שבוע אחת עשרה בבית החינוך באונ' ת"א. שבוע רודף שבוע ואנחנו מרגישים כל פעם מחדש, זכינו אנחנו וזכו התלמידים. השבוע קיימנו מפגש מליאה ראשון לשנה זו, בהובלה של סיגל :
במפגש הראשון קראה כל כיתה בנפרד את המסה "לירות בפיל" מאת ג'ורג' אורוול. על אף שהמורים.ות התבקשו שלא לדון במסה, חלקם.ן גלשו לדיונים קצרים עם הכיתה. לאחר מכן נפגשנו למליאה של כל בית החינוך בחדר 220 בבניין גילמן. התחלתי בפתיחה קצרה שמציגה את ג'ורג' אורוול ואת יצירתו והתחלנו מיד בדיון. כיוון שבדיוני מליאה כבר ארע פעמים לא מעטות שהמורים.ות דיברו יותר מדי ועל חשבון התלמידים.ות, הפעם החלטה הייתה שהתלמידים.ות ידברו ואילו הצוות יגיב בסוף. וכך היה. הדיון התנהל ללא שאלות מנחות והתלמידים.ות הביעו את עמדתם.ן ביחס למסה היפהפיה הזאת, הקשה מבחינה רגשית. רובם עסקו בענין השיפוט של המספר, עד כמה אפשר לחוס עליו ועל התנהגותו או שלא. היו כמה תלמידים.ות שהעירו גם הערות מחוץ לשיפוט המספר. למשל, יובל טענה שהפיל מייצג את הנכבשים החלשים ואילו הבורמזים הנכבשים במציאות ייצגו את הבריטים האימפריאליסטיים. הילה שאלה - למה שיהיה איכפת לשוטר שמספר את סיפורו מה חושבים עליו הבורמזים, הרי הוא אוחז בנשק. אלה היו אמירות מעניינות שהחלו להשמע ככל שהתלמידים.ות "התחממו". אציין שבדיון השתתפו רבים.ות מאד מהתלמידים.ות, הביעו דעתם.ן בחופשיות והגיבו לחברותיהם.ן. אחר כך ביקשתי מאחת הבנות שלא השתתפו בדיון להסתכל עליו במבט מטא-קוגנטיבי ולנסות לתאר את מהלכו. היא חשבה שהיו לא מעט אלמנטים חוזרים בדברי המשתתפים.ות.
בחלק האחרון של המפגש חברי הצוות הגיבו בזה אחר זו לדברי התלמידים.ות וכן הביעו את עמדתם.ן שלהם.ן.
היה מאד יפה ומרגש לראות עד כמה התלמידים.ות היו מעוניינים בדיון והשתתפו. כמו כן התחוור לנו עד כמה חשוב לכנס את כולם יחד ולאפשר להם לדבר כקבוצת חשיבה אחת גדולה. היציאה של כל אחד ואחת מהתלמידים.ות מקיטונם.ן לשיחה כללית היתה ממש מעולה. ואנחנו המבוגרים.ות יצאנו כולנו מרחפים.ות מהמפגש.
חוץ מזה, זכינו לביקור קצר של מנהלות תיכון 'רמות' ותיכון 'שז"ר' שצפו בהנאה בתלמידיהם. כן ירבו
Comments