בראשון, קיימנו דיון בנושא של ההפיכה המשטרית שאנו חווים. אורח הכבוד היה ערן שנדר, פרקליט המדינה לשעבר. התחלתי את המפגש בהרצאה שניסתה לתת פרספקטיבה לדיון תחת שתי נקודות מבט. האחת, חשוב למסגר את האירוע שאנו חווים לא האירוע משפטי, גם לא כוויכוח על דמוקרטיה. באופן עמוק זהו ויכוח על שאלת הכוח. מה שאנו חווים הוא ניסיון להעביר את כל הכוח הפוליטי ממוקדי כוח אחרים כולל המשפטי, התקשורתי והציבורי אל מוקד כוח אחד שיגולם ברשות המבצעת. כך קורה שהפרויקט הדמוקרטי המרכזי שלא להפקיד את הכוח בשום מוקד הולך לאיבוד. המוקד השני של מה שהצעתי הוא לחשוב על דמוקרטיה ייצוגית ובתי משפט הניסיון לאזן בין הרצון האנושי כמוטיבציה פוליטית של כולנו לבין הצורך לאזן תחת כוח התבונה. מבחינה זו הרשות השופטת, ובעיקר בגץ, אמורים לאזן כל פופוליזם אפשרי ובכלל זה זכויות אדם. מחיקת בגץ בפועל היא אפשרות למחיקת קו ההגנה של זכויות אדם.
לאחרי התייצב ערן למשימה. ערן התחיל גם הוא בשאלת הכוח כאפשרות בטוחה לשחיתות ולכן רק ביזור של הכוח ופיקוח שלו יכול לבלום זאת. בהמשך ערן פירט מבחינה משפטית את ארבעת השינויים המרכזיים : העברת השליטה על מינוי שופטים לוועדה שנשלטת פוליטית מה שעדוי לגרום ליצירת מערכת משפטית של אומרי הן, חנפנים פוליטיים, משרתי מפלגה. השינוי השני הוא ביטול מוסד הייעוץ המשפטי, שכן יועצים ימונו ע"י השר ודעתם המשפטית גם כך לא מחייבת. השינוי השלישי הוא ביטול האפשרות של בגץ בדרכים שונות לפסול חוקים. השינוי הרביעי הוא ביטול עילת הסבירות, משמע ביטול יכולת בגץ לפרש את החוק ולקבוע שמטעמי סבירות קיצונית לא ניתן לאשר החלטה מסוימת של הרשות המבצעת. כל אחד משיוניים אלו הוא בעייתי כשלעצמו אבל ביחד הם מהווים שינוי משטרי, למעשה הם גוררים ביטול של הכרזת העצמאות, שוברים כל אפשרות לסולידריות אזרחית ובפועל הופכים את ישראל ללא דמוקרטיה ואולי דיקטטורה.
לאחר מכן התפנינו לשאלות מהתלמידים שהציפו אותנו. מה שבלט בשאלות הוא הצמא לידע מחד, והעדר הידע המוחלט לגבי מה שמתרחש. הייתה תחושה שתלמידים מתחילים להפנים את המתרחש, השיח הפך עבורם פסימי, הרבה שאלות איך אפשר למנוע ללא תשובה טובה שלנו. יצאנו ממד אחד מעודדים מזה שהצלחנו לייצר שיח אבל גם קצת עצובים, בשבילנו ובשבילם, שאין לנו באמת תשובות טובות
Comments