במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)
בכיתה י' של עדי חבין וקובי אסולין:
המשימה הראשונה היתה מאתגרת: לסדר את השולחנות בכיתה ב-ח'. המתח בין סדר לכאוס, בין כוח למגבלותיו, בין תבונה ליומרנות – כל התכנים שנידונו בשיעור באו לידי ביטוי כבר ברגע הראשון הזה. בסוף הצלחנו.
חזרנו על מושגי מפתח במחשבה היוונית: ארטה, היבריס, אגון, פוליתאיזם. ניסינו להבין את הקשר ביניהם ואת תפיסת העולם הכולית שעולה מהקשר הזה. איפה בעולמנו שלנו אפשר למצוא דוגמאות למושגים האלה? איך היבריס עשוי להתבטא בנו, אנשים פרטיים, בדמויות היסטוריות, במדינות שלמות?
חזרנו אל מיתוס תחילת העולם היווני, הנקודה שבה הכול לא "נברא" כי אם "נוצר", וניסינו להטמיע בדיון את המושגים שלמדנו. אחרי הקריאה המשותפת, הכיתה התפצלה לקבוצות עבודה. כל קבוצה קיבלה מיתוס לעבוד עליו: הולדת אתונה, פרומתאוס, אורפאוס בשאול, הולדת דיוניסוס, איקארוס ודדלוס. הרבה אי נחת: "למה אונסים כל הזמן?", "הם כל הזמן מפחדים שייקחו להם", "לא הבנתי את המשימה". טענות יפות.
בכיתה יא' של ענבל המאירי ויואב רונאל:
שמחנו מאוד לחזור ללמוד בעולם האמיתי ביחד. אחרי מליאה קצרה והיכרות מחודשת עם התלמידות והתלמידים החדשים בכיתה, עברנו לסיכום מושג הכוח של סימון וייל.
הפרדנו בין כוח כאלימות וכוח כיכולת, וניסינו להבין את מושג היוקרה של וייל, וכיצד הוא קשור לאלימות. בחצי השני של השיעור חילקנו לתלמידים מספר ציורים, דימויים ושירים - וביקשנו מהם לכתוב עליהם טקסט קצר אשר משתמש במושגי הכוח של וייל. נקצור את הפירות בשבוע הבא
במגמת הספרות הערבית
בכיתה י' של איאד ברגותי וגלי עגנון
אחרי המליאה, התחלנו עם סבב היכרות בעברית עם גלי. בסבב התברר הקושי הגדול של הרוב המכריע של התלמידים.ות בשפה העברית, הם התקשו להציג את עמם באופן בסיסי. זה היה צעד חשוב להתחלת התהליך, מאחר שסיפק הזדמנות לשיחת עידוד, אמרנו להם שאנחנו מבינים את הקושי ונעבוד על זה ביחד. החלק הראשון היווה גם הזדמנות להגדיר את כללי ההתנהגות בכיתה- דיוק בזמנים, כבוד למדברים, בלי טלפונים.
בחלק השני חזרנו לסיפור שלמדנו בשיעור הקודם, דיברנו על הדיאלוג כאמצעי ספרותי אומנותי. חילקנו את הכיתה לקבוצות וביקשנו מהם לכתוב סיפורים בצורת דיאלוג. הם הצליחו במשימה, כל הקבוצות חזרו עם דיאלוגים, אפילו אחת מהן חזרה עם אחד בעברית.
במגמת הפילוסופיה:
בכיתה יב' של עומר בן דוד:
המשכנו לחגוג את המפגש פנים אל פנים, ולדון בדברים בהולים! למשל: מהן התכונות המשותפות לכלל יצירות האמנות, אם בכלל הן ישנן? האם ניתן להגדיר את תכונות האמנות באמצעות תנאים הכרחיים ומספיקים? מדוע פוסל ויטגנשטיין שיטת הגדרה זו, ומה הוא מציע תחתיה? מה היא 'התיאוריה המוסדית' להגדרת האמנות, וכיצד היא מיטיבה להתמודד עם אמנות מודרנית, ביחס לתיאוריות אחרות?
כך המשכנו במאמץ שלנו לנסח הגדרה. במידה רבה, כבר הבנו שאף הגדרה לא תהיה ממצה, ובכל זאת אספנו לנו לאורך הדרך הצעות מעניינות והבנה עמוקה יותר על הקושי הכרוך בה - ואגב כך, הזדמנות לדון גם בשאלות אסתטיות בפילוסופיה של השפה.
שיעור משמח ומלא חיים, הכיתות האחרות כבר מסביבנו גם הן ויש קצת רחשי רוח במסדרונות - כבר באמת כמעט מרגיש שפוי.
Comentarios