במגמת הספרות
בכיתה יב' ד"ר מירב מידן:
אתמול הגיעו מעט בנות לשיעור בראש פינה ולמרות שביקשתי והזכרתי שיענו על שאלות בגרות שנעבור עליהן בכתה, רק אחת מהן כתבה.
תכננתי לעבוד על המחזה אבל הן רצו לקרא בבית. אז באופן מפוזר מעט עניינו על שאלת בגרות על בדמי ימיה.
התעמקנו שבדרך שבה עונים תשובה: פתיחה כללית, הסברים, אופן הבאת דוגמאות.
בחלק השני קראנו את התשובות של התלמידה, הן השלימו את החסר בתשובה על אקו ונרקיס (כמו שתלמידה אמרה אקו היה כועס שאקו קודמת לו).
התשובה על העלמה של אלתרמן הייתה מצוינת. לקראת הסוף עברנו גם עליה
במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה)
בכיתה יא' של סיון קיפניס ואילה ליבנה:
בשיעור אתמול חזרנו לניטשה, עליו לדבר לפני שבועיים. בגלל המתכונת ההיברידית של השיעור, אני מבינה שאני חייבת להפעיל את התלמידות במשימות כתיבה והחלק הארי של השיעור לא יכול להישען על הדיון לבדו.
קראנו את הקטע מתוך המדע העליז בו המטורף מבשר על הירצחו של אלוהים בידי האדם. קראנו קריאה ראשונית ביחד ואח"כ ביקשתי מהתלמידות לכתוב תגובה לטקסט, כאשר התגובה יכולה להיות תיאור של התגובה הרגשית לטקסט (אחרי הכל מדובר בטקסט ספרותי לא פחות מפילוסופי), הדגשה של רעיון מהטקסט או כל דבר אחר שעולה בראש. אח"כ עשינו סבב בו כל אחת שיתפה בתגובה שלה. הן התרשמו בעיקר מהמשפט החותם את הקטע שבו ניטשה מכנה את הכנסיות והמנזרים מצבות לאלוהים המת. אחרי הסבב קראנו קריאה צמודה את הטקסט כשאנחנו מתעכבות על המטאפורות הרבות השזורות בטקסט ומבקשות להבין מה ניטשה רוצה לאמר לנו.
דיברנו על כך שהטקסט כתוב כך שהוא פתוח לפרשנויות רבות. דיברנו על תפיסות שונות של אלוהים, ומכאן יצאנו למחשבה על עולם בו אלוהים מתקיים כשלמות, כטוב העליון, כמי שמכונן את חוקי העולם, וניסינו לחשוב על עולם נטול ישות כזאת. התלמידות מיד הבינו שהאחריות עוברת מהאל לאדם, ואכן דיברנו על הרעיון של העל-האדם, ועל הדת כמוסד שמדכא את האדם ומקטין אותו.
אחרי ההפסקה חילקתי אותן לקבוצות כשכל זוג קיבל טקסט ספרותי עם נוכחות אלוהית, כאשר המשימה שלהן היתה לחבר בין הרעיונות של ניטשה לטקסט שהן קיבלו. הטקסטים היו: אל מלא רחמים של יהודה עמיחי, סיפור אסור של אלכס אפשטיין והקבוצה הפילוסופית יותר קיבלה את המשפט של מרקס 'הדת היא אופיום להמונים'. כרגיל היו להם חיבורים טובים ומעניינים ובהם סיימנו את השיעור.
בכיתה י' של אלעד נבו ואליעזר בקלש:
לקראת השיעור הנוכחי נוכחנו לדעת שאנחנו נהיה עם כיתה מצומצמת מאוד עם לא מעט תלמידים שהודיעו שלא יוכלו להגיע. לאחר חשיבה, החלטנו לקיים את המפגש בזום ולחרוג מעט מחומר הלימוד לנושא העשרה שקשור באופן עקיף לדיון השוטף שלנו. נושא השיעור היה מוסר ובעלי חיים.
התחלנו בשאלה האם הדיון המוסרי שאנחנו מקיימים בכיתה והכללים המוסריים שאנחנו פוגשים תקפים גם לבעלי חיים. ובאופן ספציפי יותר, האם הכלל התועלתני של 'מירב האושר למירב בני האדם' יכול לעבור הסבה ל'מירב האושר למירב היצורים החיים'. קיימנו דיון בנושא ועלו דעות לכאן ולכאן. ביצענו הרחבה של 'דילמת הקרונית' כך שתכלול בעלי חיים ולבסוף, הנחנו על השולחן מספר דילמות פילוסופיות-אתיות מרכזיות הקשורות ביחס האנושי לבעלי חיים: צמחונות, ניסויים בבעלי חיים וחיות מחמד ושעשוע.
התלמידים קיבלו טעימה משלל נושאים הקשורים באתיקה ובעלי חיים. המסקנה שעלתה: לא כדאי להסתובב עם חבר שממש אוהב את הכלב שלו ליד פסי רכבת...והמבין יבין...
בחלק הספרותי אלעד פגש את נושא בעלי החיים עם ספר מעניין וייחודי של חורחה לואיס בורחס 'ספר הישויות הדמיונית'. קראנו יחד את ההקדמה לספר המשלבת דיון על בעלי חיים – מציאותיים ודמיוניים – תוך חיבור לעולמות פילוסופיים ומיתולוגיים. ג'ירפות, דרקונים וקנטאורים יחד עם אפלטון ושופנהאואר, פילוסופיה, ספרות ועולם החי התחברו להם יחד. היה מפגש מעשיר ומעניין.
במגמת הפילוסופיה
בכיתה יב' של יעל אבוקרט :
לא להאמין, אבל דרך ארוכה צפונה הובילה אותי למפגש אמיתי, עם התלמידות שלי, שכבר התחלתי להאמין שהן רק עצמים מנטאליים, נטולי חומר כפי שברקלי מתאר. אבל לא! מסתבר שהן קיימות מעבר למסך... איזה טוב היה להפגש, להתחבק ולשמוח. נפגשנו בבוקר למפגש מרוכז מכוונן למידה למתכונת. כמעט כולן היו, כולל מי שכבר הגישו עבודת גמר ובאו בשביל המפגש הנדיר. אז כצפוי ישבנו יחד ופטפטנו קצת יותר זמן ממה שכתבתי בקשיחות בלו"ז, אבל אז נכנסנו ללמידה קפדנית, בה אספתי אותן ביד רמה ולא נתתי להן להתפזר. זה לא היה פשוט, כי הייתי רוצה פשוט לשבת ולהסתלבט איתן ולשוחח על הההההכל, לשמוע מה איתן, מפונות, לא מפונות, הייתי רוצה לדבר חופשי על פילוסופיה ואז לדבר רגע על המצב, להחיל את כל הדילמות התיאורתיות שלמדנו שנים על המציאות הבלתי תאומן הזו שנקלענו לתוכה. דילמות מוסריות- ז'אנר בפילוסופיה הוא מציאות חיינו... אבל מכיוון שבעוד פחות משבוע מחכה להן מתכונת, החזקתי אותן ואת עצמי בקשיחות, כי אני יודעת שזה מה שהן צריכות ובשביל זה נסעתי. בכל פעם שמישהי התחילה איזה הגיגים, ב"מעניין אם..." אז עניתי לה: "זה מאוד מעניין ונדבר על זה בהפסקה (שקר כלשהו...) " נו מילא, על אחד הנושאים באמת הצלחנו לשוחח בהפסקה. על השני כשהקפצתי אותן טרמפ חזרה. והשיעור- מכוון לתכלית התכליות... ארבע וחצי שעות עם איזה 3 הפסקות באמצע הרבצתי בהן תורה. הזכרתי להן את הנושאים שישאלו הסברתי את מבנה הבחינה. עברנו בעל פה בקצרה על כל נושא כדי להעיר מהמתים. הראיתי להן לאיזה נושא יש סיכומים מה צריך לדעת מכל נושא, ראינו איך מגדירים מושגים. וזהו... היה אינטנסיבי, יעיל ומפוצץ סוכר ברצף כי קירה הפעם הכינה שתי קופסאות ענקיות של עוגיות שוקולד צ'יפס...
Comentarios