מכללת אורנים 09.03.2025

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים.

בכיתה י' של יעל אבוקרט והודיה בונן

נפגשנו למשתה כיתתי. תכננו מראש להגיע מחופשות ומחופשים לדמויות מיוון העתיקה, מתחום המיתולוגיה או הפילוסופיה, אם בלבוש מלא ואם בסמליות, התארגנו מראש על כיבוד, והתבקשנו להביא טקסט בנושא אהבה אותו נחלוק עם כולןם. חלק מהתלמידות התחפשו, במנעד שמתחיל בתחפושת מלאה של ארטמיס, ממשיך ב"פוסדון- הבת" ועד לתחפושת של לבוש רגיל כשעל החולצה מוצמד ניר עם משפט פיתגורס. בשיעור הראשון לאחר שהתכבדנו הקראנו יחד חלקים מהמשתה של אפלטון.

פגשנו קצת מהאווירה באתונה, מההרגלים של סוקרטס להיעלם בשביל לעצור ולחשוב, ראינו שאפלטון מלבד התיאוריות הגדולות משתף וכותב סיפור ובו ענייני יום יום כמו אדם שלא הוזמן למסיבה ולא נעים לו להגיע ללא הזמנה, או כמו מישהו שלא מפסיק לשהק ומוותר על התור שלו. לאחר מכן טעמנו מעט מהתיאורים הראשונים של ארוס ודילגנו למיתוס על בני האדם הקדמונים שהיו יצורים כדוריים כפולי גפיים ופנים, שניסו למרוד באלים, ונענשו על ידי זאוס שחצה אותם לשניים, מה שמסביר את ההתאהבות והנטיות המיניות השונות של אנשים. בהפסקה היום גם ריקודים נוסח יוון המודרנית. בשיעור השני, עשינו סבב והקראנו את הטקסטים שהתלמידים הביאו מהבית. קיבלנו טקסטים מגוונים, החל מנתן יונתן ורחל שפירא, ועד לציטוטים מספרי נוער באנגלית שאנחנו לא מזהות. נפרדנו לחופשה.

בכיתה יא' של נגה וייס ויונתן דיין

המפגש אתמול היה בסימן פרויד והפסיכואנליזה. נענינו בשמחה להזמנה מצד כיתת יב' לצפייה בסרט 'פרויד. אאוטסיידר' של יאיר קידר. מכיוון שהאיש והנושא חדשים כמעט לחלוטין עבור התלמידים שלנו, פתחנו את השיעור בהקדמה שהכילה שני מרכיבים: תיאור העולם התרבותי/רוחני באירופה של מפנה המאות כאקלים שסבב את פרויד עם הפיכתו לפרויד, לצד תיאור מבנה הנפש וחלקי האישיות על פי הגישה הפרוידיאנית. דיברנו על המאה ה-19 כמאה ארצית, כזו שהכילה יסודות של חירות שנבעו בין היתר מהיחלשות הכנסייה, ו'הצטיינה' בהתרחקות מעולמות הרוח והאלוהות, ומתוך כך גם משקל האחריות על כתפי היחיד לכינון משמעות בחייו, לצד הוואקום התרבותי העצום, שניטשה היה בין מבשריו. בדיבור על מפנה המאות התמקדנו בתמונה הקוטבית של ההבטחה הגדולה שהציע הכרך האירופי, עם פלאי ה'טכניקה' כפי שקרא לה צווייג, השלום היחסי והאפשרות לראות סדר לאומי חדש מכונן ביבשת, ולצדה - ההתרסקות אל מלחמת העולם הראשונה, שבאחריתה - נסיקתו של המחקר הנפש, המפגש עם הטראומה והאפשרות לריפוי באמצעות... שיחה.

משם המשכנו לצפייה בסרט, שעל סמך הדיון שקיימנו בסופו, בהחלט עורר בהם עניין.

הדיון היה יפה, קשוב. קדמה לו משימת כתיבה קצרה, במהלכה ביקשנו מהם לחוות דעה על הסרט, תוך שימוש באפשרויות פתיחה שהצגנו להם. התרגילים נשלחו אלינו ונשתדל להגיב אליהם במסגרת המאמץ ליצור לאט לאט סטנדרט כתיבה מתקבל על הדעת. בנוגע לכתיבה.. במהלך ישיבת הצוות העלינו את העניין לדיון. חושבים כיצד לגשת לנושא הכתיבה, ולאן אנחנו שואפים להגיע, ואיך לתרגם את זה למשימות כתיבה שישתלבו גם בהרכב הציון לבגרות.

בכיתה יב' של רותם וגנר ועומר בן דוד

התלמידות הגיעו מחופשות ועליזות בהרכב מצומצם מאד. המשכנו לקרוא בפרוש החלומות של פרויד – חזרנו אל הדיון של פרויד באדיפוס המלך, והרחבנו את הדיון על הקשר שהוא טווה בין מיתוס ואגדה לחלום, שעל בסיסו הוא מזהה בין סיפור אדיפוס לבין תהליכים נפשיים בילדות המוקדמת.  הבהרנו את התפיסה של פרויד אודות המיניות הילדית, והדרמה המשפחתית שהיא מחוללת בנפש הילד. קראנו את פרשנותו להמלט וראינו איך הוא משתמש בתסביך אדיפוס שאותו שאל מהמחזה הקדום בכדי לפרש באמצעותו יצירה שנכתבה כאלף שנה לאחר מכן. כלומר, טעמנו משהו מהאופן שבו הפסיכואנליזה משתמשת בספרות כדי לנסח את מבנה הנפש ובה בעת מחילה את מושגיה על יצירה ספרותית ולמעשה יוצרת קשר הדוק בין פירוש הנפש לפירוש של טקסט ספרותי. 

בחמש ורבע הצטרף אלינו מחזור יא וצפינו יחד בסרט פרויד – האאוטסיידר – של יאיר קידר.

לאחר הסרט וההפסקה התכנסנו שוב ושוחחנו על הסרט – הדעות עליו היו חלוקות מאד, מאלו שחשבו שהוא משעמם ועד אלה שנהנו ולמדו. עומר ואני חשבנו שהוא סרט טוב והעלנו כל מיני שאלות על המבנה וארגון החומרים, על האמצעים של סרט דוקומנטרי ועוד.

לסיום קראנו את השיר יונתן מאת יונה וולך. אורי ונטע מיד קפצו וזיהו את האזכורים ליונתן הקטן מצד אחד וליונתן בן שאול מצד שני. הזכרתי את סיפור יונתן ויערת הדבש בספר שמואל א', שמשום מה הם לא הכירו. שאלנו מה עושים האזכורים האלו בשיר ואורי תאר את הניגוד בין יונתן הקטן ליונתן בשיר, שיוצר אפקט חזק שמלווה את השיר כולו. לתפקיד של יונתן בן שאול עוד נדרשת מחשבה.

ניסינו להבין מה מתחולל בשיר, מה זה גלדיולה, מי הדובר, ואיך יכול להיות שהוא מוסר את השיר לאחר שערפו את ראשו, למה הוא נעטף בניר מרשרש, ומהו הכזה שבו מתסיים השיר.

ראינו שזה שיר דמוי חלום ושהוא מעורר מין מועקה שנובעת מהפער בין מה שמזוהה בדרך כלל עם עולם של ילדים לבין האכזריות המשונה שמתרחשת בו.

ופתאום נגמר הזמן. נשלים בפעם הבאה.