השבוע ה 27 בבית החינוך הצפוני שלנו – לרגע היתה תחושה בתחילת השבוע שלא נוכל להיפגש ומה רבה היתה השמחה לעשות כן :
במגמת הספרות
בכיתה יא' של ד"ר טליה לוי:
בהרכב חסר בגלל בחינת הבגרות במתמטיקה, התחלנו לקרא את הנובלה של לב טולסטוי, "מותו של איוואן איליץ'". כרקע תיארנו את חייו של טולסטוי, המשפחה האריסטוקרטית בה צמח, נישואיו, המשבר האישי שחווה ופתרונו בצורת קבלת האמונה הנוצרית בגירסה מותאמת אישית. דיברנו על האנטי-ממסדיות של הסופר גם בהקשרים אחרים של קריאה לצמחונות ונטיה לאנרכיזם ולפציפיזם.
פרק א' של הנובלה הכביד עלינו בתיאורים המפורטים שלו. מחוות הגוף של הדמויות, לבושן, העגלות בהן הן רוכבות, הכיסאות עליהם הן יושבות, האפר שמאיים ליפול מהסיגריה שלהן, האלבומים, הממחטות, הפיתוחים של השולחנות, הבגדים, השרפרפים, חפצי הנוי... כל אלה הקשו על הקריאה אבל גם המחישו בצורה מאלפת ריאליזם מה הוא, ונתנו חומר למחשבה על האופן שבו ניתן תחושת של מציאות יציבה בעולם הספרות הבדיוני.
הפרק השני סחף אותנו! עקבנו אחרי איוואן איליץ' שמתחיל אדם טוב, סבלני ומוכשר ובהדרגה מתמכר להתקדמות בסולם החברתי. דיברנו על עיקרון ה"קום איל פו", החיים לפי המקובל, ולמדנו מאחת התלמידות שזהו גם שם של מותג לק ג'ל.
הזרות העמוקה בין הדמויות, הצביעות והגינונים הריקים הובילו אותנו לדבר על אירועים חברתיים מהחיים שלנו שמרוחים בהרבה צביעות. היתה חווית קריאה נעימה, ושימחו אותי הצחקוקים של התלמידות במקומות הנכונים, בהערות האירוניות של המספר החיצוני שנאמרות מעל לראשי הדמויות.
בכיתה י' של אילה ליבנה:
אחרי שבוע סוער מאוד, שלרגע גם איים להכניס אותנו לקלחת, נפגשנו במכללה. התחלנו כהרגלנו בסבב שלומות - כמו עוגה חמה שגולשת מהתבנית (זאת אני), כמו הליכה על חול חם רגע לפני שמגיעים למים, כמו סיר שהפך למסננת...
משם המשכנו לסיכום הספר ג'יין אייר! לחלקן זו היתה הפעם הראשונה שסיימו ספר באורך כזה והמחשבות עליו נשפכו בצורה נרגשת. שנאה לחלק מהדמויות, התרגשות עד כדי בכי בסוף הספר, רצון לכתוב את ספר ההמשך... כל אחת בחרה קטע והרחיבה את הדיבור עליו, כשהתרגיל העיקרי היה להעלות עוד שאלות על הקטע שנבחר, יש לנו עוד מה לעבוד בעניין הזה...
לקראת סוף השיעור הצטרפה אלינו רומי מי"א, שכותבת את עבודת הגמר שלה על ג'יין אייר והוסיפה למדורת הדיון שלנו עוד כמה זרדים.
לאחר ההפסקה קראנו ביחד שיר של סיוון הר שפי - "תגלית" שמו ויצאנו למשימת כתיבה, לכתוב לפי התבנית שהציעה הר שפי.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יא' של ד"ר אדם ויילר גור אריה:
בחלק הראשון של המפגש קיימנו דיון בשאלת היחס בין הדת והמוסר. ישנם מצבים בהם מקורות מקודשים מושכים לכיוונים מוסריים מנוגדים. במצב כזה עולה השאלה כיצד להכריע ביניהם? מה אמור להכריע ביניהם?
אם התשובה היא שההכרעה היא מצפונית, ערכית, מוסרית הרי שיוצא מכאן שהמוסר מקבל מעמד עליון על המקורות המקודשים.
דוגמה מן התלמוד:
- לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא (משנה, מסכת סנהדרין, ד, ה).
זהו הנוסח בכתב יד קאופמן ובכתב יד פרמה של המשנה וגם בגרסאות דפוס של התלמוד הירושלמי מצוטטת המשנה בנוסח זה.
לעומת:
- לפיכך נברא אדם יחיד בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא.
זהו הנוסח בתלמוד הבבלי, בכתב יד הרב הרצוב ובכתב יד קרלסרוהה רוכלין 2 וכן בגרסאות הדפוס של התלמוד הבבלי וכן בגרסאות דפוס של המשנה.
דוגמה מן הקוראן:
סורה 2, 62
המאמינים והיהודים והנוצרים והצאבאים – כל המאמין באלוהים וביום האחרון ועושה את הטוב – שכרם שמור להם אצל ריבונם, ולא ייפול עליהם פחד ולא יצטערו.
לעומת:
סורה 3, 85
כל המבקש לו דעת אחרת מלבד האסאלם, לא יקבלוה ממנו, ובעולם הבא ילך לאבדון.
בחלק השני של המפגש נכנסנו לכיתת מחשבים במכללה על מנת להמשיך לעבוד ולקדם את כתיבת עבודת החקר (זו עבודה שהתלמידות צריכות לכתוב במסגרת ההערכה החלופית של הבגרות).
בכיתה י' של יעל אשד סילבר :
השיעור לווה במשחקי היכרות אותם הובילו התלמידות לפני יציאה להפסקה ולאחר החזרה ממנה. זאת היתה הזדמנו להכיר מעט יותר ולהוציא מעט אנרגיה בזמנים של יציאה מריכוז.
חזרנו מעט על התכנים שעסקנו בהם בשיעורים האחרונים על פילוסופיה של המדע ועל תשובותיהן לשאלה: "האם המדע צריך להיות אובייקטיבי?"
בעזרת דוגמא של חקירת המושג מקום הבנו שאובייקטיביות יכולה לכוון לפעולות שונות ולאו דווקא לאותה הדרך. הדוגמא כללה שתי התייחסויות שונות למושג מקום: נקודה על רשת קואורדינטות אל מול מיקום ביחס לאובייקטים במרחב.
ועל שיטות מדידה שונות הנגזרות מתוך תפיסת המקום של כל חוקר או חוקרת.
עסקנו בתיאוריה של תומאס קון על האופן שבו המדע פועל, על מהפכות בחשיבה מדעית ועל מושגים כמו: פרדיגמה, מדע תקני, חריגה ועוד.
למדנו על מהפכות מדעיות אותן קון הציג בספרו, למשל על המהפכה הקופרניקאית, ועל השינוי שמתרחש בעולם בעקבות מהפכה שכזו. בסיום השיעור דיברנו מעט על ריאליזם מול רלטיביזם במדע ועל דוגמאות שונות לתפיסות הללו.
Comments