מכללת תל-חי 18.05.2026

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. 

בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה

נפגשנו אתמול לשיעור מאתגר במיוחד. הכיתה צוהלת וגועשת וקשה מאוד להשיג את תשומת ליבן, לא כל שכן לשמור עליה. התוכנית המקורית היתה לקרוא מה'אתיקה' של אריסטו, לגלות סוף סוף איך הוא מגדיר את הטוב העליון, ואח"כ, בקבוצות, לדרג את מידת ה'אאודימוניה' של דמויות שונות לפי הקריטריונים של אריסטו. כאמור, הכיתה לא בקשב ומצאנו את עצמנו מתאמצות לטפל בבעיות משמעת, גם הנאום הקבוע על אי-ההכרח שלהם להישאר בכיתה לא עזר. לכן שלחתי אותם לקרוא בעצמם, לעשות את המשימה בזוגות ולהגיש לציון. לא כיף בכלל. 

בשיעור השני אילה המשיכה עם דון קיחוטה. דיברנו על ההבדל שבין המספר למחבר ודיברנו על סוגים שונים של מספרים. דיברנו על דמותו של המספר בדון קיחוטה, המתגלה אט אט בין השורות. אולי בהשפעת השיעור הקודם הכיתה היתה שקטה. קצת שקטה מדי. מעטות עקבו והשתתפו בהתלהבות ונראה שהיתר ריחפו. קראנו את פרק ח', ומצאתי את עצמי מזדהה עם המלחמה חסרת התוחלת של דון קיחוטה בטחנות הרוח...

בסיום הפרק אילה שלחה אותם לעבודה בקבוצות שהיא למעשה הכנה לשיעור הבא, המסכם את הקריאה בדון קיחוטה.

נראה שיש תלמידים ותלמידות רבים שמוצאים עניין בלימוד, הן נהנות ומשתתפות, אך שניים-שלושה תלמידים מצליחים להסיט את הכיתה כולה מרוח הלימוד.

בכיתה יא' מירב מידן ואורי מרגלית

לשיעור הגיעו תלמידות שלא ראינו זמן רב ושמחנו על חזרתן אחרי תקופה ארוכה. מכיוון שכך, המשכנו לעסוק בשיעור הפילוסופיה בתורת המוסר התועלתנית. בשיעורים קודמים הציגו את עקרונות השיטה ובחנו דילמות בהם פנו התלמידים באופן אינסטינקטיבי לשיקולים תועלתניים, לכן בשיעור זה בחנו מקרים וסיפורים המדגימים את הקושי והבעייתיות של הגישה התועלתנית. הצגנו את התנגדויות עיקריות למוסר התועלתני שג'ון סטיוארט מיל ניסה לפתור. ראינו שתחת ההשקפה התועלתנית תיתכן רמיסה של זכויות פרט בסיסיות ("דילמת הפצצה המתקתקת" למשל) וראינו את הקושי להמיר חיים אנושים, אושר וסבל לערך כספי. המקרים הציגו לתלמידים קושי אינטואיטיבי לקבל שיקולי עלות-תועלת ציניים שאינם מתחשבים בזכויות אדם בסיסיות. כדי לפתור בעיות אלו, ראינו שמיל מקבל הנחות נוספות לשיקול התועלתני באופן שאינו עקבי כל-כך ושאפילו מזכיר קצת את השקפת החובות המוסריים והצו הקטגורי של קאנט.  

בשיעור השני דיברנו על שבועות, שמות החג וההקשרים שלהם.

עסקנו בחג מתן תורה, היות והם לא זכרו קראנו את הפסוקים מהתורה. בהתחלה הם נתבקשו לכתוב ממי הם קיבלו את ה"תורה" ? והכוונה לכל לימוד שהשפיע עליהם והם רואים בו צידה לדרך. באופן מפתיע (או לא) רובם בחרו בתורה מוסרית אבל השפעתם הייתה לא מקאנט או מיל אלא מסבים והורים.

בהמשך קראנו שירה הקשורה במתן תורה: השיר של זלדה, לא ארחף בחלל שגם הוא עוסק במוסר שבין טוב לרע אותו היא קיבלה במעמד הר סיני. דיברנו האם ללא תורה ומוסר אנחנו משולחי רסן. את שירה של חוה פנחס כהן, שם מפורש חילקנו ל3 חלקים הכנה למעמד הר סיני/ תיאור מצבה של הדוברת בשיא/ החזיון שלה. הם התחלקו לקבוצות וניתחו כל חלק. הם זיהו יפה שמדובר באם שממהרת ולא מספיקה ויש לה חזיון פרטי אינטימי שונה מאד מתיאורי התורה שקראנו בראשית השיעור.

סימנו עם השיר כי תשא של אליעז כהן הם זיהו יפה את הנימה הילדית/ ילדותית ואת החריזה. דיברנו על ההחלטה לכתוב על חטא העגל באופן כזה.  

בכיתה יב' של אליעזר בקליש ואלעד נבו

נפגשנו אתמול אחה"צ כדי להמשיך בלמידה והתארגנות לקראת הבגרות. על הפרק, השוואה: דימיון ושוני בין פילוסופים או שיטות פילוסופיות. הקבוצה חולקה לשתי קבוצות: קבוצת הדימיון וקבוצת השוני. ההשוואה היא בין השיטות הפילוסופיות וההוגים שלמדנו במטאפיסיקה: אפלטון, דיקארט והסרט מטריקס. קבוצת הדימיון התבקשה למצוא 3 נקודות דימיון בין השלושה. קבוצת השוני נקודות של שוני. תוך כדי עבודה הבנו משהו לגבי דימיון ושוני: כמו בחיים כך גם בהשוואה - אם רוצים לראות דברים דומים נביט בהם ממרחק zoom out. אם נרצה לראות את השוני, נביט בהם מקרוב יותר zoom in. כך לדוגמא, כל השלושה מציעים דרגות שונות של הכרה, מן הנמוכה אל הגבוהה. אך האם אלו אותן הדרגות? כל השיטות מציעות יציאה אל עבר 'אמת'. אך האם זו אותה אמת? עם תובנה זו יצאנו להפסקה. בחלק השני זרקתי עוד מרכיב לחגיגה. אפלטון, דיקארט, מטריקס, בסוף זו אותה משפחה. אך מה עם ניטשה? הקבוצות התכנסו שוב למצוא דימיון ושוני בין השלושה לניטשה. היה מעניין לראות שעיקרון הקרוב-רחוק תקף גם במקרה זה: כולם סבורים שמצב האנושי הרצוי שמור למתי מעט, אבל האם מדובר באותם מתי מעט?

 במקביל לדיון המעניין שהתפתח בכיתה, אלעד ממשיך עבודה פרטנית עם התלמידים על המסות שלהם ועל הפוסטרים שלהם לסיום שנה. סוגרים קצוות אחרונים. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לסיום התהליך, מסות, בגרות, תכף הכל קורה. ההתרגשות באויר גדולה.