שבוע שני! האמת, לא פחות מרגש מהשבוע הראשון. הם באמת באמת מגיעים (מי בהסעה ומי בתחבורה ציבורית).
זה מה שהתרחש אצלנו אמש:
במגמת הספרות (ד"ר טליה לוי):
מה הופך טקסט לשיר? בשאלה הזאת פתחנו את המפגש הראשון שלנו לשבוע זה. כדי לנסות לענות על השאלה התחלנו בשיר "מובהק", שירו של המשורר האנגלי ו. י. אודן "בלוז לוויה" ("Funeral Blues").
אחרי שקראנו את השיר באנגלית ובעברית וצפינו בג'ון האנה מחייה אותו במבטא סקוטי כובש בסרט "ארבע חתונות ולוויה", התחלקנו לזוגות וניסינו למצא בטקסט תכונות אותן אנחנו תופסים כשיריות.
מעבר למובן- שורות קצרות, חלוקה לבתים, חריזה, מקצב, שימוש במטפורה, עלו נקודות מעניינות שערערו את החלוקה המוכרת והנוחה בין תוכן וצורה בשיר. אחד הזוגות עמד על הקשר הרעיוני בין הבתים, קשר שטווה בהדרגה את התביעה של הדובר ליקום שיתרוקן גם הוא כדי לשקף את החוויה הפנימית בעקבות מות האהוב. הערה של תלמיד נוסף הובילה אותנו לשים לב לערבוב בין חפצים היומיומיים (שעונים, טלפון) לכוחות הטבע, תמצית החוויה המודרניסטית. בהמשך נגענו על קצה המזלג בשירים נוספים, דוד פוגל שבשירו "בלילות הסתיו" מנסה לתפוס רגע חמקמק שעוד רגע יחלוף; ואבות ישורון, סמי שלום שטרית ודוד אבידן שבדרכים שונות מאתגרים את גבולות השיר.
את חלקו השני של השיעור הקדשנו לסיפור הקצר "הרוצחים" לארנסט המינגווי. תוך כדי הקריאה חיפשנו את הסמכות המספרת, ובקושי מצאנו. דרגת המוחשיות הנמוכה של המספר חיברה לשאלת המבט שתלווה אותנו השנה והוליכה אותנו לקרוא את הסיפור כמקרה קיצוני של הראיה, showing. היתה הסכמה כמעט גורפת אצל התלמידות שקשה להתחבר לסיפור בגלל התיאורים היבשים, נטולי המחשבות והרגשות.
כולן חוץ מאחת הרגישו שהסיפור רזה מדי, קמצני, "חסר ג'וּס". סיפור נטול נקודת מפנה שמאפשרת לקרוא לאחור את הדברים ולראות אותם באור חדש, נטול התרה של קונפליקט, קתרזיס, אפילו רצח אין בו!
ניסינו לשים בצד את הטעם האישי ולעמוד על כוחם של התיאורים הלאקוניים שנקראים כהוראות בימוי: תיאורי חלל, תאורה, לבוש, מחוות גוף. דיברנו על האופנים שבהם הטקסט הספרותי מושך לב לעצמו ועל החשיבות לזהות את החוויה האסתטית שהוא מזמן.
במגמת הפילוסופיה (ד"ר אדם ויילר גור אריה):
'משל המערה' של אפלטון עמד במוקד השיעורים שלנו אמש. ניסינו יחד להסביר את המצב המתואר במשל והתעכבנו בעיקר לנסות ולהסביר לעצמנו מדוע כל כך קשה לעשות את הדרך החוצה מהמערה?
הציור המצורף עזר מעט להבין את העניין אבל יידרש עוד זמן עד שנצליח להבין דברים לעומקם. הקבוצה מתחילה להתגבש ובשבוע הבא נמשיך ל'צלול'.
Comments