מכללת תל-חי 09.02.2026

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. 

בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה

בשיעור אתמול קיימנו סדנת כתיבת מסות נוספת. למי שפספס את הפרקים הקודמים, אזכיר כי לפני כמה שבועות קיימנו סדנת כתיבת בכיתה, אך דווקא באותו שיעור החסירו כמה ילדים, ובשבוע שלאחר מכן, בו תכננו להשלים אותה, הצטרפו אלינו שלושה תלמידים חדשים, לכן דחינו את המשך הסדנה למועד לא ידוע.  

ובכן, ביקשנו מהתלמידות שיחשבו על נושא שונה מזה שבחרו בפעם הקודמת (לאלה שהשתתפו) ולמי שלא מצא נושא אילה הציע לכתוב על ילדות מאושרת. שלחנו אותם לכתיבת פסקה המתארת את החוויה האישית שלהן מול הנושא. לחלקן היה קשה להתניע, וחלקן התקשו לכתוב. אספנו את התוצרים בסבב שיתוף בו גם מי שהתקשתה בכתיבה שיתפה בנושא וזכתה להתייחסות מהכיתה בסגנון "מטר שאלות" (שאילת שאלות כשהפניה מכבדת ואינה שיפוטית, כאשר השאלות מכוננות ל"כותב" או ל"כותבת" ולא לתלמיד או תלמידה בשמם או בגוף שני). מטר השאלות היה פורה מאוד, והוביל למחשבות מעמיקות גם אצל מי מהתלמידות שניגשה למשימה ברצינות מוגבלת, או מי שהציגה נושאים 'שטוחים' לכאורה (כמו הטסת מטוסים). אם בפעם הקודמת רוב הכיתה עסקה בסוגיות של אותנטיות וזהות אישית, הרי שהפעם מגוון התחומים היה מגוון יותר וכלל בין השאר שאלות כמו: "מדוע אני נהנה לפחד?" (בהקשר של סרטי אימה), "למה אנשים צובעים את קירות ביתם בצבע לבן?". או נושאים כמו ביישנות, ביעותי לילה ושאלת המשטר האידאלי (עם נטיה חזקה לכיוון הדיקטטורה).  

בהשוואה לפעם הקודמת, נגיד שסדנה אתמול היתה מאתגרת יותר. נראה שהמגוון האנושי הנפלא של הכיתה ולעיתים דווקא מקשה על הריכוז וההקשבה בכיתה, אך למרות האתגר התלמידות והתלמידות הגיבו זה לזו באופן מכבד וענייני, והתמודדו עם הקושי בכתיבה ובשיתוף.

בכיתה יא' מירב מידן ואורי מרגלית

אחרי שני שיעורים שדיברנו על תורת המוסר של קאנט באופן כללי, תוך שבחנו את האינטואיציות שלנו והתלמידים הציגו את הקושי שלהם לקבל את מסקנותיו של קאנט, בשיעור הזה נכנסנו באופן ישיר לטקסט וקראנו את טענותיו של קאנט מספר א' ב'הנחת יסוד במטאפיזיקה של המידות'.

מטרת השיעור הייתה להראות כיצד מסקנותיו של קאנט אינם שרירותיים ואם לא מסכימים איתו יש לפנות לטיעון שלנו ולנמק היכן לדעתם הוא שוגה (לא מספיק להגיד זה מרגיש לא נכון או אני לא מתחבר). הפנייה לטיעון המנומק של קאנט איפשר להציג מספר מושגי יסוד חשובים בתורתו החל מ'הרצון הטוב', ה'חובה המוסרית' והחוק המוסרי ועד המסקנה הסופית בספר שהיא הצו הקטגורי (בניסוחו הראשון).

אחרי שיעורים בהם התמקדתי בדילמות שהתלמידים יכלו להתחבר עליהם ולחוות את דעתם ויצרו דיון ער, השיעור הזה חשף את הקושי של התלמידים כאשר נדרשו לעקוב אחרי טקסט וטיעון מסודר ומנומק (על אף השימוש במשלים שקאנט מביא ובמקרים שיבהירו את מהות המושגים). זהו פן שקשה לתלמידים ונתחיל לתרגל לאט לאט כדי שהעיסוק בפילוסופיה היא מעמיק ולא רדוד.

את השיעור סיימנו עם דילמה המחברת בין הציווי הקטגורי לבין סיפורה של טוני מוריסון העוסק בסטריאוטיפים והתלמידים נשאלו מה תורתו של קאנט הייתה טוענת אם היה נדרש מכם לקיים ראיון עבודה אך הבוס אמר להם שאסור לקבל אשכנזים.

בהמשך בשיעור ספרות סיימנו לקרא את הסיפור רצ'טטיב של טוני מוריסון. הסברנו קצת ונשארנו עם סימני שאלה.

ביקשתי מהם שיכתבו במילים שלהם מפגש אחד של טויילה ורוברטה:  מה קורה ביניהן  ? מה לדעתהם גורם להן להתנהג כך ?

בהמשך בחברותות הם נתבקשו:

1. לשתף בכתיבתם

2. איך הייתם מתארים את הקשר בין טוילה לרוברטה מתוך המפגשים ?

3. מה לדעתם סיפורה של מגי עושה בסיפור ?

4. מה לדעתם מנסה טוני מוריסון לומר על יחסים בין גזעיים

בסיום השיעור אספנו את הדברים. הם יצאו מהחברותות בהרגשה שהבינו למרות שיצאו עם סימני שאלה ומבוכה מהקריאה הראשונית.

לגבי הסיפור עם מגי בהתחלה אמרו שסה מוטיב מלווה מהילדות, שאלתי האם רק זה שהרי הסיפור הוא דרמטי, ואז הציעו את החילוף הבין גזעי והמשכנו לשאול מה הסיפור האכזרי עושה ומה הוא חושף.

הניסיונות להגיע להבנות בעצמם אחרי הכתיבה האישית, עבד לנו טוב.

בכיתה יב' של אליעזר בקליש ואלעד נבו

ממשיכים בהכנות לבגרות ומתקדמים לדקארט. פתחנו בהשוואה ובחינת הקשר בין אפלטון ומשל המערה לדאקרט. ראינו את החיפוש של דאקרט לקריטריון לידע, ואת המתודה בה כל ידיעה תוטל בספק עד שלא יהיה הוכחה וודאית. במקום לבדוק עובדה אחר עובדה דאקרט מבקש לנסח עיקרון כללי ורחב. אחרי דיון ארוך עם התלמידים עברנו לדון בטיעון החלום של דקארט.

בחלק הספרותי התחלנו לקרוא את המסה הפותחת של הספר "אדם בחלל" שכתב דרור בורשטיין, מסה בשם "על הגג". ראינו את נקודות המבט השונות שמציג בורשטיין בהתבוננות שלו על הכוכבים – איך הוא מתאר את העמידה על הגג, את נקודת המבט השונה שמאפשרת להביט על העולם מזווית חדשה, איך הוא מתבונן במכשיר הטלסקופ ועם אילו דימויים הוא עובד לאורך הכתיבה, ואיך הוא משלב טקסטים ומקורות תרבותיים שמשתלבים בכתיבה. הגדרנו את הכתיבה הזו ככתיבה משוכללת, שמשתמשת בכל האלמנטים שעסקנו בהם בתקופה האחרונה של קריאה וכתיבת מסות. משם המשכנו לתרגיל כתיבה, שממשיך משבוע שעבר את העיסוק במקום. התלמידים כתבו רצף משפטים שנפתחים בביטוי "במקום בו אני גר". אחר כך הם בחרו משפט אחד ופיתחו אותו לפסקה.