בחמישי האחרון, נפתחה לה בהתרגשות רבה, שנת הלימודים התשיעית בבית החינוך שלנו למדעי הרוח לתלמידי תיכון של העיר בת ים.
בית חינוך זה, הפועל במתכונת שונה משאר בתי החינוך שלנו ברחבי הארץ (הלימודים מתקיימים בשעות הפעילות של בתי הספר בעיר) עבר הקיץ טלטלה לא פשוטה ואנו תקוה שלמרות שהעתיד לא נראה כרגע ורוד במיוחד, יבינו כל השותפים שלנו את חשיבותו הרבה של המקום לתלמידים ובעיקר לקהילה המקומית.
לראשונה מזה תשע שנים העתקנו את משכנו של בית החינוך מבניין רוזנברג באוניברסיטת ת"א לבניין ה'תרבוטק' הספרייה העירונית הנפלאה של העיר (משנה מקום משנה מזל?) ופייר, דאגנו ואחרי ציפייה מורטת עצבים מעט הם הגיעו, התלמידים הנהדרים שלנו, בהרכב כמעט מלא, אז לקחנו נשימה ארוכה והתחלנו את השנה.
וכרגיל, ניפגש כאן, מדי שבוע בשבוע סיפורי הצוות על שהתרחש בשיעורים השונים:
יא' - הכיתה המשולבת (ספרות ופילוסופיה) של יעל איזנברג ועומר בן דוד:
התרגשנו מאוד לפתוח את השנה, וגם חששנו. הכיתה הבאמת מופלאה שזכינו ללמד בשנה שעברה התערערה לנו, בעקבות קשיים טכניים למיניהם. כמה ימים לפני השיעור הראשון שקענו בשיחות ובירורים, מנסים להבין את חומרת המצב, ועד לרגע המפגש עוד נותרנו עם סימני שאלה. בעצם, גם אחריו.
בכל זאת, שמחנו שהרב הגדול של תלמידי הקבוצה הגיעו למפגש הראשון, עמוסים כמונו בהתלהבות וגעגועים. לא כל מי שהגיע למפגש יוכל להמשיך איתנו השנה, אבל אנחנו משתדלים לעשות ככל שביכולתנו בכדי לשמור על הרכב הקבוצה.
לאחר ההתכנסות בפתיחה יצאנו לדשא ושוחחנו לנו בצל על התכניות לשנה הקרובה. מטאפיסיקה ושירה, שייקספיר ואתיקה... איזה כיף לנו.
כפעילות פתיחה לשנה, ביקשנו מכל תלמידה, בסבב, לתאר דבר אחד שהיא שונאת. לאחר מכן, בסבב נוסף, כל אחד ציין שלוש סיבות לשנאה זו. כך, יובל סיפרה שהיא שונאת כששואלים 'מה יותר, חתולים או כלבים?'; דריה סיפרה כמה היא שונאת כשמשתלטת עליה תחושה של לחץ; ואלכס שונאת כמבקשים ממנה לחשוב על דברים שהיא שונאת.
כמו לאורך השנה שעברה, הקבוצה הייתה חמה, משתפת פעולה ומלאת אהבה, גם בכל הנוגע לשנאה. התפתח דיון מעניין, בו שאלנו האם תחושה שלילית וקיצונית כמו שנאה עדיף לנו להדחיק, או שמא חשוב גם תת לה מקום? האם ואיזו תועלת יש לעיסוק בה?
סיימנו את התרגיל המקדים בקריאת שירו של חזי לסקלי, 'שלוש סיבות'. הקרדיט על הפעילות ליפעל ביסטרי, שגנבנו לו שיעור עוד אפילו לפני שהתחיל ללמד.
מצפים לשבוע הבא, מקווים ונחושים להתגבר על הקשיים של תחילת השנה ולהמשיך במסעות הרוח שלנו.
יב' – כיתת הפילוסופיה של אושי שהם קראוס:
שמחה
זו ההרגשה שעטפה אותי בתחילת המפגש עם התלמידים ובסיום שלו.
תחושה של היכרות ותיקה וחברות שלי ושל התלמידים. לא היה מקום להתרגשות מהסוג הפחות טוב. אלא לציפייה.
גם המפגש עם הצוות שלנו: טליה, יעל ועומר והמפגש עם סיגל וליאור, מסמן את תחילתה של שנה טובה.
אז אחרי פתיחה של טליה, ליאור וסיגל, ניצלנו את הזמן שנותר בסקירה של מבנה חובות ההגשה של שנת סיום: בגרות, הערכה חלופית ועוד.
הצגתי את הנושא השנתי שלנו: מהאסתטי לפוליטי ויצאנו להפסקה.
בתחילת השיעור השני רשמתי על הלוח הנייד כמה שאלות כלליות וכמעט מתבקשות לצורך מסגור ראשון של הנושא שלנו.
מהי אומנות ומה גבולה
האם יש לה תפקיד
מה בין אתיקה לאומנות
(ועוד כמה.........)
התלמידים התבקשו לעלות לספריה למעלה, לצלם יצירת אומנות: ציור או פסל מתוך ספר אומנות, כריכה, צילום של שיר ולחזור לכיתה.
כל תלמיד שלח בתורו את הצילום שלו לווטסאפ הקבוצתי שלנו וניסה – בתורו – לענות על השאלות שעל הלוח באמצעות ותוך המחשה והדגמה וניתוח של יצירת האומנות שבה בחר.
הלך והתהווה דיון דו שכבתי (במירכאות): התלמידים עונים על שאלה ואני מחלץ מכל תשובה אישית – אינטואיטיבית, או שאלה אסתטית קלסית או ניצני תיאוריה אסתטית (אחת מני רבות). בתורה, טליה הציגה עבודה של קראווג'ו, והכניסה לדיון את נושא ה"אסתטי" (והסימטרי וכו), וניסינו להבין מה ההבדל בין שני המושגים.
כרגיל, יותר שאלות מתשובות, יותר הרהור מפסיקה של אמיתות מוחלטות. מחשבה חיה. קצת איטית ומהורהרת (שעת צהרים, אחרי מקדונלדס.....). היה מעניין ואת הטקסט של מארינטי: המניפסט של הפוטוריזם.
עוד בתכנית:
וולטר בנימין (על השעתוק), פרידריך פון שילר (על החינוך האסתטי), תיאודור אדורנו ומקס הורקהיימר (חרושת התרבות) ועוד ועוד. זוכרים? בין האסתטי לפוליטי 😊
コメント