במגמת ספרות:
בכיתה יב' של ענבל המאירי :
סיפורים מן המקרא, מיתולוגיות, קלאסיקות מן העבר מוצאות דרכים וצורות חדשות להתגלם בכל תקופה, אז ראינו את הקליפ "כנען" של שלומי שבן, רביד פלוטניק ושולי רנד, ודיברנו על האופנים שבהם מיתוסים נשארים רלוונטיים לכל תקופה ועל שלושה סגנונות מוזיקליים שונים שמתרכבים למשהו שלם, ודיברנו גם על "ונסדיי", סדרת הספין־אוף של טים ברטון על "משפחת אדמס" שנוכחים בה אדגר אלן פו, הסירנות מ"אודיסאה", כף יד עצמאית שמכונה "דבר" (שכמובן הזכירה לנו מאוד את "האף" של גוגול), אלמנטים גותיים כמו טירה, עבר שרודף את ההווה, דברים על־טבעיים שההיגיון שלהם מתגלה רק בסוף, לא מעט ציורי דיוקן, וגם מסגרת ארספואטית... עשינו גם סקירה קצרה של ההיבטים הארספואטיים ביצירות שלמדנו עד עכשיו והדגשנו את הקשרים המתקיימים בהן בין צורה ותוכן ורלוונטיים להיבטים הללו. משם פנינו ליצירה הבאה שלנו - "תמונתו של דוריאן גריי". ג'ניפר כבר סיימה לקרוא והתגובות שלה לאורך הקריאה עוררו המון סקרנות וגם קצת חששות לקראת מה שמסתמן כאפלה שנצלול אליה... התייחסנו לגב הספר, לקריאת הכיוון שהוא נותן (בתמצות העלילה ובמשפט המסקרן על מי שמוכר את נשמתו...) וגם להתכווננות השיווקית שלו (ובכלל, של גב ספר). דיברנו על השערורייה שעורר הספר כשפורסם במקור במגזין, לשינויים שאוסקר ווילד ערך לקראת פרסומו כרומאן, לשימוש שעשו בקטעים מתוכו במשפט נגדו, ודיברנו גם על "פאוסט" שמכר את נשמתו לשטן, ועל הפופולריות של נושא פיצול האישיות בלונדון של המאה ה-19 ביצירות כמו "ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד" ו"דרקולה". ואז קראנו ביחד את הפרק הראשון. לורד הנרי עורר סלידה מהרגעים הראשונים - רעות אמרה שהוא בלתי נסבל, ליהי אמרה שהוא יהיר נורא, אבל גם משהו בשנינות ובפרובוקציות שלו הילך עלינו קסם... איתי קבע מיד שבאזיל מאוהב בדוריאן גריי (וכבר עלתה השוואה בין האפקט של דוריאן גריי על באזיל לציור הדיוקן של אשת הצייר על המספר ב"הדיוקן הסגלגל"), וכל הסגידה הזאת ליופי ולנעורים... ג'ניפר כבר רמזה לנו שמשהו טוב לא יכול לצאת מזה.
במגמת פילוסופיה:
בכיתה י' המשולבת (פילוסופיה וספרות) של יעל איזנברג ועומר בן דוד
היה מפגש משמח במיוחד היום: קודם כל, כי הקבוצה הבת-ימית שלנו ממשיכה לגדול, והצטרפו אלינו שני תלמידים חדשים ונהדרים - עדן וגיאורגי; שנית כל, כי סיימנו (בשעה טובה!) לבדוק את המטלות המסכמות לסמסטר, שהיוו גם את תרגיל ההגשה הראשון, והתוצאות היו יפות.
נועם פתח את השיעור ברפרט שלו, שעסק בסדרה 'בוג'ק הורסמן'. הפרזנטציה הייתה נהדרת: לנועם יש כישרון רטורי טבעי, והוא התכונן והשקיע בהצגה תמציתית של הצגת הסדרה. הרפרט התמקד במפגש של גיבור הסדרה, בוג'ק, עם הספר האוטוביוגרפי שנכתב על חייו, דרכו הוא נאלץ להכיר ולהתמודד עם הצדדים המורכבים, ואף דוחים, של אישיותו. נועם הצליח גם לקשר יפה בין תכני הסדרה לעיסוק במיתוס, וגם לדיונים האחרונים שלנו באתיקה האפלטונית.
מרוצים מהדיון ברפרט, עברנו לקרוא ב"הנשיקה הראשונה" של קלריס ליספקטור. בניגוד לסיפור הקודם שלה שקראנו, זה הנוכחי לא זכה להתלהבות רבה, והתחושה בקבוצה הייתה מנומנמת. ההתעוררות הגיעה בתרגיל הכתיבה שלאחר הקריאה: שלחנו את התלמידות לסיור עצמאי ברחבי האוניברסיטה, וביקשנו מכל אחת לבחור אחד מבין הפסלים הרבים הפזורים בקמפוס, ולכתוב עליו סיפור שמקשר בין הפסל לאחת מהתמות הבאות: מסע; אהבה; או התבגרות. מזג האוויר היה יפה, והטיול בקמפוס עורר את האנרגיות הרדומות. ההקראות שהספקנו לשמוע, לאחר התרגיל, היו מרגשות: אדלינה כתבה טקסט על אמא שלה, מבעד לקבוצת פסלי אבן שנדמתה לה כאמא וילדיה; ורוניקה כתבה מחשבות יפות על אהבה בהשראת פסל של שני קווים מקבילים; שון סיפר את סיפור הרקע של שני פסלי אוהבים שקפאו במקומם, באהבה נצחית ולא ממומשת... חזרנו והצענו לשלוח מבין הקטעים היפים לגיליון הקרוב של 'המאוורר'.
נציין, לסיום, את תהליך בדיקת המטלות, שהיה משמעותי מאוד: במסגרת המתכונת החדשה, של לימודים משותפים בco, חיפשנו ביחד את הדרך לבדוק את החיבורים שקיבלנו באופן יעיל. קראנו ביחד את כולם - משימה שהייתה תובענית ומייגעת מחד, אבל לצד זאת - חשובה, מסקרנת ומלמדת. כך מצאנו את עצמנו מעמתים בין גישות שונות לבדיקה ומתן משוב, דנים בהן ומתבלטים בהן: עד כמה קפדנים ונוקשים עלינו להיות בתיקוני הלשון והנוסח? האם חברי הקבוצה מוכנים כבר לביקורת, ובאיזה אופן? כיצד לשלב באופן נכון בין תגובה לתכנים, שהיו כולם (באמת כולם!) מושקעים, אישיים, מרגשים ומלאים במחשבה, לבין השגיאות הפורמאליות המרובות, במבנה וניסוח? סופו של דבר, הרגשנו שהבדיקה המשותפת איפשרה לשנינו לצאת מאזור הנוחות שלנו כמורים ולבצע רפלקסיה חשובה על אחת הפרקטיקות המורכבות תמיד, בהוראה. סיימנו את הבדיקות עייפים, ומרוצים מאוד. בשבוע הבא נקדיש חלק מהשיעור לעבודה סדנאית, לשם בחינה משותפת ותיקון של חלקים מהמטלות.
בכיתה יא' של ד"ר אושי שהם קראוס:
שיעור מבול"תם בכיתה שלי בבת ים. כל כך הרבה דברים קורים, ואני צריך להתאים את עצמי, כדי לא לתת להם לעבור בלי התייחסות.
שלושת התלמידים שלנו מבית ספר דרכא לא מגיעים: ההסעה פספסה אותם.
תלמידה נוספת לא מגיעה.
ואנחנו בתחושה של חוסר שלמות, וזה למרות שיש בכיתה כוחות יפים כל כך גם ביום הזה.
אבל הנקודה הכי חשובה.
התלמידות כולן ביקרו בבוקר בהצגה שעוסקת במקרי אונס והטרדה מינית. הן ישבו בקהל והאזינו לנפגעות אונס (לא רק לשחקניות), ואז לפני התחלת פאנל הדיונים באולם ההצגה, הן נשלפו להסעה אלינו.
האם זה טוב. רע?
טוב שהגיעו אלינו ולא ויתרו, אבל קצת טכני מדי ומסמן וי על הצגה שכל כך חשוב לדבר עליה.
והנה אנחנו יושבים בכיתה וצריך "לדבר על זה". ואיך מדברים על "זה"?
משתפים בחוויות אישיות?
מנתחים מושגית ופילוסופית?
עושים "ונטילציה" כמו בשיעור חברה?
אף אחת מן האפשרויות לא נראית לי מזהירה, או אמיתית או נכונה, ולכן אני מתייעץ עםן התלמידות כל הזמן וחושב איתן איך להוביל את השיעור.
מה אומר? אני עושה כמיטב יכולתי. האם זה מספיק? לא יודע.
בהמשך אנחנו מתחילים לדבר על קאנט. החומר לא פשוט, חסרים תלמידים, התלמידות מוצפות עדיין, אבל אנחנו מצליחים לדבר על תפיסות ריאליסטיות ואנטי ריאסליסטיות, על עולם אובייקטיבי, סובייקטיבי ואינטר - סובייקטיבי. ואנחנו כל כך נהנה לשמוע את התלמידות שמתארות את התפיסות האלה מתוך עצמן ובמילים שלהן, לפני שאני מלמד בכלל.
בכיתה יב' של ד"ר עליזה אברהם:
אחרי חזרה קצרה על הטלאולוגיה של אריסטו והצגת מושג האודימוניה ולפני ההעמקה באודימוניה ובדרכים להשגתה, ביקשתי מהתלמידות לכתוב מהן, להבנתן, חיים שנחיים היטב. הן יכולות להתבסס על המעט שלמדנו על אריסטו ויכולות שלא. העיקר שיעלו טיעונים מנומקים ויעשו שימוש בדוגמאות.
בניגוד למטלות הכתיבה שניתנו עד כה, את המטלה הזו ביקשתי מהן להקריא בקול רם.
התרגיל הזה היווה דרך נפלאה להנכיח את התלמידות בכיתה. כל אחת מהתלמידות כתבה מטלה יפה בפני עצמה. ויותר מכך, כל אחת מהזוויות האישיות שהתלמידות הביאו לכיתה נמצאה רלוונטית גם להמשך השיעור על אריסטו. כך הועצמה נוכחות התלמידות השקטות בשני רבדים: הן בהקראה והן בקישורים לה היא זכתה בהמשך השיעור.
זו גם היתה דרך טובה ללמד אותי על הערך שבהערכה באמצעות האזנה למטלות הכתיבה בעודן מושמעות מפי התלמידות ולא רק באמצעות קריאה מרוחקת. מכל תלמידותיי השכלתי...
Comments