במגמת הפילוסופיה:
בכיתה י' המשולבת של רותם וגנר ועומר בן דוד:
המשכנו את הדיון שלנו במשתה האפלטוני, שנעשה גם למשתה לכבוד פורים. היו כמה שהחסירו, לרגל החג, אבל מרבית חברי הקבוצה הגיעו בכל זאת, מחופשים בחלקם, שמחים ונכונים להמשיך בקריאה - כולן!
חזרנו וסיכמנו את חמשת הנאומים הפותחים את המשתה, אותם הציגו חברי הקבוצה בחברותות בשיעור הקודם, ומיד לאחר מכן התפצלנו שוב לעבודה בקבוצות. הפעם ביקשנו לקרוא את נאומם של סוקרטס-דיוטימה, ולנסות לחלץ ממנו בכותרות את מבנה הטיעון הסוקרטי אודות טיבו של הארוס.
נתנו לחברותות שעה להתמודד עם הטקסט, ובמהלכה פתחנו בסבב של שיחות אישיות. הספקנו לקיים חמש שיחות, במהלכן הופתענו ושמחנו לגלות, בין היתר, שהקשר בין שתי הדיסציפלינות הנלמדות מרגיש טבעי ומתבקש, לפחות עבור התלמידים איתם שוחחנו. למעשה, עד כדי כך טבעי, שחלקם בכלל לא היו בטוחים איזה מבין הטקסטים בהם עסקנו משויך לאיזו מבין הדיסציפלינות! כששקלנו את הטענה הזו, שחזרה על עצמה, מאוחר יותר בישיבת הצוות - ייחסנו אותה לעיסוק שלנו בתכנים מיתיים וקלאסיים, מחד, שאולי לא ממוינים אצל התלמידות תחת הקטגוריה הספרותית הבית-ספרית, וגם לקריאה הפילוסופית, שהתמקדה עד כה בעיקר באפלטון, הספרותי למדי בלאו הכי. אם מסיבות אלו ואם מאחרות, שמחנו שמיזוג התחומים מרגיש טבעי עבור התלמידות, אולי גם יותר מאשר לנו.
לאחר העבודה הקבוצתית התאספנו שוב וניתחנו את תחילתו של המהלך הסוקרטי: החקירה של סוקרטס את אגתון בשיטת האלנכוס, שאנו כבר מכירים; הופעת דמותה של דיוטימה, וההיפוך יוצא הדופן בתפקידים, כאשר נעשה סוקרטס לנחקר התמים המובל על-ידי מורתו; וטיעונה של דיוטימה בדבר הארוס, שהוא תמיד השתוקקות לחוסר מסוים, ועל כן לעולם אינו מושלם.
החלטנו לסיים את המפגש מעט מוקדם יותר, לטובת כל מי שעשה מאמץ להגיע על אף ש"כבר התחיל החופש", והמשכנו הלאה למשתאות אחרים. נשוב אל דבריה של דיוטימה על הארוס במפגש הבא.
בכיתה יא' של קובי אסולין:
קיימנו אתמול דיון מסכם בנושא הקליל של סיכום תפישתו המטפיזית של קאנט. ערכנו דיון באופן שבו קאנט למעשה מחליף את מושג האובייקטיביות כביטוי להתאמה בין המחשבה לעולם לאופן בו אובייקטיביות היא תוצר של החשיבה האנושית . תוצר כזה מתחייב שכן מבחינה אמפירית לא ניתן להבין את השיפוט שלנו במשפטי מציאות שונים (התנאים הטרנסצנדנטליים) . קיימנו דיון הקטיגוריות השונות שקאנט מביא והאופן בו הן ממצות את כל שיפוטי המציאות שיש לנו בשפה (x הוא y, הוא הוא חלק מ y, יכול להיות x, חייב להיות x וכן הלאה).
לאחר מכן פנינו לדיון במושג האנטינומיה ובעיקר המתח בין שאלת חירות הרצון כתנאי למוסר לבין הסיבתיות ההכרחית (דטרמיניזם) כתנאי לכל מדע ובהמשך לכך האופן בו קאנט מציע פתרון של "שתי מערכות הפעלה" לאופן התפיסה את העולם. למעשה תחת מוסר אנחנו פועלים תחת מערכת הפעלה שמכילה את החירות כ"אפליקציה " מרכזית ואילו במגע מערכת ההפעלה מכילה אפליקציה של "הכרח סיבתי" .
בכיתה יא' של יעל אבוקרט קליין:
תחילה סיפרתי להן, על המחאה שהשתתפתי בה הבוקר, בטקס י"א באדר לזכר גיבורי תל חי וההתיישבות הגלילית. הגענו לטקס כדי להשתתף כמוזמנים אך גם למחות בזמן שידברו בו שרים מטעם מפלגה גזענית המקדמת מהלכים שמאיימים על הדמוקרטיה ובכך מסכנים את קיומה הראוי של מדינת ישראל, והלוא למענה נפלו גיבורים. המחאה הייתה לגיטימית ומתואמת בידידות עם המשטרה. ברגע האחרון הודיעו לציבור שהוא לא יכול להשתתף בטקס, שמהווה מסורת בת 103 שנים עבור תושבי הגליל ובמיוחד משפחות הנופלים מכפר גלעדי. באופן הזוי ומקומם, קיימו טקס ללא הציבור וללא חלק ממשפחות הנופלים. אז מחינו והפגנו למען הדמוקרטיה, אך המחאה תפסה מפנה כי לפתע מצאנו עצמנו מוחים על נישול הציבור מן הטקס המסורתי. בהמשך, כשראינו שמכניסים עולים חדשים לטקס, כנראה כדי למלא את הכיסאות הריקים, פרצנו לטקס בדרכים יצירתיות. ספרתי לתלמידות שמתחתי את הגבולות מול המשטרה, מצד אחד רצינו להפגין נוכחות בלתי מתפשרת, (ואכן הצלחנו, והגענו לכותרות) אך מצד שני השתדלתי לא להיעצר, כדי שאגיע בזמן לשיעור. בנימת הוקרה על המאמצים שלי ושל התלמידות להגיע לשיעור, החלטנו שראוי לקיים את השיעור היקר שרצינו מלכתחילה, וכמו תמיד, מי שלא הגיעו אחריותם להשלים. אז אמנם לקחנו את השיעור באיזי אך התקדמנו בחומר.
המשכנו לענות על עבודת הכיתה על הטקסט מלפני שני שיעורים. הקראנו מהמקראה את האבחנה הפשוטה והקצרה שמיל עושה בין הנאות ממקור גופני המאפיין גם את החיות, להנאות ממקור נפשי. הבהרנו כיצד קובעים לפי מיל, איזו הנאה נחשבת לגדולה יותר מחברתה: נשאל כמה אנשים שהם בעלי כושר הנאה גבוה ויכולת ליהנות משני סוגי הנאה העומדים על הפרק, נבדוק את התשובה של רובם, והיא תקבע את "רף איכות ההנאה". התעכבנו רבות על הנושא הזה עד שיהיה מובן. נתנו דוגמאות למצבים ובחינת הנאות, וגם בדקנו מי מהכיתה יכולות להיות שופטות של הנאות במצבים מסוימים, כי יכולות להיות מומחיות לשני סוגי הנאות שהיו על הפרק.
אני יכולתי להיות שופטת של הכל- איזו גמישות ונהנתנות איכותית! ומאיה של כלום כי תמיד יודעת ליהנות רק מצד אחד בכל דוגמא ומבטלת את השני. נסינו גם להסביר את המשפט של מיל: "טוב להיות אדם בלתי מרוצה מאשר חזיר מרוצה". מיל מבחין בין אושר וסיפוק, אנשים עם רף הנאה נמוך ופשוט יכולים להסתפק עד הסוף בקלות, בעוד אנשים בעלי רף הנאה גבוה ונפשי מודעים לאינסוף הדרך שיש לעשות בכדי להגיע לכיוון של שלמות ועדיין אין לאחוז בה.
בכיתה יב' של יונתן דיין:
נפגשנו אתמול למפגש חזרה בנושא האתיקה הקאנטיאנית. דיברנו על אבני הבניין של הגישה (הרצון הטוב, החובה והחוק), וכיצד הן משתבצות בניסוחים השונים של הצו המוחלט, פגשנו סוגים שונים של ציוויים ובחנו מקרוב את הדוגמאות של קאנט עצמו. בחלק בו מדבר קאנט על הבטחת שווא כחובה בלתי שלמה כלפי הזולת, קראנו קטעים קצרים מתוך פרק יפיפה מתוך 'המצב האנושי' לחנה ארנדט. לקראת סיום דנו בחולשות שונות של השיטה ומסרתי לתלמידים תרגיל מסכם אותו הם יצטרכו להגיש בשבוע הבא.
במגמת הספרות:
בכיתה יא' של הודיה בונן :
המשכנו ולהתמקד בשיפור מיומנויות הכתיבה העיונית. התנסינו במענה על שאלת בגרות בנושא ההתדרדרות הגופנית אל מול תהליך ההתפכחות של איוון איליץ. החלטנו על זמן מסוים שבו כולן עובדות בשקט ומנסות להתמודד לבד, בשלב הזה עם הטקסט מול העיניים.
אחת הבנות בחרה להקריא את התשובה שלה והשאר תרמו והוסיפו. פתרנו את השאלה בפירוט על הלוח. בין לבין שוחחנו כיצד מרחיבים ומפתחים תשובה. כיצד ניתן לומר משפט מכליל באופן שאינו "סוגר" את התשובה, אלא רק מזמין לפירוט ולהדגמה. חשבנו כיצד מתמקדים ועונים בדיוק על מה שנשאלנו, ועדיין לכלול את כל מה שיש לנו לומר על היצירה.
היה תרגול כתיבה משמעותי ורציני, התחלה של תהליך שנתמקד בו בהמשך השנה.
במחצית השנייה של השיעור נגענו מעט באקזיסטנציאליזם ובהשקפתו של ז'אן פול סארטר, קשרנו אותה הן לנובלה והן לדיון שעלה בכיתה ועורר תגובות רבות – "מה להיות". ההשקפה שאדם הוא סך כל מעשיו ולא סך מה שהיה יכול להיות עוררה התנגדות, וגם הבנה שמדובר בתפיסה מעוררת חרדה.
בין לבין, הבנות הציפו את הרגשתן לגבי נחיתות מדעי הרוח בעיני החברה ואת ההסללה בתיכון למגמות ריאליות, ונוצרה הזדמנות לדבר על המטרה של בית החינוך ושל דרך רוח.
Comments