שבוע 27 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה התחלנו את השיעור בטפטופים של תלמידים ותלמידות אבל היה חשוב שנתחיל עם מי שנוכח. אט אט התקבצו כולם. שאלתי - מה אתן מעריכות בחינוך שקיבלתן, מההורים או מהסביבה? ערכנו סבב אך היה להם קשה לענות על כך, לא ברור אם כיוון שאין הרבה הערכה או כיוון שיש קושי בשיתוף. המשכנו עם קריאת השיר "שני יסודות" של זלדה. מיד אמרה אחת התלמידות שמדובר בשני סוגים של אנשים, שאלתי אותה איך היא קפצה למסקנה

שבוע 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אתמול פתחנו עם עוד קצת פסואה, נכנסנו יותר לעומק הביוגרפיה והיצירה של שלושה מההטרונימים שלו: אלווארו דה קמפוס, ריקרדו רייס ואלברטו קאיירו. קראנו גם מתוך ראיון של פסואה בו הוא מסביר שהמנגנון הנפשי שהוא מקור ההטרונימיות שלו מבוסס על עקרונות של דה-פרסונאליזציה וסימולציה שאינם מתבטאים בחייו של פסואה עצמו כלפי חוץ. דנו בהבחנה בין פיצול אישיות כאיזושהי הפרעה נפשית, לבין הטרונימיות שהיא ב

שבוע 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון יש מחוות יומיומיות־חגיגיות כאלה: להגיע לכיתה עם שקיות של פופקורן (תודה לנגה!). כל שקית תובעת המתנה דרוכה של שלוש דקות ליד המיקרו, להשגיח שלא יישרף. מתי זה היה שביקשנו לכתוב במשך שלוש דקות ברצף זיכרון שעולה בנו? ריח של שקית פופקורן קנויה לא מזכיר שום דבר חוץ מריח של שקית פופקורן קנויה, אבל איזו התרגשות והכרת תודה שהיא מעוררת. צפינו יחד ב"שמש נצחית בראש צלול" שסלל לנו עוד נתיב לע