אוניברסיטת חיפה 23.10.2023

במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)

בכיתה י' של עדי חבין וקובי אסולין:

"בפילוסופיה, מתחילים הכי לאט שאפשר, ואז מאטים עוד יותר", נתן לנו קובי את המוטו ללימוד המשותף שלנו, מוטו שהולם גם את לימוד הספרות, וצעד צעד ניסינו לבסס את אופן העבודה הזה.התחלנו בחזרה קצרה על תפיסת התוקפנות אצל פרויד, האופן שהיא מבטאת מבחינתו את המהות האנושית. דרך זה קיימנו דיון קצר במושגים 'מהות' ו'דחף' וניסינו לראות עד כמה הבנה של טקסט מחייבת פירוק שלו למושגים הכרוכים בו, ורק לאחר מכן ניתן להבינו באופן כולל (אינטגרציה). אחר כך ביצענו תרגיל ראשון באינטרטקסטואליות, תוך הסבר המושג עצמו: חיברנו את הטקסט של פרויד לפסוק בספר ויקרא, "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'". הדגמנו את האופן שבו הבנה דרך הצורה ולא דרך התוכן תורמת להבנת מהות הפסוק, וכיצד זה מאפשר לנו להבין איך הפסוק מתלכד, כציווי, עם הרעיון של פרויד לגבי האופן שבו על האנושות להתמודד עם התוקפנות שיש בה.לאחר דיון קצר זה פנינו לחטיבת הלימודים הראשונה שלנו בפילוסופיה: אתיקה. קובי, הסביר את ההבדל בין שני המושגים 'אתיקה' 'ומוסר' שמרבים להשתמש בהם ביומיום באותו מובן, וכיצד האבחנה ביניהם מהותית להבנת הפילוסופיה היוונית.

כהכנה לדיאלוגים הסוקרטיים, הפניתי אני את הכיתה לדיון במושג "דיאלוג". איך הוא משמש אותנו ביומיום? בין מי למי, בין מה למה עשוי להתקיים דיאלוג? ומה ההבדל בין דיאלוג של ממש לבין שיחה בטלה? דרך הדיאלוג, בחנו מושגים נוספים שקשורים הן בעולם היווני העתיק שאליו אנחנו צועדים, והן במחשבה הספרותית בכלל: קונפליקט ופרספקטיבה. שלחתי את הכיתה לדרכה עם תרגיל: לחשוב על קונפליקט שהם נתונים בו, שמשמעותי להם. לנסח את הצד שלהם, באופן המשכנע והמחויב ביותר. ואז להיבלע בפרספקטיבה ההפוכה ולנסח את העמדה הנגדית, באופן מחויב לא פחות.

בכיתה יא' של ענבל המאירי ויואב רונאל:

נפגשנו שוב בזום - ורוב התלמידים והתלמידות הגיעו. בחצי הראשון של המפגש חזרנו קצת לקאנט, ודיברנו על מושגי האוטונומיה והאינדיבידואל שלו. משם עברנו לביקורת הפמיניסטית על קאנט, דרך המחשבה של אדריאנה קבררו. דיברנו כיצד היחס של קאנט לנשים ולילדים - כיצורים לא אוטונומיים - קשורה ברצון שלו לנסח אדם אידיאלי שלא תלוי באף אחד אחר.

בחצי השני של השיעור עברנו לקרוא ב״האף״ של גוגול. קראנו את העמודים הראשונים, המפתיעים והמוזרים, של הנובלה, ודיברנו על מערכת היחסים בין בני הזוג, ובעיקר על סדר הפעולות המוזר בפסקת הפתיחה. לאחר מכן עשינו תרגיל כתיבה קצר - התלמידים התבקשו לכתוב סיפור מפעולות המופיעות בסדר הפוך. ואז נפרדנו לשלום, עד לשבוע הבא.

במגמת הספרות הערבית

בכיתה י' של איאד ברגותי וגלי עגנון

התחלתי את השיעור בשיחה על אופן ההשתתפות בשיעור דרך ה-meet, אחרי שבשיעור שעבר כל התלמידים.ות נכחו בו עם מצלמות כבויות. בשיחה אמרנו שאחרי מחשבה על הנושא, אנחנו מקבלים את ההחלטה שלהם.ן להיות בשיעור עם מצלמה כבויה, זו החלטה אישית וחלק מזכותם לפרטיות.ן, מאחר והם.ן בבתים בחדרים שלהם.ן. דיברנו שהרצון שלנו זה להתחיל את תהליך הלמידה בצעדים קטנים למרות כל המגבלות של הפלטפורמה. אחרי זה עשינו פעילת היכרות קצרה, בו התבקשו התלמידים.ות לדבר קצת על דמות שהשפיעה עליהם.ן, רוב התשובות היו על דמויות מהמשפחה. אחרי זה, קראנו את השיר ״חשוב על זולתך״ של מחמוד דרוויש, ניהלנו שיחה על השיר ומשמעותו בצל המלחמה, כמה חשוב לחשוב על הזולת, על האנשים הסובלים ממנה, האנשים שאיבדו את בתיהם ואת יקיריהם, ולחשוב על תפקידנו בתוך כל זה: ״הלוואי שהייתי נר בחשכה״.

במגמת הפילוסופיה:

בכיתה יב' של עומר בן דוד:

מפגש שני בזום, בצל הטירוף. המשכנו בדיון מבואי ליחידה השנתית שלנו באסתטיקה. הפעם במוקד: האסתטיקה האפלטונית. קראנו קטעים נבחרים מנאום סוקרטס ב'המשתה' ושוחחנו על ההקבלה הסוקרטית בין הארוס ובין ההשתוקקות אל הנצח. התלמידים העלו שאלות ביקורתיות חכמות: מדוע בעצם, שאלה סיון, קיימת בנו אובססיה זו לנצחיות? והאם, הוסיפה דיאנה, אכן ניתן להתייחס למוטיבציה זו כאל המניע שמאחורי כל יצירה אמנותית?

המשכנו מהמשתה לקריאת קטעים אחדים מספר י' בפוליטיאה, ובו המתקפה הידועה של אפלטון על המשוררים. קראנו את משל 'שלושת המיטות' וחשבנו ביחד על ההתייחסות הסוקרטית אל האמנות כ'חיקוי של חיקוי'. לאחר קריאתו של אפלטון להגלות את המשוררים, שוחחנו על המתח הקיים בין שני הטקסטים השונים, המשתה והפוליטיאה, וערכנו היכרות קצרה עם ברטולט ברכט ועם ספרו 'גלות המשוררים', המגיב לקריאה האפלטונית. קראנו את השיר 'הולדת הבן', המרגיש רלוונטי במיוחד בימים אלו. הספקנו עוד לקרוא פסקאות בודדות מפתיחת ה'פואטיקה' לאריסטו, אליו נשוב בשבוע הבא.

הנוכחות בשיעור הייתה חלקית, וגם מבין הנוכחים מעטים פתחו את המצלמות והשתתפו. צרות הזום הרגילות מורגשות מאוד עם הקבוצה הזו, והפער מורגש ביחס לשיעורים שבשגרה, המלאים תמיד באנרגיה. מחכים לשוב ולהתראות פנים אל פנים.