסבירה לתלמידיםות שכיום במדינת ישראל אכן מתקיימות בחירות, אך זהו לא התנאי היחיד לקיומה של דמוקרטיה, ועל כן נדרשנו לברר מהם התנאים הנוספים והאם הם מתקיימים אצלנו. לקיומה של דמוקרטיה מהותית ישנם עוד שני תנאים: שוויון וחירות של כל האזרחים ושלטון החוק.
המשכנו במושג 'עריצות הרב' ובמשמעויות של מצב כזה, מנאל הזכירה חוקים שונים שאפשרו לתלמידיםות לחשוב על המושגים התיאורטיים בדוגמאות שקשורות לחייהםן האישיים.
אחרי שהבנו את הסכנות שבעריצות הרב, התלמידיםות הפגינו ידע מרשים באפשרויות ובדרכים להגביל את הממשלה, ומשם כמובן הגענו לעיקרון הפרדת הרשויות. כאן, גילו התלמידיםות, כי גם כיום מדינת ישראל היא לא דמוקרטיה חזקה, היות וקבלת ההחלטות שמתקיימת בכנסת, זקוקה לרב של 61 קולות, וכך למעשה היא מתקבלת בממשלה. בישראל הממשלה שולטת בכנסת ואין הפרדה בין הרשות המחוקקת והמכוננת ובין הרשות המבצעת. לכן, רק הביקורת השיפוטית יכולה להגביל את כוחה של הממשלה, באופנים שונים.
עתה הגענו למהפכה המשטרית, כשמנאל נעזרה דווקא במונדיאל כדי להסביר לתלמידיםות מה בדיוק מתרחש, דוגמא שנדמה כי הבהירה לתלמידיםות מה המצב. היא אמרה כך: תחשבו שיש משחק מונדיאל בין ארגנטינה לצרפת, צרפת נבחרה לנהל את ארגון פיפ"א, ורגע לפני המונדיאל צרפת מודיעה כי היא תחליט מי יהיו השופטים, וכי אין יותר כרטיסים צהובים או אדומים. איך יראה המשחק?
המשכנו בארבעת הסעיפים של המהפכה המשטרית, בעיקר על מינוי השופטים ופסקת ההתגברות. התלמידיםות מיד הבינו את הבעיה, הםן שאלו על האפשרות של בית המשפט העליון לפסול את ההצעות שעל השולחן, על הבעייתיות בכך שמי שצריך.ה להעביר את החוקים הללו היא למעשה הממשלה שגם הציעה את אלו.
דיברנו על פסקת ההתגברות בקנדה, ועל ההבדלים בינה ובין מה שמוצע כעת, התלמידיםות העלו גם את הכוח של ארגונים אזרחיים ותהינו האם לציבור אכן יש כוח. מנאל הבהירה כי המחאה הנוכחית היא לאו דווקא מחאה של ימין מול שמאל, היא מחאה של כולנו. התעסקנו גם בהבדל שבין רפורמה משפטית לבין מהפכה משטרית, ועל הסיבה שבגינה הציבור עשוי לטעות במחשבה שההצעות שעל השולחן דווקא יועילו למערכת המשפט. גם האפשרות של מלחמת אזרחים עלתה מצד התלמידיםות, והםן הביעו את עמדותייהםן בעניין בצורה פתוחה ומעניינת.
מצד אחד, התלמידיםות הפגינו ידע, ומצד שני, אין ספק שמנאל אפשרה להםן להבין ולדייק את התמונה. ההרצאה של מנאל הייתה מצוינת ובהירה, היא נתנה אפשרות לדיון שאינו דווקא פוליטי, על נושא שקשה לומר שאינו פוליטי כלל. אחרי ההרצאה, התפזרנו לכיתות, אך לא שמנו את ההרצאה מאחורינו, המוריםות המשיכו בדיון, גם בכיתות.
במגמת ספרות:
בכיתה יב' של נגה וייס/יא' של רותם וגנר:
אתמול לאחר המליאה המשכנו לעסוק בשאלות שעלו בעקבות הרצאתה של מנאל תותרי-ג'ובראן: מה זה ימין ומה זה שמאל ומה הקשר בין ההפיכה הנוכחית לבין תפיסות ימניות, האם דיקטטורה היא בהכרח מהלך של ימין פוליטי, ואיך אפשר להבחין בין מניעים אידיאולוגיים לאינטרסים אישיים.
בזמן הלא רב שנותר חזרנו – במעבר חד – ל ב 'דמי ימיה'. נזכרנו בסוגיות העיקריות בהן עסקנו ובשאלות שעלו מהקריאה בנובלה: מה גורם לתרצה להתאהב בעקביה מזל, אהוב נעוריה של אִמה? למה שנערה בת שש עשרה תחזר אחר גבר בן שלושים וחמש, שאינו מגלה בה כל עניין ונדמה שהוא רווק שמסתפק ברווקותו? נזכרנו שכבר העלנו את המחשבה שלתרצה יש צורך עמוק להידמות לאִמה, ל"תקן" את העוול שנעשה לעקביה מזל, ולממש את המשאלות הרומנטיות הלא ממומשות של אִמה. שאלנו מה עמדת הסיפור ביחס לזה וראינו שמוטיב הכפילות, שחוזר ועולה לאורך הסיפור, מצביע על ביקורת סמויה כלפי הנטייה הזו של תרצה להיות בת דמותה של אִמה, מעין כפילה. כך למשל מוטיב הכפילות עולה בסצנת האחים התאומים לבית גוטליב, שהזהות ביניהם מביאה את התינוק, בנו של אחד מהם, לידי בכי. הכפילות מוצגת בסצינה זו, שחוזרת פעמים לאורך הנובלה, כמצב לא תקין, מעוות, מחולל צער. כך גם ההידמות של תרצה לאימה סופה שתוביל אותה לאי-מוצא טרגי.
עוד נזכרנו בסצינה שבה עצרנו לפני שבועיים שבה עקביה מספר לתרצה על אימו. תמונה שלה בצעירותה מונחת בחדרו ומעוררת אותה לשאול ואותו לספר. ולפתע עולה חשד שעקביה למעשה כרוך אחר אימו ובזה הוא דומה לתרצה. ואולי נטייה זו שלו מסבירה את העובדה שאינו נראה שבור לב במיוחד על מותה של לאה, ואינו נראה מעוניין כלל בקשר רומנטי כזה או אחר, ובכלל יכול להיות שסיפור האהבה הגדול, שהתגלה לעיניה של תרצה אט אט, לא היה כה גדול, או לפחות, לא היה כך מצידו של עקביה.
העלנו את המחשבה שהסיפור חושף את הנטיה הלא תקינה, המסוכנת, של תרצה וגם של עקביה להפנות את תשוקתם אל דור הוריהם, ואולי התשוקה אל המקור ואל הדומה היא המעוות שלא יכול לתקון, שטמון בלב הנובלה.
בכיתת הספרות הערבית של איאד ברגותי וסיגל נאור פרלמן:
בחלק השני אתמול, עברנו שוב עם התלמידים על שאלות המחקר שלהם, ודנו איתם לגבי האפשרויות השונות לגשת לבחינת הבגרות ליחידה החמישית. אחרי, בסוף הוחלט לגשת במועד הקרוב ב22.05, וזה משמעו להמשיך ללמוד כרגיל בתקופת חודש הרמדאן, ולשתף פעולה ביחד כקבוצה בכדי להספיק את כל החומר.
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה יב' של קובי אסולין:
בחלק השני של היום העברתי שיעור חזרה לבגרות כאשר הנושא הוא דקארט. דיברנו על הספק המתודי, המעבר לאני המוקד המחשבה המערבית, הטלת הספק דרך החושים, החלום, אמיתות הלוגיקה והמתמטיקה ולבסוף השד הרע. מפה עברנו להוכחת קיום האל וחשיבותה לשאלת ביסוס הידע, ערבות האל.
בכיתה יא' של עומר בן דוד:
התגובות להרצאה במליאה היו טובות מאוד, והמשכנו עוד לדון בתכניה בכיתה. חלק מתלמידי הקבוצה עסקו כבר בסערה האקטואלית הנוכחית בבתי הספר. אחרים טענו שנחשפו לפרטי המאורעות בפעם הראשונה ממש זה עתה. בכל אופן, על פע הקול הרווח בכיתה שהושמע בכיתה, נדמה שהתלמידים העריכו את ההרצאה ואת חשיבותה, וחשו שעזרה להם להבין ולעשות סדר בעיקרי הדברים.
המשכנו, במעט הזמן שנותר לנו, להתמודדות ראשונית עם 'בעיית האינדוקציה'. הדיון שערכנו עסק בעיקר במרכזיותה של ההסקה האינדוקטיבית, הן בחיי היום-יום, הן במסגרת המפעל המדעי. אז שבנו אל 'המזלג של יום' ובחנו את הטענה שלו, על-פיה יחסים סיבתיים לעולם אינם אפריוריים. הספקנו עוד לדון בקצרה בכשל המעגלי, עליו מצביע יום, באופן הצדקת ההסקה הסיבתית - אך בשלב הזה כולם כבר היו עייפים. הסכמנו פה אחד שבמקלחת, הברז האדום הוא למים החמים, והכחול לקרים; נקודת מוצא טובה. אל הטענה של יום, על-פיה שיטת ההסקה הזו קשה לנימוק הגיוני, עוד נשוב בתחילת המפגש הבא.
בכיתה י' המשולבת של ענבל המאירי ויואב רונאל:
אחרי המליאה (המצוינת!) המשכנו לדון בכיתה על טיבם של הדמוקרטיה והליברליזם, על מושג השוויון, על יחסי כוח ועל שינויים מהותיים המתחוללים בעקבות משברים כדוגמת המשבר הכלכלי של 2008 והקורונה. ניסינו לעשות סדר במונחים של ימין ושמאל (כלכלי, מדיני...), פופוליזם לעומת דיון רציני וביקורת מוצדקת, בחשיבותו של חופש המחקר ובהטיות שלו, בהשפעה של כלי התקשורת על התודעה, ועוד. התלמידים הסקרנים שלנו עשו הקשרים מעניינים על מצבים שונים, במדינות אחרות, בתקופות שונות, לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, קישרו את הדיון להנחת היסוד של סוקרטס בדיאלוג עם קריטון ולפיה לא מתקנים עוול בעוול וגם רצו להעמיק את הידע שלהם דרך יצירות רלוונטיות בתחומים אחרים (קולנוע תיעודי, ספרות מחקרית ועוד).
Comments