שבוע שישי בבית החינוך שלנו בתל חי. מה אומר ומה אגיד? תשפטו בעצמכם 😊 :
במגמת הספרות
בכיתה יב' של אילה ליבנה:
היום קראנו ביחד את השיר 'סינדרלה במטבח' של דליה רביקוביץ, השיחה זרמה בין נושאים שונים, כמו השיר. תחילה היה לא קל אבל עבדנו עם השיר בצבעים שונים, סימנו בו ציוני דרך ובסוף השיעור יכולנו לראות כמה מצאנו בו. תלמידה עם הפרעת קשב ציינה שאופן הכתיבה ממש מעביר את החוויה של נפש לא ממוקדת, שמפליגה למרחקים. תלמידה אחרת דיברה על הדיכוי החיצוני והדיכאון הפנימי, הרצון למלחמה בשניהם שלא מצליח לצאת אל הפועל. דיברנו על סינדרלה והיחסים שלה עם אחיותיה, על ה"כולם" שמוזכרים בשיר, על כוכב מאדים, על חיוניות מול אובדנות ועוד. שמנו לב לניגודים, חזרות, אילוזיות, גלישות, שפה ויתר דרכי העיצוב בהן השתמשה רביקוביץ כדי להעביר את הלך הנפש שלה. בשנה שעברה התלמידות צפו בסרט דוקומנטרי על רביקוביץ ורק בסוף השיעור הבינו שהיא זו המשוררת של השיר. סיפור חייה התחבר למלנכוליה הכללית שהשיר השרה עלינו והיינו צריכות הפסקה.
כשחזרנו התלמידות החליטו שמספיק עם רביקוביץ ושהגיע הזמן שנחזור ל 'ינטל', הם חיכו לה/לו כל השבוע. פגשנו את ינטל, אביגדור והדס ותוך רגע האווירה השתנתה. אני שמחה לגלות שהכתיבה של בשביס-זינגר נוגעת גם היום, התלמידות צוחקות, נדהמות, מתפעלות ורק רוצות שנמשיך לקרוא. תוך כדי הקריאה ביקשתי שישימו לב מתי הסופר פונה אל הדמות הראשית כנקבה ומתי כזכר. שבוע הבא נסיים את הקריאה ונגלה מה עלה בגורלה של ינטל, שהטיבה לטמון לעצמה מלכודת מעניינת.
בכיתה יא' ד"ר מירב מידן:
התחלנו בשיחה על המפגש הקודם - ההצגה שראינו.
התלמידים דברו על החוויה המטלטלת, על הקושי וההקשבה לסיפורי האישי, הדוקומנטרי.
אחר כך דברנו על היצירה הדוקומנטרית. על מעין אקספוזיציה בפתיחת ההצגה כשעצמנו עיניים ונתבקשנו להביט סביב ולדעת שאונס ואלימות במשפחה קיימים סביבנו בלי שנדע.
הבחירה ב"סטינג" שבו הקהל יושב על הבמה ועוטף את השחקניות. הבחירה שהשאלות יהיו כתובות ועדיין יבואו מהקהל (קראו מתוך מעטפה).הז'קט הלבן שלבשו השחקניות ומשמעות הבחירה בלבוש זה.
בחלק השני עברנו ללמוד את "האף" של גוגול. התחלנו בכתיבת ביטויים עם אברי גוף (מסתבר שיש המון) והצגתם בפנטומימה לכתה. היה מצחיק.
התחלנו לקרא את הסיפור. התימהון וההפתעה לאורך הסיפור הפכו את הלימוד למעניין.
סיימנו בתרגיל כתיבה קצר של פעולה יומיומית מהסוף להתחלה (תודות לסיכומי שיעור ולרעיונות משם).
בכיתה י' המשולבת של סיון קיפניס ואלעד נבו:
לאחר שבשיעורים עד כה למדנו קטעי ספרות קצרים יחסים, הפעם התחלנו לצלול לסיפור שילווה אותנו במפגשים הקרובים – " ברטלבי הלבלר" מאת הרמן מלוויל.
פתחנו את המפגש בתיאור של מלוויל ככותב והתקופה בה הוא כותב, ועל הדרך צללנו לדיון שנבע משאלה של סיוון על מהו סיפור "קאנוני", מהו קאנון בכלל, מי מחליט מה נחשב קאנוני והאם עוד ניתן לדבר על יצירה קאנונית.
אז התחלנו לקרוא את הטקסט, כשהתלמידים מקריאים ומחליפים בכל פסקה או שתיים. בכל פסקה דיברנו על מה מאפיין את המספר, באילו פרטים הוא מתמקד, איך הוא מתייחס לאנשים ומה מניע אותו בחיים. התלמידים ציינו נקודות יפות וחשובות שעולות מהטקסט. סיימנו את השיעור כשהגענו לראשונה למימרא האלמותית של ברטלבי – "הייתי מעדיף שלא", והתלמידים ניתחו בצורות רבות את מהות האמירה. סיימנו את השיעור בידיעה שמצפה לנו עוד מסע ארוך בדרכה של האמירה "הייתי מעדיף שלא" ומשמעותה.
אחרי ההפסקה פתחנו את שיעור הפילוסופיה בסרטון לכבוד המונדיאל – מערכון של מונת'י פייטון על משחק כדורגל בין הפילוסופים הגרמנים לפילוסופים היוונים (שניצחו בזכות של סוקראטס, כמובן). בשיעור חזרנו על הטענות של אריסטו שהתלמידים למדו בשבוע שעבר, וניסינו למצוא חורים בטיעון של אריסטו ולהקשות עליו – מדוע הוא מסיק מכך שלכל איבר בגוף יש פעולה שהאדם בכללו נועד גם לאדם פועל מה?. דרך שאלה זו עסקנו בשאלת תכלית האדם, מהו אושר והמחשבה שמאפיינת את האדם. הדיון בכיתה הוביל אותנו לשאלה – מדוע ברור לנו שלהתעלל בבעלי חיים זה דבר לא מוסרי שאסור שיעשה?
התלמידים התלהבו מהשאלה והחלו לזרוק שלל הצעות. ביקשנו מהם שיכתבו כל אחד 5 טענות אפשריות לשאלה מדוע להתעלל בבעלי חיים זה לא מוסרי. חלקם החליטו כתרגיל מחשבתי לכתוב דווקא טענות שתומכות בעמדה ההפוכה – מדוע זה בסדר להתעלל בבעלי חיים. סיימנו את השיעור בהתלהבות רבתי וסיכמנו שבשבוע הבא כל אחד ישמיע את הטענות שכתב ונדון בהן.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אשד סילבר:
השיעור התמקד בכתיבת עבודות החקר. התחלנו בסבב שיתוף של דבר אחד אליו הן מצפות מתהליך הכתיבה. התשובות היו מגוונות וכללו למידת דברים חדשים, רכישת מיומנויות והנאה מהתהליך.
בהמשך עברנו על דגשים בנוגע לעבודה: סגנונות של שאלות, מה צריך להיות בכל חלק, איך להפנות למקורות, אילו מאגרי מידע רלוונטי. דיברנו מעט על לוחות זמנים והמטרות המרכזיות מהעבודה.
בשיעור השני עבדנו בספריה. במקביל לעבודה הפרטנית קיימתי שיחות אישיות על מנת לעזור בקידום המחשבה על הנושא כללי לעבודה ושאלה ממוקדת יותר.
בכיתה יא' של יעל אבוקרט :
התחלנו את השיעור בחזרה על עקרונות ומאפייני המעשה המוסרי שלמדנו בשיעור שעבר. המעשה המוסרי יעשה מתוך רצון תבוני, מתוך חובה, ורצוי שכנגד נטייה. ערך מוסרי של פעולה נקבע מתוך הכלל המעשי שממנו נעשתה ולא תלוי בתוצאה. כאן שהינו רבות על ההסבר של מה זה כלל מעשי, ושוב חידדנו מה זו נטייה. אחר כך למדנו את המושגים אפריורי ואפוסטריורי והתעכבנו על ההבנה מהו ניסוח אפריורי של עקרונות לעומת שיקול אפוסטריורי של תוצאות המעשה שלי. השיעורים על קאנט גדושים, אני אומרת "קצת" יחסית, בהרבה זמן ומקדישה זמן לקריאת טקסט, להבנת העברית שלו, והמהות שלו, ומנסה להביא אותן להבין בעצמן ולפעמים להגיע בעצמן למה שקאנט מעלה, לדרך בה הוא בונה את הטיעונים שלו. מה זה המשפט הראשון, מה זה המשפט השני למה לפני שנעברי עליהם ביקורת נבין אותם מכל הלב. לאורך כל השיעור כתובה דוגמא ספציפית פשוטה על הלוח (שלומציון קמה מהכיסא שלה באוטובוס בכדי לפנותו לאישה בהריון) כל מה שקאנט אומר אנו מפנות למשפט הזה. מנתחות אותו קנטיאנית 360 מעלות. אנחנו לשות את החומר במפגש ישיר איתו.
בקיצור, הן עובדות קשה עושות עשייה רוחנית רצינית. אחר כך עברנו למשפט השלישי- הסברתי להן אותו ונתתי להן תרגיל להיות חסידות שלו. לכתוב בזוגות או שלשות הצדקה, הוכחה, טענה שתשכנע את כולנו, מדוע כשאנו מכירים כבוד לחוק אנו מחוייבים לפעולה שנגזרת מתוכו. מדוע המוסר הוא לא המלצה, אלא כשמוצאות עיקרון אפריורי שהחלטנו שהוא ראוי ומוסרי, הכרחי שנפעל על פיו תמיד. הן עשו את התרגיל ונתתי פידבקים, באהבה. לא כולן הצליחו ממש לשכנע, הרוב הראו שחשוב לפעול לפי החוק אך לא הצליחו להעביר את החומרה של זה. חלקן הצליחו. ולבסוף סיכמתי שאנחנו לומדות מהכל, הדרך השונה להסתכל על הדברים ולהוכיח אותם ממש מלמדת אותנו את המנעד של הטענה הקיצונית של קאנט. וזהו. הסתיים עוד שיעור. (הייתי בטוחה שאחרי העבודה הכיתתית הזו רזיתי 2 קילו.... אבל גיליתי שלא..)
Comments