שבוע תשיעי בבית החינוך שלנו בתל חי. שמחה גדולה לחזור לשגרה אחרי חופשת החנוכה :
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
נפגשנו בספריית המכללה לעבודה עצמית על משימת המחצית, כתיבת חיבור עיוני שעוסק בהיבט כלשהו של התבגרות ודן בו מזווית אישית. תהליך העבודה החל לפני מספר שבועות כשכל תלמידה בחרה ציטוטים מתוך טקסטים אהובים ומתוך מחברת הכתיבה האישית, העתיקה כל קטע לכרטיסיה נפרדת והגיבה אליו במילותיה. אחרי שמפגש שעבר קיבלנו השראה לכתיבה מסאית מתוך "חדר משלך" לוירג'יניה וולף, אמש התיישבנו לפתח כל אחת את המחשבה/ההרהור הפרטיים שלה.
כל תלמידה הקלידה את החומרים שבשש הכרטיסיות שלה למסמך וורד וכתבה להם קטעי קישור. לכרטיסיות נכנסו הרבה התרשמויות חושיות מתוך תרגילים בהם כתבנו, למשל, מתוך נקודת ראות ילדית, מבעד לחלון בתקופת הבידוד או מתוך התבוננות והאזנה לצלילים בטבע. התקבלו הרבה קולות, מקצבים והתרשמויות. אחרי שהשגנו את החומרים החיים האלה, עוברות לשלב הבא בו כל אחת תפתח את השאלה שבחרה ותעמיק בה.
בכיתה יא' של אילה ליבנה/ליאור לם:
את השיעור הראשון אמש התחלנו בחזרה על השיר "גנרל הטנק שלך" של ברטולד ברכט. סיפרתי קצת על סיפור חייו של ברכט והמשכנו לשמוע הלחנה של יהונתן גפן לשיר. חלק מהבנות אמרו שזה לחן לא קשור וחלקן אהבו שהוא נשמע קצת כמו שיר ילדים למרות שהתוכן רחוק מלהתאים להם. שוחחנו קצת על משמעות השיר. שאלתי אותן מה ההבדל בין האדם למכונות והאם אדם יכול להיהפך למכונה? התנהל דיון מעניין על המחשבות של הבנות על היותנו מכונה.
התחלנו מלדבר על הצבא ועל שטיפת המוח שאפשרית שם ולאט לאט עברנו למקומות שיותר מוכרים לבנות, כמו בית הספר, זוגיות, מסלול החיים ועוד. כששאלתי אותן למי פונה השיר התפתח דיון מעניין האם רק לגנרל או גם לכל אדם? ומה ההבדל בין הגנרל לאדם? הרי שניהם בני אנוש.
לאחר מכן ביקשתי מהן להסתכל על השיר מבחינה צורנית ולסמן דברים דומים ושונים. הבנות שיתפו וכך ראינו את החזרתיות בשיר, את המבנה הקבוע והמכני שמזכיר מכונה ואת האופן שבו ברכט מעביר לנו את המסר.
לסיום עברנו על סיכום קצר להשלים את החסר.
לאחר ההפסקה התחלנו את הנובלה "הגלגול". כתבתי על הלוח את השורה הראשונה ושאלתי אותן מה הן חושבות על הפתיחה? על מה לדעתן הסיפור יהיה? ומה זה עושה להן? לקח לכולן רגע להבין שגרגור סמסה אכן נהפך לשרץ, כן כן לג'וק גדול.
חלקן נגעלו וחלקן אמרו שהוא חולם למרות שכתוב במפורש שגרגור התעורר. אחת מהתלמידות כבר עשתה את החיבור לאף ואמרה שזה מזכיר לה את האבסורדיות.
התחלנו בקריאה והסבנו את תשומת ליבנו לשגרת היום יום של גרגור, לכך שהוא מבין שהוא השתנה אבל בו בזמן גם מתכחש לכך, וכמו כן התחלנו לסדר את היחסים במשפחה. אחת התלמידות שמה לב שכל פעם מישהו דופק לו על קיר אחר, חוויה קלסטרופובית. כמו כן היא אמרה שזה נראה לה כמו מין מחזה מעוות שכולם מסביבו פולשים לו לפרטיות.
לאחר קריאה של כעשרה עמודים ביקשתי מהבנות לסמן את שלושה משפטי מפתח שלדעתן חשובים בעלילה עד כה.
היה מעניין לראות מה תפס כל אחד מהן. הבנות סיכמו שהיצירה מעניינת ושהן מחכות להמשך.
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן:
השבוע למדנו שירים של ארז ביטון. "שיר קניה בדיזנגוף" פתח לנו את הדיון על מעבר בין פריפריה למרכז, בין הפרברים לדיזנגוף. הבאנו גם הרבה דימויים ותחושות מעולם החוויות שלנו. "שיר זוהרה אלפסיה" נלמד בחברותות.
חילקנו את השיר לתמונה לפני ואחרי, דיברנו על טיבה של הגירה על תחושה של מ" איגרא רמא לבירא עמיקתא". ונשארנו לבסוף עם מילותיו החומלות של הדובר בשיר.
לקראת סיום עשינו סבב שכל אחד דיבר על מקום הוא הרגיש תרבות אחרת (החוויות היו ברובן של סקרנות ועניין ולאו דווקא בדידות וניכור).
אחרי ההפסקה הצגתי את הביוגרפיה של ביטון. למדנו את השיר "תקציר שיחה". השיר של סמי שלום שטרית "שלא תבינו מילה" עורר את הקבוצה. מה זה ? האם זה שיר? הוא בא להרגיז ?. דיברנו על המשתנה של דושאן ומה תפקידה של אומנות.
לסיום כתבנו מילים שאיננו משתמשים בהן (באופן אישי). היה בנק מילים מרתק ומצחיק. כתבנו מהם משפטים שאיננו אומרים. סיימנו בחיוך.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
בחלק הראשון של המפגש, שלשמחתי הרבה התקיים יחד עם הקבוצה של יעל אשד-סילבר, המשכנו לדון בנושא של זכויות להט"ב. העמקנו בשאלה, שד"ר טליה לוי העלתה במליאה, האם אמונה בדת היהודית ובהלכה מחייבת בהכרח עמדה אנטי-הומוסקסואלית, מחייבת בהכרח יחס מבזה כלפי הומוסקסואלים. בהקשר הזה ראינו את הסרטון "אני הומו, ואבא שלי חובש הכיפה גאה בי". התייחסנו גם לשאלה שירדן (מהקבוצה של יעל אשד-סילבר) העלתה במליאה לגבי המקום של הומוסקסואליות במדינה יהודית ודמוקרטית. בהקשר הזה גם ניסינו להסביר ולהבין שהמורכבות של החיים מחייבת אותנו הרבה פעמים להתמודד עם אמונות סותרות ומגמות סותרות שקיימות בהשקפות העולם כל אחד ואחת מאיתנו. בחלק השני של המפגש התחלנו את הדיון בסוגיה של מוסר ומלחמה. הצגנו והסברנו את הגישה שלפיה אין דבר כזה מלחמה צודקת או מוסרית ושכל מלחמה היא מעשה רצח הדדי שמהווה שבירה טוטאלית של המוסר (גישה פציפיסטית). לאחר מכן הצגנו והסברנו את הגישה שלפיה המלחמה כן צריכה להיכנס לתחום המוסר בשני היבטים: צדק\מוסר המלחמה וצדק\מוסר במלחמה. הטקסט שמלווה את הדיון שלנו הוא ספרו של מייקל וולצר "מלחמות צודקות ולא-צודקות."
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
המפגש התחיל בשיח בקבוצות קטנות על שתי השאלות: מהו אושר בעיני? ומה גורם לי לאושר? לאחר מכן הצטרפנו לכיתת יב' פילוסופיה, איתם סיכמנו והרחבנו מעט את תכני ההרצאה מהמליאה על התיאוריה של ה.ל.א הארט מתוך הספר חוק, חירות ומוסר על ההצדקות מדוע אין לחוקק חוקים נגד הומואים.
ההרחבה של התכנים עסקה בשאלות של דת והלכה ובחיים עם ערכים מתנגשים ומתח מובנה לחיי כל אדם.
בשיעור השני עסקנו בתורת המוסר של אריסטו. שאלנו מהו הטוב לפיו? מה מבחין בין בני האדם לחיות? ומהו האושר?
תוך כדי שיח על התיאוריה של אריסטו התלמידות והתלמידים קשרו בין השאלות אותן שאל לבין תשובות של פילוסופים אחרים ותכנים אחרים אותם למדנו בשנה שעברה.
התעכבנו על המאפיינים שאריסטו מציב לטוב העליון הייחודי לבני האדם ובחנו יחד כמה אפשרויות תיאורטיות למהו הטוב העליון ומדוע אריסטו יטען כי הן "לא טובות". לבסוף דיברנו על האושר לפי אריסטו ועל חיי העיון, בניגוד ללמידה לשם השגת מטרה אחרת.
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
שמחתי לחזור לראות את התלמידים אחרי החופשה. איזה כיתה נהדרת ואני חשה בת מזל שאני אוהבת אותם וחשה חום בלב כשאני נמצאת אתם, זה בונוס שהקוסמוס פרגן לי ואני מוקירה. התחלנו את השיעור במשחק "איזה קטע" כל אחד אומר משהו שהוא יודע טוב ועדיין יש לו מה ללמוד לגביו, ומשהו שהוא לא יודע טוב והוא רוצה ללמוד. אחר כך מישהי אחרת אומרת "איזה קטע, גם אני טובה ב... אבל לא יודעת את ...." היה נחמד וקצת התפזרנו תוך כדי ואז התחלנו את השיעור.
סיכמנו את נושא אפולוגיה עד הלום, ודנו שוב בחשיבות של הצניעות שבאי הידיעה לצד נקיטת עמדה ופעולה בעולם, בניגוד לסקפטיציזם קיצוני שכופר באמת כעקרון ונמנע מפעולה, רק בגלל האפשרות העקרונית שהיא לא משרתת את האמת.
ואז עלה נושא החיסונים והתו הירוק והיה על כך דיון. לקראת ההפסקה נתתי להם תרגיל קריאה והבנה של עמודים בטקסט של אפולוגיה שעדיין לא קראו, והם התבקשו לחלץ ממנו את טענות ההגנה של סוקרטס על עצמו וגם לנסח טיעון לוגי שמעלה כנגד האשמתו באתאיזם.
הם התחלקו לזוגות/שלשות ועשו את התרגיל אחרי ההפסקה כשתוך כדי הוצאתי אותם לשיחות אישיות. על התשובות נדון בשיעור הבא יחד. ממעט השיחות האישיות שהספקתי לערוך עלתה שביעות רצון ותחושת נוחות מהאווירה בכיתה, משיטות הלימוד. נקודה לשיפור שעלתה אצל חלקם היא למקד את הדיונים בכיתה שלא יתקיימו כנושא בחלל שאחר כך כל אחד רוצה להגיב עליו. לוקחת ואנסה ליישם שיטות דיון חדשות ואחרות.
Comments