שבוע רביעי בבית החינוך שלנו בתל חי. אפשר להכריז כבר על שגרה:
במגמת הספרות
בכיתה יב' של אילה ליבנה:
התחלנו בסרטון קצר על התפתחות הפמיניזם ולאחריו כל תלמידה קיבלה מושג או אישיות לחקור וללמד את יתר הכתה. דרך ההוראה של כל אחת יצרנו תמונה מורכבת, ציירנו ביחד את ציר ההתפתחות והבנו איך דבר הוביל לדבר.
התחלנו לקרוא את המיתוס של נרקיסוס ואכו.
בכיתה יא' ד"ר מירב מידן:
התחלנו את השיעור בעבודת כתיבה וסיכום של האודיסאה. נתתי להם לדון בחברותות.
בהמשך אספנו את הדיון והם התבקשו להגיש כעבודה אישית.
בחלק השני קראנו בשירו של טד יוז 'ירח מלא ופרידה הקטנה' ועשינו תרגיל כתיבה בו יצאנו החוצה והקשבנו, תיארנו רגע בטבע.
בכיתה י' המשולבת של סיון קיפניס ואלעד נבו:
בידיעה שהשבוע (שוב) חצי כיתה תעדר עקב טיול שנתי, החלטנו להמשיך בסטייה מהתוכנית ולהמשיך את הדיון ב'אני' שהתחלנו בשיעור שעבר. בסוף בוטל הטיול והכיתה היתה (כמעט) מלאה וקצת התבלבלנו והתלבטנו איך להמשיך. מהבלבול יצא שיעור מהנה במיוחד!
החלטנו שאלעד יתחיל ונראה משם. הפעם הוא הביא טקסט של מיכאל בחטין "אדם מול מראה" ושיר של דן פגיס "איפה". אחרי הצגה קצרה של הכותבים התלמידות והתלמידים עבדו בקבוצות והתבקשו לענות על שלוש שאלות: מיהו ה'עצמי' הדובר בטקסט? איך הוא תופס את עצמו ביחס לסביבה? ואיך זה משפיע על ההוויה שלו? הרצינות וההתלהבות שבה הם ניגשו לעבודה היתה מרשימה ומשמחת! אחרי ההפסקה כל קבוצה הציגה את העבודה שלה. אלעד סיכם מהצד שלו, ואני עם פרשנות פילוסופית לטקסט של בחטין שנשען על מרטין בובר זיקת 'אני - אתה' לעומת 'אני-לז', ועל מושג הניכור. אח"כ אלעד חילק טקסט נוסף הכתוב מנקודת מבט של מכונה שמתארת את עצמה מול העולם האנושי. דנו בטקסט בעיקר סביב השאלה מהו ה'אני' של המכונה ואז הגענו לטווסיט: זהו טקסט שנוצר ע"י בינה מלאכותית. התפתח דיון סוער בו ניסינו לברר האם, לפחות באופן עקרוני, מכונות יכולות לפתח תודעה ותוך כדי התוודענו לעמדה המטרידה שרובם חושבים שאין הבדל מהותי בין אדם למכונה. נפרדנו על רקע קליפ שיצרה בינה מלאכותית, עם מחשבות שלנו שעוד ארוכה הדרך...
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אשד סילבר:
המפגש שלנו היום התמקד בשאילת שאלות.
בשלב ראשון בכתיבת העבודה חשוב לי שהתלמידות יתחברו לנושא שמעניין ורלוונטי להן ויחשבו על כמה שאלות שיכולות להתפתח לשאלת המחקר שלהן.
התחלנו את השיעור בסבב בו כל אחת ואחד שיתפו בשאלה אחת שעלתה במוחן השבוע. השאלות נעו בין "איפה שיעור היסטוריה", מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה" ועוד.
בשלב הבא הקראת לתלמידות את הסיפור הבא:
מעשה ברב זקן שהיה בדרכו לתפילת שחרית באחת הערים של רוסיה הסובייטית. לפתע ניצב מולו שוטר חמוש, כיוון אליו את רובהו ושאל בתקיפות:
"מי אתה? מה אתה עושה כאן? לאן אתה הולך?"
הרבי חייך ופנה בשקט אל השוטר:
“אדוני השוטר, כמה משלמים לך עבור העבודה הזאת שלך?”
“עשרים קופיקות ביום, למה?” השיב השוטר בחשדנות.
“אני רוצה לבקש ממך טובה”, אמר הרב, "אשלם לך עוד עשרים קופיקות ליום, אבל אתה חייב להבטיח לי שבכל בוקר בדרכי לתפילה, תחכה לי כאן, תעצור אותי ותשאל: מי אתה? מה אתה עושה כאן? ולאן אתה הולך?”
דיברנו על הסיפור ועל השאלות שעלו ממנו ולאחר מכן דיברנו על סוגי שאלות שונות שיש. התלמידות העלו מספר שאלות ויחד בחנו האם הן פילוסופיות ובאיזה תחום הן..
בשלב זה נכנסו נציגים ממגבית קנדה עם סיגל ושאלו את התלמידות שאלות על החוויות שלהן בדרך רוח. האווירה היתה נעימה מאוד והתלמידות שיתפו פעולה.
לאחר מכן פיזרתי בכיתה כמה שאלות מרכזיות בפילוסופיה וביקשתי מכולן להסתובב ולכתוב כמה שיותר שאלות פילוסופיות הקשורות או נגזרות מהשאלה הראשית.
שאלות לדוגמה:
האם לחיות יש נשמות? האם חיי רבים שווים יותר מחיי מעטים? האם לאנשים יש רצון חופשי? מהי משמעות החיים? מהי חברה הוגנת? מדוע אנחנו יוצרים אומנות איך כדאי לחנך ילדים? האם לזמן יש התחלה או סוף?
השאלות שהעלו היו מעניינות מאוד ופתחו כיווני מחשבה לשאלות של עבודת החקר.
בסוף השיעור השני הלכנו יחד לספריה ושם התלמידות בחנו בעזרת ספרים אילו נושאים מעניינים אותן ובעבודה איתי חשבו על שאלות (בעזרת תרגילים שונים, למשל: בחמש דקות לכתוב כמה שיותר שאלות שעולות בראש, לאחר מכן לקרוא ולהרגיש/להבין איזו שאלה מעניינת אותן במיוחד.
בכיתה יא' של יעל אבוקרט :
התחלנו את השיעור בשמש אסוציאציות. כתבתי "טוב" בעיגול באמצע וביקשתי שיזרקו דברים שהם טובים תמיד ולכולם. והם זרקו המון מילים אהבה, חכמה, משפחה, תמימות, פילוסופיה, אושר, שפיות, חופש, שקט נפש,י שלום עולמי, בריאות ועוד. תוך כדי שזרקו עלו מצדן הסתייגויות כמו "לא כל אחד יגיד שהמשפחה שלו טובה, מבחינתי משפחה זה לא טוב", ואז פותחו מיני דיונים כמו שמשפחה טובה אם היא היתה טובה היא משהו שכל אחד היה מרוויח ממנו טוב. אחר כך ניקינו מהעומס את מה שלא נוכל לומר שהוא טוב ונחוץ ממש לכולם, ואז בקשתי שימצאו דרך "לפוצץ" את כל הדברים הטובים שרשומים על הלוח, ולהראות כיצד כל אחד מהם, לא ייחשב לטוב בכל מצב ותנאי. ואז התגבר הכייף! אם כי במקהלה שקשה לנצח בה. הצבעות ותחינות, מוטיבציות שלא נראו כמותן מתחילת שנה, שאלות חמודות ומוזרות כאחד: "יעל אפשר לפוצץ את "שלום עולמי?" "פליז פליז אני רוצה להרוס את את פילוסופיה" וכדומה... הן עשו זאת ממש ממש טוב! הביאו נקודות יפות ומרחיבות דעת גם במקומות שחשבתי שלא יצליחו כמו בריאות, (ופילוסופיה!! טוב.. סוקרטס הרים להן להנחתה) אך אכן הצליחו ממש בהצטיינות. וכל זה עד הדקה האחרונה של השיעור הראשון. היה אינטנסיבי מהנה ואיכותי.
בשיעור הבא, נתתי להן תרגיל לקרוא עמוד וחצי ראשונים מהטקסט של קאנט ולסמן משפט אחד שחיבר אותן לטקסט. אחרי זה ביקשתי שיקריאו בלי הסבר כל אחת את מה שסימנה. עם הקראת המשפטים פתאום נראה שמהות הטקסט נזרקת לאויר ואפשר רק מזה להבין דברים. ואז בקשתי ממי שרוצה להתחיל להקריא את הטקסט. אחרי כל שורה או כמה שורות חזרתי על הדברים במילים שלי כדי להסביר ווידאתי שמבינות ועוקבות. תוך כדי הראיתי להן כיצד בשיעור שעבר עיבדנו והוכחנו בעצמנו את מה שקאנט טוען כאן: שום דבר לא יצוייר כטוב ללא הגבלה חוץ מהרצון הטוב (איזה טוב לא הרגנו לפני חצי שעה..) יש תכונות שיכולות לסייע לעשות טוב, ועדיין, כל מעשה טוב ייחשב בעינינו לטוב רק אם מלווה ברצון טוב, וקאנט מבקר את כל התכונות שלמדנו עליהן אצל היוונים בשנה שעברה: אומץ יישוב דעת חכמה, כל הטובות האלה שהיוו האת'וס המושלם, התכלית לשאוף אליה, קאנט מראה שכל תכונה בפני עצמה אם לא מכוונת לטוב היא לא טובה אם לא תכוון למקום הנכון.
ואז הן אמרו שהן יכולות ורוצות "לפוצץ" גם את הרצון הטוב וגם את הטוב עצמו (I've created a monster ) אמרתי להן בחיוך מרושע שבשמחה, אבל רק אחרי שיסיימו לקרוא ולהבין את כל התיאוריה של קאנט... כרגע שיתאפקו.
コメント