במגמת ספרות:
בכיתה יב' של ענבל המאירי:
כבר ממש מרגישים את הסיום, בעוד 3 שבועות בחינת הבגרות (פנימית) ולפניה בחינת המתכונת, שעליה עברנו היום והיא כוללת שני חלקים. הראשון - עצות לסופר/ת או משורר/ת מתחיל/ה המבוססות על היצירות שלמדנו ביחידה החמישית (ארספואטיקה), שצריך לבחור מהן 2 + ולקשור אותן לשלוש מהיצירות שלמדנו, להראות איך הן באות לידי ביטוי עבור דמות מרכזית ו/או דובר/ת בשיר, והשני - לכתוב מכתב לאחת הדמויות מבין היצירות של היחידה הרביעית (יצירות מופת מספרות עולם), הקושר בין המשמעויות העולות מהמפגש איתה אז לרלוונטיות שלה לזמננו. דרך העצות צללנו קצת אל היצירות עצמן ואל הסוגיות הארספואטיות שמעסיקות אותנו, ובדרך עלו עוד המון דברים שרצינו לדבר עליהם ונגענו בהם מעט מדי (מאיר שלו, יהונתן גפן... הפקות התיאטרון של המגמה, מסיבת הסיום שלנו...). החלק השני של השיעור הוקדש ללאה גולדברג (שבניגוד למשוררים אחרים שלמדנו לאורך השנים, ניכר היה שאותה כולם מכירים - הייתה שליטה כמעט מוחלטת בכל ספריה לילדים והיכרות עם לא מעט שירים מולחנים). קראנו את המחזור "משירי הנחל". דיברנו קצת על המוטו של ורלן (תהינו מהם קולות קטנים - האם הם קולות שקטים, נאלמים, מושתקים, נחותים, בלתי נשמעים...?), ועל שמות השירים שכבר סימנו הבדל. קראנו את השירים וניסינו להבין מה היחסים בין המשורר והעולם, האמנות והחיים, כפי שעולים מהם. העלינו הרבה שאלות (תודה גדולה לעדו מב"ג על המיקוד המעולה!), ועברנו לצפות בסרט "לאה גולדברג בחמישה בתים", מתוך הסדרה "העברים". זאת הייתה צפייה פעילה מאוד ומלאת הקשרים (למשל, הביקורת של דן מירון על כתיבתה נקשרה לביקורות שקראנו על עמליה כהנא כרמון, טראומת הילדות והאהבות הנכזבות העלו השוואות וניגודים לדליה רביקוביץ, התעוררו שיחות על הבדידות של מעשה הכתיבה, על ההשכלה הרחבה שהיא חלק בלתי נפרד מעולמם של היוצרים שהכרנו...). לקראת סיום תמר הציגה לנו את עבודת הגמר שלה העוסקת בתפיסת הניכור ביצירות "הזיות של מטייל בודד" ו"התפסן בשדה השיפון". היא סיפרה על תהליך העבודה, ענתה על המון שאלות (איך הגעת לנושא? מה עשית כשלא היה לך כוח לכתוב? איך הגעת דווקא ליצירות האלה?), ובשבוע הבא היא תציג לנו קטעים מתוך העבודה עצמה.
במגמת פילוסופיה:
בכיתה יב' של עליזה אברהם:
השיעור התחיל בהפתעה נעימה: שלוש התלמידות הגיעו מוכנות עם רפרטים על טיילור ואצל שלושתן ניכרה התמודדות. כל אחת מהן הפתיעה לטובה בדרכה. תחושה טובה.
כשהן סיימו כרכתי יחד כמה מהנקודות שעלו אצל שלושתן ואצל כל אחת לחוד. עברתי בקצרה על המהלך הכללי במאמר של טיילור (ברפרטים לא היתה הצגה של כלל המאמר). הצגתי בפניהן את המשפט 'הכל צפוי והרשות נתונה' (משנה אבות ג' ט"ו) ושאלתי האם הוא עשוי היה לחלץ את טיילור מקשייו וביקשתי מהן, בדיון החותם, לשתף איך הטקסט השפיע עליהן. כהכנה למה שיופיע בבגרות, ביקשתי מהן שינסו להשוות בין הספק של טיילור לספק של דיקרט וניהלנו על כך דיון קצר.
אחרי ההפסקה עברנו לרולס. הצגתי רקע על אמנות חברתיות ועל המצב המקורי. עברתי להסבר על מסך הבערות והתנאים הנדרשים ליצירת 'עקרונות צדק'. דנו בדמיון בין רולס לקאנט. הקישור בין רולס לבין הצורך בחוקה בארץ התעורר בנקודות שונות לאורך השיעור. כשהגענו לדרישה של רולס להימנע מדיון ב'מהות הטוב' ומתוך שכך בדרישתו להוציא את הדת מעקרונות הצדק גלשנו לדיון בחוק החמץ ובנישואין אזרחיים. שמחתי על ההזדמנות הזו.
בכיתה יא' של אושי שהם קראוס:
שיעור פורה בכיתה שלנו; אין ספק.
זהו השיעור השני שאנחנו מקדישים לעבודה על פרויקטון ההערכה החלופית מתוך ציון הבגרות.
הבחינה מחזיקה 70% ועוד 15% מהציון יכולים לשמש לדברים מיוחדים; מעוררי חשיבה ויצירתיות.
וזה מה שאנחנו מנסים לעשות.
המשימה: לייצר דגם (מלא כמעט) של משחק קופסה/ קלפים, להוראת פילוסופיה.
התוצרים יפים בעיני: מונופול של לוח משחק, כרטיסיות של דילמות אתיות, ומי שמצליח לענות בצורה יפה, מניח את ה פילוסוף הרלבנטי (כמו בית במונופול) על המשבצת.
היו עוד שלושה דגמים, אבל עיקר מה שחשוב כאן, בעיני, הוא הלימוד. יפה לראות את התלמידים מחפשים בוויקיפדיה , לומדים (בקטנה) על פילוסופים שאליהם לא הגענו. מכניסים אותם למשחק. ועוד ועוד.
בהפסקה קיבלתי המלצה מענבל על הסרט החדש (בסדרת הישראלים) על שפינוזה. זה בדיוק מתכתב עם ההתלבטות שלי על איך ומה ללמד משפינוזה.
החלטתי שנצפה.
היה מרתק, מרגש, עצוב ואופטימי. התלמידים היו מרותקים (בעשר הדקות הראשונות) ואז בהדרגה איבדו סבלנות.....נשארנו אני ועוד שלוש בנות. מ מש בסרט. ממש בתוכו. ובשביל השלוש האלה, היה שווה. נמשיך עם שפינוזה אחרי המאמר של טיילור על אלוהים.
בכיתה י' המשולבת של יעל איזנברג ועומר בן דוד:
התארחו אצלנו במפגש מבקרים מקק"ל, שהגיעו להתרשם מהתכנית, ופתחנו בהאזנה לדבריהם וליחס של הקרן ללימודי הרוח ועידודם. לאחר מכן, תלמידות הקבוצה סיפרו על חוויות מהלימודים בשנה האחרונה. היה כיף וממלא בגאווה להקשיב להן.
ממשיכים הלאה! אנחנו לקראת סיומו של סבב הרפרטים שלנו, בנושא 'מיתוס'. אלכס וסטסיה הציגו ראשונות, וסיפרו לנו על המיתוס של פירמוס ותיסבי, שסיפור אהבתם האסורה היווה השראה לסיפורו הידוע של שייקספיר, 'רומיאו ויוליה'. הסיפור היה יפה והבנות שלטו היטב בפרטיו, וכתרגיל לסיום, שאלו את חברי הקבוצה האחרים בדבר האפשרות 'לאסור אהבה'; המשכנו לפרזנטציה נוספת, של ניקיטה, שהתמקד בדמותו של המשיח ומופעיה בדתות המונותיאסטיות. ניקיטה עסק באופן בו רעיון הגאולה חוזר בשלושת הדתות, כמו גם בגילומו בדמות המשיח. לסיום, שאל על העולם האוטופי שלאחר ביאת המשיח, והאם זהו עולם שאכן היינו רוצים לחיות בו - שאלה שהובילה לדיון מעניין ביחס בין אמונה לבחירה.
מהרפרטים עברנו להקרנת תמונות משפחתיות של התלמידים, שנתבקשו מראש לשלוח, המתארות סצינה משפחתית מלפני כ20 שנים, עוד מלפני שנולדו - הכנה חגיגית לשיבתו הצפויה של אודיסאוס, וגם הזדמנות נהדרת להכיר קצת את הבתים מהם הגיעו חברי הקבוצה! כתרגיל, ביקשנו מכל אחת לנסות ולתאר את התמונה בתיאור אובייקטיבי וענייני ככל הניתן. לאחר מכן, בשלב השני, בקשנו לעשות להפך, ולתאר את התצלום מנקודת מבט אישית-רגשית. התרגילים היוו פתח לקריאה ב'מחשבות על הצילום' של בארת, ולדיון שלנו במושגי הסטודיום והפונקטום. הטקסט היה לא קל להבנה, אך פענחנו ופרשנו ביחד, צעד אחר צעד. הספקנו עוד לכתוב תרגיל אחד אחרון, וביקשנו מכל תלמיד לנסות ולתאר את התצלום תוך התייחסות לפונקטום שהוא מייחס לו.
ממש לסיום, הקשבנו לאלון ורז, בוגרי מגמת פילוסופיה מהמחזור הקודם, שהגיעו לביקור מרגש. בזאת נפרדנו לשלום לאחר יום חגיגי, עמוס אורחים ותכנים. התפזרנו לבתים, רגע לפני שנלווה את אודיסאוס השב, סוף כל סוף, לביתו שלו.
Comments