שבוע 29 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון פתחנו בכמה מילים על תפקידו של המשוב שנתנו על הטיוטות של המסה האישית: על ההערות שנועדו לדחוף לעבר מה שהמסה עוד יכולה להיות. סיפרנו קצת על ניסיונותנו כמקבלי משוב (מתנה יקרה מפז כשהיא ניתנת ברצינות). כמות ההערות על גבי הדף – הבהרנו לא במילים האלה – אינה מעידה על חסרונה של המסה, אלא על האופן שבו מצטייר בעיני רוחנו השלב הבא של הכתיבה. אחר כך דיברנו על העקרון של Show, don’t tell והשת

שבוע 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון יש מחוות יומיומיות־חגיגיות כאלה: להגיע לכיתה עם שקיות של פופקורן (תודה לנגה!). כל שקית תובעת המתנה דרוכה של שלוש דקות ליד המיקרו, להשגיח שלא יישרף. מתי זה היה שביקשנו לכתוב במשך שלוש דקות ברצף זיכרון שעולה בנו? ריח של שקית פופקורן קנויה לא מזכיר שום דבר חוץ מריח של שקית פופקורן קנויה, אבל איזו התרגשות והכרת תודה שהיא מעוררת. צפינו יחד ב"שמש נצחית בראש צלול" שסלל לנו עוד נתיב לע

אנחנו ממשיכים במרתון לקראת הבגרות (נותרו שישה שיעורים). הפעם עשינו חזרה יסודית על החומר באתיקה חוזית , כולל שאלות בגרות לדוגמה שהתלמידים...