1.
9/12/2015 – זו היתה הפעם הראשונה שבה התחיל להתגלגל הרעיון של הקמת בית חינוך נוסף של 'דרך רוח' בגליל העליון.
מאז ועד היום חלפו להם כמעט 7 שנים והנה הגענו, בשעה טובה ומוצלחת, לסיומה של שנת הלימודים השלישית בבית החינוך ולמעמד הסיום הכל כך מיוחד של מחזור א' של התוכנית. 27 בוגרים טריים במגמות הספרות והפילוסופיה זכו לקבל בחמישי את תעודת הבוגר/ת.
שיתוף פעולה יוצא דופן שנרקם בין המכללה האקדמית תל חי, בהובלה של פרופ' אמיר גולדשטיין, מנהלי בתי הספר באזור, מנהלת מח' החינוך במועצה האזורית הגליל העליון ענת לוי וכמובן אנשי מגבית קנדה הנפלאים, שבניגוד למגמה הרווחת בחיבור שבין עולם הפילנתרופיה ליזמויות חינוכיות, הכירו בחשיבות הרבה של עולם מדעי הרוח לגיבוש דרכי החשיבה, הרחבת ההשכלה הכללית ופיתוח מיומנויות הקריאה והכתיבה של התלמידים והעניקו תמיכה נדיבה ורוח גבית לתוכנית.
כאמור נפרדנו מהבוגרים בחמישי האחרון וזה מה שהתרחש שם :
הפעם, לרגל אירועי יום הסטודנט במכללה ארח אותנו תיכון דנציגר שרבים מבוגרי מחזור א' שלנו נמנים גם על בוגריו. קיימנו מעמד סיום בו חילקנו לראשונה את תעודות הבוגר/ת לתלמידים היה מרגש לשמוע את הברכות ודברי הפרידה של התלמידים ששיקפו נאמנה את התהליך שעברו אצלנו הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. כמו כן, ניכר היה שהמעמד משמעותי מאוד ובעל ערך עבור כל התלמידים של בית החינוך.
והנה גם דברם של ד"ר טליה לוי וד"ר אדם ויילר גור אריה, צוות המורים של מחזור א' שליווה את התלמידים במשך שלוש השנים האחרונות.
טליה לוי - את החלק הראשון הקדשנו לפרידה כיתתית, פרידה מקבוצה נפלאה ותוססת שאין בה רגע דל. חילקתי צידה לדרך, חוברת של טקסטים אהובים עלי שלא הספקנו לקרא בשנים שלנו יחד. קראנו קצת בסבב, כמיטב המסורת. היו חיבוקים, מילות טובות, צחוק ודמעות.
שלוש שנים משותפות מאחורינו, ובחמישי האחרון הגיע זמן הפרידה. עבורי זו פרידה מקבוצה אהובה תוססת שהיא אי של חיבורים מיוחדים, סקרנות ואכפתיות. במהלך התקופה המשותפת שלנו צברנו ידע, דנו במהלכים של פרשנות וניסינו לשכלל את כישורי הכתיבה. למדנו על דקות של מבע, על אירוניה, אנושיות, נדיבות, ניכור, ניצול, כאב, וגם פיתחנו טעם הספרותי. אבל מה שבמיוחד מילא אותי בשמחה במפגש הסיום היה לראות את הידידויות שנוצרו בין תלמידות ממקומות שונים ואת האחווה והרגישות שהתפתחה בקבוצה.
במסגרת הכיתתית שלנו חילקתי כצידה לדרך חוברת עם טקסטים אהובים עלי שלא הספקנו לקרא בשנים שלנו יחד. קראנו קצת בסבב, כמיטב המסורת. אחר-כך נפרדנו בטקס חגיגי של בית החינוך מכל תלמידי מחזור א' הנפלאים והאנרגטיים שיש להם מניות בהתבססות של 'דרך רוח' במכללת תל חי. חיבוקים, צחוק, דמעות והתרגשות רבה. יוצאים לדרך חדשה.
אדם ויילר גור אריה – בפרידה שערכתי עם תלמידי הכיתה שלי ערכתי איתם שיחה מלב אל לב בין השאר, על הדילמות שהתמודדתי איתן במהלך התקופה שהיינו יחד. על ההכלה של הקבוצה. על ההתעקשות שלי לטפח בהם את אהבת החכמה גם במקרים של בעיות משמעת והתנהגות עקביות לאורך התקופה. על החשיבות הרבה של מפגש בין קבוצות שונות באצבע הגליל שהפרויקט של דרך רוח מאפשר. ועל הצידה לדרך איתה הם עוזבים את בית החינוך ויוצאים לעולם. אתגעגע מאוד.
コメント