שבוע 18 בבית החינוך שלנו בתל חי. כמה טוב להיות בקמפוס 😊 :
במגמת הספרות
בכיתה יב' של ד"ר טליה לוי:
הנגיף שהגיע לביקור במשפחתי גרם להעברת המפגש שלנו לזום אבל לא הפיל את רוחנו. בסבב ה'מה נשמע' הנושא המרכזי שעלה הוא הבגרות באזרחות. מסתבר שהציון הסופי במקצוע כולל הגשה של עבודה שעוסקת בסוגיה אזרחית כלשהי.
העבודה נעשית בקבוצות, ובחלק מהמקומות לא התלמידים הם אלה שבוחרים את הרכבן. יוצא שישנם 'טרמפיסטים' שלא עושים הרבה אבל בזכות הציוות ההטרוגני יצליחו להגיש את העבודה, דבר שמתסכל את התלמידות שמרגישות ועובדות בשביל אחרים. בהמשך לשיחה על מקצוע האזרחות, אחת הבנות שיתפה בסרטון על עקרון הגבלת השלטון של יובל מנדלסון בדמותו כ'יובל המנוול'. מצחיק, מתריס, לא מאד חינוכי, ולפי העדויות מהשטח גם מלמד.
בהמשך חזרנו לרומן ההתבגרות "חופן של כוכבים". דיברנו על היומן הבדיוני כסוגה ספרותית. מה מכתיבה הצורה של היומן, למשל ההיעדר (המדומה) של הנמען, התיעוד הכרונולוגי? האם האהדה כלפי הגיבור נובעת גם מהתחושה שאנחנו קוראים חוויה שהיא כביכול אותנטית ונטולת פילטרים? בהקשר הזה הזכרנו את הפן האוטוביוגרפי של הספר: הסופר גם הוא בן של אופה, נוצרי, גדל בפאתי דמשק בתנאי עוני.
עסקנו גם בפן התיעודי-היסטורי הכרוך ביומן. תיאור חיי היומיום בפרברי העוני של דמשק בשנות החמישים של המאה הקודמת על קשיי הקיום, ניצל הילדים, בריונות המשטרה, פעילות אנשי השירות החשאי, התיירים החטטנים, הפולחן דתי על חשבון חיי האזרחים ("המסגדים עשויים משיש, ואילו הבקתות שלנו מתפוררות והטיט נופל על ראשנו").
בהקשר לחניכה והתבגרות, שמנו לב שבשונה מגיבורים אחרים שהכרנו, הדמות של הנער נטול השם כאן איננה שולית ומינורית. הוא נער מוכשר, מצליחן, מוקף בחברים ובקהילה, אהוד ואהוב. אחרי שסלחנו לו, כל תלמידה שיתפה בקטע שמצא חן בעיניה מתוך הספר. כמעט בכל הקטעים כיכב הדוד סלים, הזקן החכם שלא יודע קרוא וכתוב אבל מפליא לספר סיפורים.
בזמן שנותר הכרתי לבנות שבמסלול לבגרות את מבנה הבחינה והתחלנו לענות יחד על שאלה בנושא התבגרות.
בכיתה יא' של אילה ליבנה/ליאור לם:
מאורע נדיר בזמן-חלל: כל התלמידות נכחו גופן ובשרן כל השיעור!
התחלנו עם הסבב שלנו: חלון חצי פתוח, סנוור מהשמש, נוף של ערפל ושל הר ירוק, מסחטת תפוזים...
מיד לאחר מכן ביקשתי מהן שיקשיבו טוב למה שהקראתי - סונטה של פטררקה - ושאלתי מה הן מרגישות, אפילו בלי להבין את הכל. הן השיבו: משהו רומנטי, נשגב, נעלה, דרמטי ומיד מישהי הבינה את הרעיון והוסיפה - הכי שונה מהסונטה של שבוע שעבר. זה בדיוק היה הרעיון. מה היה שונה? ההשוואה בין שתי הסונטה חידדה את ההבנה למה ששייקספיר עולל בסונטה שלו וסופסוף איפשרה להן לראות את היופי והתעוזה שבכתיבה שלו. קראנו מספר תרגומים שונים, ובעיקר התעכבנו על זה של אריה זקס (מצורף למעלה). דיברנו על כמה חירות יכול לקחת המתרגם עד שמה שהוא יכתוב כבר לא יחשב תרגום אלא שיר חדש. אחרי שראינו מה המתרגמים השונים אפשרו לעצמם השתעשענו גם אנחנו בגלגול של סונטה, הנה מבחר ציטוטים: "גברים קולם הוא בס אך שלך הוא קול ברווז", "אם כל הגברים אמיצים אז שלי בוכה בפנים" "גברים ראשם בעננים אך שלך מגיע לי לפס התחתונים" ועוד...
לאחר מכן קראנו שאלת בגרות על סונטה 130 וענינו עליה בעל פה.
כשחזרנו מההפסקה התחלנו לקרוא את מהומה רבה על לא דבר, ביקשתי מהתלמידות שישימו לב למניעים של כל דמות - למה היא פועלת באופן מסוים. השאלה הזו עזרה להבדיל בין הדמויות השונות ולאפיין אותן בצורה ייחודית.
בסוף השיעור עשינו תרגיל כתיבה קצר - כל אחת כתבה תיאור של דמות ומה מניע אותה, העבירה את זה ימינה, ושכנתה היתה צריכה להמשיך לספר עליה מתוך המידע שיש לה.
בכיתה י' של ד"ר מירב מידן:
נוצרה אוירה חברתית נעימה של הנאה וכיף עם רצינות לימודית ועל כך שמחתי. המשכנו ללמוד את 'שונא הניסים' של שולמית הראבן (השלב הבא שיסיימו לבד ויכתבו עבודה) והשוונו לתנ"ך לתיאור מי מריבה.
לאחר ההפסקה תלמידה הכינה קהות מצחיק עם משפטים שנאמרו לאורך התקופה. סיימנו בתרגיל כתיבה עם מילים טובות/ רעות.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
בחלק הראשון צפינו בסרטון שבו עידן מאראש - אדם עם מוגבלות - מתייחס להתעללות בחוסים בהוסטל וטוען שאנשים עם מוגבלות לא צריכים להיות בהוסטלים אלא בבתים מיוחדים בתוך הקהילה או במסגרת המשפחה שלהם.
לאחר הצפייה בסרטון התקיים שיח שבו בין השאר נדונה סוגיית ההכלה.
בחלק השני הצגנו את עבודת חקר של זוהר סיטניק שהנושא שלה הוא 'פמיניזם והפמיניזם של מירב מיכאלי'. לאחר הצגת העבודה התקיים שיח שעסק בניסיון להסביר את מהו פמיניזם ששם דגש על הבנייה ומהו פמיניזם ששם דגש על מהות.
בהקשר של השאלות והסוגיות שאנחנו לומדים בנושא של "צדק במלחמה" הצגנו את המקרה של מותו של עמאר אסעד וקיימנו שיח.
בכיתה יא' של יעל אשד סילבר :
התחלנו את המפגש בסבב בו כל אחת ואחד שיתפו באחד משני דברים: 1. משהו אחד מיוחד בי. 2. קבוצה מיוחדת שאני משתייכ.ת אליה.
לחלק מהתלמידות היה קשה לחשוב על תשובה והיה מעניין "לראות" את המחשבות שלהם סביב השאלות.
המשכנו בחזרה קצרה על הערכים והעקרונות המרכזיים של המודרנה. התלמידות והתלמידים התבקשו לכתוב תשובה לשאלה: "איזה ערך מערכי המודרנה הכי מקדם חברה צודקת לדעתי ולמה?
אחרי שלב זה חילקתי את הכיתה לקבוצות של 4. בקבוצות הקטנות הן שיתפו בתשובות שלהן ובחרו יחד ערך אחד שלדעתן הכי מקדם חברה צודקת.
במליאה הן הציגו את התשובות ותהליך המחשבה שהוביל אותן אליהן.
מתוך התשובות של התלמידות העלנו ביקורת והרהורים על המודרנה וערכיה.
לאחר ההפסקה עברנו לדבר על העקרונות המרכזיים של הרב תרבותיות. דיברנו על החשיבות שיש להכרה בהבדלים ועל האופן שזה משפיע על התנהלות של חברה (למשל בבחירת תכנית לימודים לבתי ספר או ייצוג מגוון בתקשורת)
ועל הרבדים השונים שיש לתפיסה הרב תרבותית (התייחסות להבדלים רבים ומגוונים ולא רק לדיכוטומיות כמו: יהודים-ערבים, אשכנזיים-מזרחיים..)
לא הספקנו לדון בביקורת על התפיסה הרב תרבותית כי התלמידות והתלמידים העלו המון דוגמאות והשלכות לרב תרבותיות ונראה שהנושא היה רלוונטי עבורן.
בכיתה י' של יעל אבוקרט קליין
השיעור התנהל בנוכחות 'נוחה' של כ65 אחוז מהכיתה. לא עמוס מדי ולא דליל. בשיעור הראשון התלמידותים שסכמו את החלק השני של ספר ב מהפוליטיאה שתפו את הכיתה בנקודות שסיכמו. הןם עשו זאת ממש טוב, זכרו היטב את החומר, והראו עד כמה הם עשו ברצינות את עבודת הקריאה, הדיון והסיכום מהתרגיל של החדרי הזום מלפני שבועיים או שלושה.
החלק הזה מסתיים בנושא הצנזורה ומשם עברנו לדיונים שונים על צנזורה. תחילה יותר שיתפנו בחוויות של סיפורים או סרטים שראינו ואולי עדיף היה לא לראות, שוחחנו על הזוועות של האלים היוונים מהמיתולוגיה כמו גם על סרטי דיסני וספרי האחים גרים. שוחחנו על איך סיפורים מעצבים תודעה, למשל סיפורי נסיכות חלשות ונסיך חתיך גבר שבא להציל אותן וכולי, לעומת למשל , "שרק" (הסרט האולטימטיבי! ).
אחרי ההפסקה עברנו לדיבייט יותר פילוסופי ועקרוני על משפטים מסוימים. שמתי 5 קרטונים על הרצפה בדרגות הסכמה שונות ממסכימ/ה לחלוטין ועד מתנגד/ת לחלוטין, הקראתי משפט והןם היו צריכותים לעמוד על הקרטון של העמדה שלהןם.
המשפטים העיקריים שדנו בהם: "צנזורה בחינוך היא חיונית" , "אני בעד לאפשר חופש דיבור ללא הגבלה, אצל כל אחת ואחד, כולל נציגותי ציבור ". התרגיל עבר מצויין. השיח היה מכבד, נחוש אך רגוע (בניגוד לכיתה באורנים שם זה התנהל בווליומים שאין לתאר) הןם הציגו עמדות נפלאות, הגנו עליהן כשצריך, וידעו לעבור מקרטון לקרטון אם השתכנעו, הייתה הקשבה אמיתית ושקילה כנה של מה שנאמר. היה טוב. תוך כדי הם צילמו פוזות של תלמידים עם הקרטונים השונים ואחרי שיעור שלחו בוואטסאפ סטיקרים שלהןם "מתנגד/ת לחלוטין" וכולי... אוהבת אותןם מאוד.
Comments