שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון בתחילת המפגש חזרנו לקרוא במונטיין, הפעם במסה קצרה שכותרתה ״כיצד אנו בוכים וצוחקים מאותו דבר עצמו״. מונטיין התארח כעת בשיעור לא כמבטא של עמדה ביחס לנושא פילוסופי שעליו אנחנו דנים, אלא כאבי המסות, כמי שהמסה שלו יכולה להיות דוגמה ובתקווה אולי השראה לאיך כותבים מסה קצרה. מהסיבה הזו הקדשנו תשומת לב מיוחדת למבנה של המסה. פסקת הפתיחה של המסה בנויה כמו משפט אחד ארוך – ״כאשר אנו קוראים