שבוע שמיני בבית החינוך שלנו בתל חי.
במגמת הספרות
בכיתה יא' ד"ר מירב מידן:
המשכנו לקרא עד הסוף של האף לגוגול. דברנו על ההבדל בין המספר לבין הסופר, היות שאצל גוגול ישנה פנייה לסופר ניתן לעשות הבחנה.
דיברנו על סוף הסיפור ובחברותות כל קבוצה ענתה על שאלה. הם למדו היטב בקבוצות אבל התקשו להציג מול הקבוצה.
בחלק השני עברנו לשיר שמחת כתיבה של שימבורסקה.
הם זכרו מצויין את השיעור מתחילת שנה שעברה על ארס פואטיקה (ביאליק ורחל) ומאד אהבו את השיר הזה. לבקשתם קראנו שורה שורה, למרות שכבר נגמר הזמן.
בכיתה י' המשולבת של סיון קיפניס ואלעד נבו:
ישר עם תחילת המפגש צללנו חזרה אל האתיקה של אריסטו, והפעם עסקנו בנושא של תורת המידות. התבוננו בציור של אנאבל קאראצ'י משנת 1596 שמצטרף ליצירות אחרות שמציגות את הבחירה ב'אָרֶטֶה' – המידה הטובה. שאלנו את התלמידים מי היא המידה הטובה בציור ומיהי המידה הרעה והתלמידים הופתעו לגלות שזו לא תשובה כל כך ברורה.
משם המשכנו לדברי אריסטו – סגולה האופי הטובה נקנית מתוך הרגל, ולכן היא קרויה על שמו של זה – אתוס, אתיקה. משם המשכנו לדבר על האיזון שאריסטו מציע לקיים בין המידות הטובות למידות הרעות, דרך האמצע. עיינו בטבלת המידות והתלמידים הביעו עניין, שאלו שאלות וקיימו דיון מעניין. עלו שאלות כיצד מיישמים את השיטה הזו בחיים והאם ההליכה בדרך זו מסתיימת מתישהו או שהיא דרך שמלווה את ההולך בה כל החיים, ובתוך כך חזרנו לדיונים על אושר ותכלית. סיכמנו את דברי אריסטו במשפט – " הסגולה הטובה היא, אפוא, תכונת אופי שטיבה לבחור, והשרויה באותו אמצע שאמצעי הוא ביחס אלינו, והמוגדר לפי שיקול של הגיון, וכדרך שיגדירנו אדם נבון".
בחלק השני של השיעור תיכננו שנתחבר ללימוד המידות הטובות דרך שיר של יהודה עמיחי, אך החלטנו שנכון יותר לתת לתלמידים תרגיל כתיבה. ביקשנו מהם שיחשבו על סיטואציה מהחיים, אמיתית או בדויה, שיכתבו כיצד יתנהלו בה, שיציגו את הטענות של אריסטו שלמדנו וכיצד ניתן ליישם אותן על המקרה בו בחרו. התלמידים עבדו יפה וכתבו דברים מעניינם ותרגלו יפה כיצד מנסחים טענות. כתחילת הכנה למטלת מחצית, הגישו את הטקסטים לסיון שתבדוק אותם בבית.
במגמת הפילוסופיה
את המפגש בחמישי קיימנו שתי כיתות הפילוסופיה של יא' ויב' במוזיאון האדם הקדמון במעיין ברוך.
התלמידות והתלמידים הגיעו מלאי סקרנות ועם שאלות רבות על המוזיאון ומוצגיו.
יעל פתחה בהסבר על מורשתו המרשימה של אמנון אסף, מייסד המוזיאון ומי שאסף את מרבית הפריטים וניהל את המוזיאון עד שהחליפה אותו יעל אבוקרט.
לאחר מכן יעל הדריכה אותנו בתערוכה. את ההסברים על התקופות השונות בפרהיסטוריה ליוו שאלות פילוסופיות מגוונות. למשל, בשיח על מינים קדומים של פרימטים (קופי אדם) ליוותה השאלה מה מבחין את האדם משאר המינים ואיך נדע שמצאנו גולגולת של אדם ולא של חיה אחרת. חיברנו את התשובות האפשריות השונות לפילוסופיה שדנו בשאלות דומות.
היה מפגש נהדר ומלא רוח.
Comentários